"צריך תוכנית חירום לאומית": כך ישראל לא מתמודדת עם האופניים החשמליים
בגוש דן נסללו עד כה 170 ק"מ של מסלולי אופניים, אולם בשאר הארץ המצב עגום: עשרות קילומטרים בודדים נסללו עבור כלי רכב חשמליים. בחודש שעבר נדחתה בכנסת הצעת חוק שביקשה לחייב רשויות מקומיות להקצות תשתיות לרוכבים. "צריך לדאוג להסדרת התנועה בכל הרחובות"
בעשור האחרון התמלאו הכבישים והמדרכות בישראל ברוכבי אופניים וקורקינט חשמליים, אולם לצד הצמיחה של כלי הרכב הקומפקטיים כשלו הרשויות בהקמת מסלולים ראויים ובטוחים לאותם רוכבים. עד כה נסללו בגוש דן 170 ק"מ של מסלולי אופניים, 130 ק"מ מהם נמצאים בתל אביב. אולם בשאר הארץ המצב עגום, ונסללו רק כמה עשרות קילומטרים לטובת הרוכבים.
במשרד התחבורה מבטיחים שעד סוף 2019 ייסללו 150 קילומטרים נוספים בדרכים הבין-עירוניות, אולם בדרכים העירוניות, שבהן נרשמות מרבית תאונות האופניים, מתוכננים רק 37 קילומטרים.
בשנת 2014 התקבלו התקנות לרכיבה על אופניים חשמליים בישראל. לדבריו של האדריכל ומתכנן התנועה יונתן לבנדיגר מחברת פלאנט, מקורן של התקנות בסין: "הבאנו פתרון סיני לבעיה ישראלית, הסינים השיקו הרבה מאוד רכבים ממונעים כדי להתמודד עם בעיית זיהום האוויר. אומנם זה הצליח, אך גם הם מתמודדים עם תאונות כמונו. במדינות אחרות שבהן יש תרבות ענפה של רכיבת אופניים, אקלים שונה ותרבות נהיגה אחרת, קודם כול דאגו לתשתיות".
לבנדיגר ממשיך: "יש כל מיני דרכים לדאוג לתשתית. בלונדון, לדוגמה, הצרו את נתיבי התנועה כדי ליצור מקום לנתיב אופניים. זה האט את תנועת המכוניות, אבל בכל רחוב יש מקום גם לאופניים וגם לרכבים ממונעים. הולנד מובילה בסלילת שבילי האופניים, ובולטות גם דנמרק ומדינות נוספות באירופה".
יש פער ניכר בין התשתיות בישראל לתשתיות שבמדינות המתקדמות. במרבית המדינות האירופיות מוכנסים שבילי אופניים כבר בשלבי התכנון הראשוניים של הכבישים, או לכל הפחות פועלים במרץ להכשיר מסלולים ייעודיים, כפי שעשו בלונדון.
אם לא די בכך שהמדינה אינה מחייבת את הרשויות המקומיות להכשיר מסלולי אופניים - והדבר נותר תלוי בסדר העדיפויות של הרשות - בחודש שעבר דחתה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק שחתמו עליה 61 ח"כים ביוזמת עמותת "ישראל בשביל אופניים", שביקשה לחייב רשויות מקומיות להקצות תשתיות לרוכבי אופניים ולהתחשב בהם כבר בשלבי תכנון הדרך.
לבנדיגר ציין כי "צריך לדבר במונחים של תוכנית חירום לאומית. לדאוג להסדרת התנועה בכל הרחובות. אם זה שביל, אם זה תמרור ואפילו סימון על הכביש, כך שלכולם יהיה ברור שמדובר בכלי רכב לגיטימיים שצריך להתייחס אליהם". משרד התחבורה פרסם כבר ב-2009 את התוכנית למתן עדיפות לרוכבי אופניים בדרכים. בהנחיות המשרד נכתב כי "אמצעי התחבורה האישיים מהווים מרכיב חשוב במערכת התחבורה העירונית. חיזוקם ועידודם מהווים גם חלק ממדיניות התחבורה בישראל".
בתוכנית נכתב כי הדרך האפקטיבית ביותר להתנייד בעיר היא במערכת הסעת המונים כמו רכבת תחתית או רכבת קלה, אחר כך בהליכה רגלית, ברכיבה על אופניים ובתחבורה ציבורית ובתחתית הרשימה ברכב הפרטי. עוד עלה שרכיבה על אופניים היא האמצעי המהיר ביותר בעיר עד מרחק של 5 ק"מ. כמחצית מהנסיעות היומיות בגוש דן הן עד 6 ק"מ.
כ-30% מנסיעות האופניים היומיות באמסטרדם הן למטרות עבודה, בקופנהגן עומד המספר על 33% ובברלין - 15%, ואילו בגוש דן הנתון עומד על 7-5% בלבד. הנתונים מצביעים על מתאם בין עלייה בשימוש באופניים לבין העלייה בסלילת הכבישים. ההגעה לעבודה באופניים תוכל גם לצמצם את עומסי התנועה במטרופולין גוש דן, שנחשב לעמוס ביותר בין המדינות חברות ה-OECD.
למרות שהצמתים בישראל מוגדרים כמסוכנים ומרובי קונפליקטים בין הנהגים, הרוכבים והולכי הרגל, אין בהם שבילי אופניים. ממשטרת התנועה נמסר ל-ynet כי במשרד התחבורה עובדים על "ניסוי תעבורתי" בנושא, אלא שבמדינות המתקדמות בתחום התחבורה כבר הוכח כי הפתרון לבעיית הסכנה בצמתים הוא מתן קדימות לרוכבי האופניים.
"בישראל התחבורה הציבורית נמצאת בכשל טוטאלי. המענה של התחבורה הציבורית באירופה יעיל יותר, ולכן הרכב הממונע פחות נדרש לשימוש", אומר לבנדיגר. "תקנות הרישוי של כלי הרכב הממונעים (קורקינט ואופניים חשמליים) באירופה הרבה יותר מחמירות, וישראל אימצה אותן רק לפני שלושה חודשים. על פי התקן, המנוע מתחיל לפעול רק בזמן פעולת הדוושות. זה יוצר רכיבה בטיחותית יותר, כך שהרוכב שולט בכלי הרכב. כרגע יש עשרות אלפים ואולי יותר של כלים מתוצרת סין שבלחיצת כפתור מתחילים לנסוע. לא ברור מה יעשו עם כל הכלים האלה ואם בכלל יש אכיפה בנושא".
עם קבלת התקנות לרכיבה על אופניים חשמליים הבטיחו במשרד התחבורה לתמוך ולקדם חקיקה שתחייב חבישת קסדה על אופניים חשמליים בכל גיל ובכל מקום. אולם החקיקה היום מטילה חובה כזו רק על רוכבי קורקינט חשמלי, רכיבה על אופניים ובהם גם אופניים חשמליים מותרת ללא קסדה מעל גיל 18 ובנסיעות בתוך העיר.
במדינות רבות שבהן השימוש בכלי הרכב הממונעים אינו נרחב - אין חקיקה שמחייבת לחבוש קסדה. עמותת "אור ירוק" בדקה את נתוני התאונות באוסטרליה, ניו זילנד, קנדה וארצות הברית, שמחייבות לחבוש קסדה כבר משנות ה-90, ובדו"ח מטעמה נכתב כי בסקירות נרחבות באותן מדינות נמצא כי "חבישת קסדה מפחיתה עד 85% מהסיכויים לפגיעת ראש, עד 88% בפגיעות מוח וב-65% פגיעות פנים".
עם זאת, מומחים מזהירים שגם חיוב לחבוש קסדה ואכיפה שתאפשר לרוכבים לנסוע בכביש לא יגנו על ראשיהם של הרוכבים בתאונות עם כלי רכב.
השבר הנפוץ ביותר: בשוק הרגל
בשבוע שעבר דיווח רותם אליזרע ב"ידיעות אחרונות" על מחקר שערכו בית החולים שיבא בתל השומר והמרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, שבו נתונים על 549 הנפגעים מתאונות אופניים חשמליים בישראל בשנים 2015-2014.
מנתוני המחקר עולה ש-65.5% מהנפגעים אושפזו עם פגיעה אורתופדית – פגיעה בשרירים או בעצמות – וכ-20% סבלו מפגיעות ראש. ביותר מ-40% מהמקרים מלבד פגיעות אורתופדיות היו גם פציעות נלוות בראש, בפנים בצוואר, בחזה ובבטן.
הבדל משמעותי מאוד בקרב הנפגעים נמצא בין המינים: כ-85% מהנפגעים הם נערים או גברים לעומת 15% נערות או נשים. המחקר נערך טרם כניסתו לתוקף במרס 2016 של החוק שאוסר רכיבה על אופניים חשמליים מתחת לגיל 16. ייתכן שזו הסיבה לכך שמחצית מהפצועים היו בני פחות מ-18.
ב-35% מהמקרים אירעה הפציעה עקב תאונה בין אופניים חשמליים לבין רכב מנועי, ועיקר הנפגעים בקבוצה זו היו צעירים. החוקרים ביקשו לבדוק אילו שברים הם הנפוצים ביותר בתאונות אופניים חשמליים. מהנתונים עלה שהשבר הנפוץ ביותר היה בעצם השוק שברגל (19.2%) ואחריו שבר באמה ובשורש כף היד (16.4%). כמחצית מהפצועים סבלו משבר בגפיים, באגן או בעמוד השדרה, ושברים נפוצים נוספים היו גם בקרסול ובעצם הבריח.
מהמחקר עלה שנפגעים שהם בני יותר מ-50 סובלים מפציעות שהן בדרך כלל חמורות יותר ומאופיינות בשברי עמוד שדרה, אגן וצוואר הירך.
משרד התחבורה: "מעודדים רשויות להקים מסלולים מיוחדים"
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "ישראל היא בין המדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע להסדרת נושא קביעת תקן ורכיבה של אופניים וקורקינטים חשמליים. משרד התחבורה הסדיר את כל נושא השימוש באופניים חשמליים בתקנות מפורטות שאושרו גם בוועדת הכלכלה של הכנסת, כאשר האחריות על אכיפתן מוטלת על משטרת ישראל.
"התקנות מגדירות את אופן השימוש והתקינה באופניים וקורקינט חשמלי וכן את כללי הרכיבה הבטוחה עליהם. יתרה מכך, במטרה לסייע למשטרת ישראל באכיפה יזם משרד התחבורה את הרחבת סמכויות האכיפה גם לפקחי הרשויות המקומיות בכל הארץ.
"במסגרת התקנות, נקבעה שורה של הגבלות על אופניים וקורקינטים חשמליים כמו הספק מרבי עד 250 וואט, מהירות נסיעה מותרת עד 25 קמ"ש ורכיבה על הכביש בלבד. בנוסף לכך, נקבעה חובת התקנה של אביזרי בטיחות וחבישת קסדה בנסיעה על כלים אלה.
"ייבוא אופניים חשמליים עם מצערת נאסר לייבוא מאז ומתמיד. לאחרונה אושר בתקנות ייבוא אופניים חשמליים עם מצערת שפועלת עד מהירות של שישה קמ"ש, זאת בהתאם לתקן האירופי. המצערת נועדה לסייע לרוכב לשמור על שיווי משקלו ועל יציבות האופניים בתחילת הנסיעה, ולמנוע מצבים של אובדן שיווי משקל, במהירות אפסית.
"יצוין כי משרד התחבורה גיבש נהלים מפורטים להקמת שבילי אופניים ברשויות המקומיות, ומעודד ערים ורשויות מקומיות להקים בתחומם מסלולים מיוחדים באמצעות תמריצים כספיים.
"בימים אלה מקדם משרד התחבורה תכנית מהפכנית, להקמת רשת מטרופולינית של אוטוסטרדות לאופניים, המציעה לראשונה לציבור הרחב רשת מהירה, רציפה ובטוחה של שבילי אופניים, בין מרכזי הערים לאזורי התעסוקה במטרופולין תל אביב. בשלב הראשון, יוקמו 10 אוטוסטרדות אופניים, בסטנדרט גבוה, באורך כולל של כ-150 קילומטר.
"במקביל להקמת האוטוסטרדות, פועל משרד התחבורה לעידוד הרשויות להקמה ולהרחבה של שבילי אופניים מזינים שיקשרו בין השבילים המקומיים בתחומן לבין הרשת המטרופולינית ובכך להגביר את השימוש באופניים".
לפנייה לכתב/ת 
