לקנות את ההצלחה / מליניאק
בחריין דורגה במקום ה-12 בטבלת המדליות באליפות העולם באתלטיקה. ממתי בחריין היא אימפריה? מאז שמגפת המתאזרחים הגיעה גם למלכת הספורט, ואתלטים מתחרים "תחת דגל" מדינה ששילמה להם כסף
ברשותכם נעזוב לשבוע את טינופת הספורט המקומית, ונעבור לטינופת הספורט הגלובלית. לא בכל יום מתקיימת אליפות עולם באתלטיקה, וגם שם לא חסרה פוליטיקה, אבל אתלטים לפחות משאירים את הכל על המסלול.
מתי ראיתם כדורגלן או כדורסלן מסיים משחק באפיסת כוחות? איך היו נראים הענפים האלה אם שחקנים היו נותנים הכל? אין ספק שמאז שהתחילו לעקוב אחרי כדורגלנים באמצעות GPS, הם עושים יותר קילומטראז'. תומר חמד סיפר שהמאמן של ברייטון הסביר לשחקנים שבפרמייר־ליג הם חייבים לרוץ קילומטר וחצי נוספים. מודדים את זה.
כדורסלנים לא ירוצו 800 מטר בפחות משתי דקות. גם לא 400 מטר בקצב בו רצי מרתון מסיימים ריצה של 42.195 ק"מ. כדורגלנים לא ירוצו עשרה ק"מ בפחות מחצי שעה. הם רצים עשרה ק"מ, אבל בשעה וחצי. רוב המשחק הם הולכים ועומדים. ואחרי 45 דקות יש להם הפסקה של רבע שעה. במזג אוויר חם עוצרים את המשחק לשתייה. משחק כדורסל זה בכלל קייטנה. שחקנים יוצאים לנוח ללא הגבלה, וכשהם מתעייפים לוקחים פסק זמן.
בני אדם עוצרים את עצמם הרבה לפני שהמגבלות עוצרות אותם. נסו בכל יום לאתגר את עצמכם עוד קצת. לא תאמינו לאן תגיעו.
מעצמה פתאומית
בחריין דורגה במקום ה־12 ברשימת המדליות באליפות העולם, עם מדליית זהב ומדליית כסף. כמו אוסטרליה, לפני ג'מייקה, שהשיגה רק לפני שנה באולימפיאדת ריו 11 מדליות, 6 מהן מזהב!
ממתי בחריין הפכה לאימפריית אתלטיקה? מאז שאתלטים מתחרים "תחת דגל" מדינה ששילמה להם כסף. בתרגום לעברית, מאז שמגפת המתאזרחים הגיעה לאתלטיקה. את מדליית הזהב לבחריין השיגה רוז צ'לימו הקנייתית במרתון. את מדליית הזהב הראשונה של טורקיה השיג רמיל גולייב בריצת 200 מטר. אחרי שהביט שוב ושוב בלוח התוצאות, ו־וידא שניצח את ווייד ואן ניקרק מדרום־אפריקה, גולייב התעטף באופן אינסטינקטיבי בדגל הלאום שלו – אזרבייג'ן. פתאום התעשת, נזכר שמ-2013 הוא מייצג את טורקיה, והתעטף גם בדגל הטורקי. רק זה חסר לו, שארדואן יראה אותו עם דגל אזרבייג'ן
.
יש "כוח עליון", כמו החלטת בית הדין האירופי בעניין ז'אן מארק בוסמן, לפיה כל האזרחים האירופיים נחשבים לאזרחי המדינה בה הם משחקים. באתלטיקה זה לא קורה. לא תמצאו איטלקי או צרפתי שמתחרה תחת דגל יוון או גרמניה. קנייתים ואתיופים כן.
כי רוב האתלטים ה"מתאזרחים" באים ממדינות עולם שלישי. קנייה של נבחרת שלמה זה כבר עניין לעשירים. למשל, אל תחפשו קטארים בנבחרת קטאר בכדוריד, לא תמצאו. אבל דווקא בגלל שקבוצות הופכות לאסופת שחקנים רב־לאומית, יוקרתן של הנבחרות עולה. הלאומיות לא התבטלה, ואין אובייקט נוח להזדהות איתו מאשר נבחרת לאומית. אפילו נבחרת הכדורגל הכושלת שלנו ממלאת אצטדיונים בכל משחק. הכיוון ברור: מדינות המפרץ, שקונות היום שחקנים וקבוצות, יקנו בעתיד נבחרות, ערים ומדינות.
בין אם האשם בחור או בעכבר, כשהפרס מספיק יוקרתי יימצאו ספורטאים שמוכנים למכור את אזרחותם. גם קונים לא חסרים.
פטנט כחול־לבן
מתאזרחים זו לא המצאה של בחריין וטורקיה. אנחנו המצאנו את הפטנט לפני חמישים שנה בכדורסל. מאז רק השתכללנו, וזה לא מפריע ללכלך על אחרים. יותר נחמד להעביר ביקורת על שחיין מקטאר או אתלט מדובאי מאשר על קבוצות או נבחרת ישראל בכדורסל. העונה ישחקו כעשרים מתאזרחים בליגה, והמצב רק יילך ויחמיר.
הבעיה החמורה ביותר היא שתופעת ה"מתאזרחים" עושה עוול לאזרחים כמו סטיב קפלן, לו סילבר, טל ברודי, דייויד בלאט, בארי ליבוביץ' וג'ייק כהן – כולם יהודים שעלו לישראל וקיבלו אזרחות מתוקף חוק השבות. כ"מתאזרחים" הם מוכנסים לאותה קטגוריה בה נמצאים ארל וויליאמס, ריצ'רד האוול וטיילור רוצ'סטי, חובב כנסיות ידוע.
לא כל ספורטאי שמקבל אזרחות הוא "מתאזרח". חנה קנייזבה עלתה לישראל וקיבלה אזרחות, אחרי שהתחתנה עם אזרח ישראלי יהודי. ווילסון קיפקטר הקנייתי, שלוש פעמים רצופות אלוף העולם בריצת 800 מ', ייצג את דנמרק. אבל הוא הגיע במסגרת חילופי סטודנטים, ולמרות הצטיינותו, לא הורשה להשתתף באולימפיאדת אטלנטה כי דנמרק לא נתנה לו עדיין אזרחות מלאה.
אי אפשר לבדוק אמיתות של כל תעודת גיור או חתונה. צריך לערוך בדיקות אקראיות, וכמו בצריכת סמים - להשעות. תשאלו את ג'סטין גטלין איך ההרגשה כש-80 אלף איש שורקים לך בוז. קשה לבוא בטענות לספורטאים שהתגרשו אחרי שקיבלו אזרחות. זה קורה לשליש מאזרחי המדינה היהודים. לא כל ספורטאי שחוזר למולדתו בסיום הקריירה הוא גונב דעת וכיס, כי לא חסרים גם ילידי הארץ שעושים רילוקיישן לחו"ל.
מה שקובע באמת
הסכנה היא לא רק ממדינות עשירות, אלא גם מחברות רב־לאומיות. פייסבוק וגוגל חזקות ועשירות יותר ממדינות. למה שרץ מסוים ייצג את אבו־דאבי ולא את פייסבוק? הרי את סדר היום
קובעים אלו שמשלמים עבור זכויות השידור.
לעולם לא נדע למה אוסיין בולט מתח שריר. על עובדה אחת אין ויכוח: רצי השליחים חיכו לפחות 20 דקות בלי חימום. חיכו שיסתיימו טקסי הענקת המדליות לקופצות לגובה, לזורקי הכידון ולרצי ה־5,000. כי אחרי הריצה של בולט היו נשארים באצטדיון רק מאמנים ובני משפחות של המדליסטים.
אתלטים רוסים, שנבחרתם נפסלה עקב שימוש בחומרים אסורים, התחרו כ"חופשיים", והשלב הבא יהיה שכל האתלטים יתחרו כ"חופשיים". לפני שעשרים קנייתים ייצגו עשרים מדינות, התאחדות האתלטיקה תאסור כנראה על מעבר אתלטים.
לפנייה לכתב/ת 
