MUST: המקומות שחובה לראות בליסבון
מה לא נאמר עליה? היעד החם של אירופה, הבירה הכי מגניבה וצעירה שיש, הברלין הבאה. אז החלטנו לבדוק מה התחדש בבירת פורטוגל המדוברת ועשינו זאת כמובן בעזרת ישראלי מקומי. הנה חמשת המקומות שהם MUST בליסבון
איתמר אליהו (37) גר כשנתיים בליסבון עם בן זוגו ובבעלותו מסעדת אוכל ישראלי וים-תיכוני בעיר. אליהו התאהב בעיר ולכן גם החליט להישאר בה, ואלו המקומות המיוחדים שלדעתו הם MUST בליסבון.
רובע אלפמה ומוזיקת פאדו
ברובע אלפמה תוכלו לשמוע הרבה ממוזיקת ה"פאדו" - מוזיקה פורטוגלית מסורתית. ברובע יש בתי פאדו רבים, ומומלץ לשוטט בשעות הערב בסמטאות וליהנות מצלילי המוזיקה המרגשים שממלאים את הרחובות ואת הנפש.
המקום שאליו אליהו נוהג ללכת עם בני משפחה וחברים שבאים לבקר בליסבון הוא בית הפאדו Esquina de Alfama ברובע אלפמה, הרובע העתיק של ליסבון. "מגישים שם דגים על האש שנשטפים עם קנקן יין אדום או לבן, וזמרי הבית מנגנים ושרים במלוא הגרון מוזיקת פאדו אותנטית מסורתית", מתאר אליהו.
"פאדו" היא מוזיקה עממית מסורתית פורטוגלית שמגיעה ממקומות עמוקים בלב ובנשמה. בעצם זוהי מוזיקת הבלוז והערגה הפורטוגלית. בעת ביקור בליסבון בילוי של ערב בבית פאדו הוא חוויה שאין להחמיץ, המאפשרת לגעת בלב ליבה של התרבות המקומית. "אני ממליץ על כך מכל הלב. פאדו היא פורטוגל, ופורטוגל היא פאדו", מסכם אליהו.
לרכוב על אופניים "באוויר" במוזיאון המדע פביליון
במוזיאון המדע בליסבון - פביליון (Pavilhão do Conhecimento) - תוכלו למצוא חוויה קצת שונה ממה שרגילים לראות במוזיאונים: אופניים "מרחפים" בשם Bicicleta voadora.
במתקן הרכיבה הזה אפשר לדווש במרחק שישה מטרים מהקרקע. במוזיאון מסבירים שהוא בטוח לגמרי כיוון שהוא מבוסס על פיזיקה פשוטה: מתחת לאופניים הותקנה משקולת, הגורמת לכך שמרכז הכובד יהיה מתחת לאופניים. בשל כך כוח הכבידה מושך את הרוכב לקרקע והגלגלים נשארים על הכבל. ליתר ביטחון, ובעיקר בשביל ההרגשה האישית של הרוכב, מתחו גם רשת מתחת לכבל.
"אני לא פיזיקאי ומבין מעט מאוד בענייני כוח כבידה, אבל החלטתי שאני סומך על ההבנה המדעית של המוזיאון ויוצא לרכוב ולרחף. הרכיבה הייתה כיפית וגם קצת מפחידה. האופניים נטו במהלך הרכיבה מעט ימינה ושמאלה וגרמו לי לשקשק מפחד לכמה רגעים, אבל בסופו של דבר כוח הכבידה דאג להשיב את האיזון ולהשאיר את האופניים זקופים. היה ממש כיף", מתאר אליהו.
פביליון המדע של ליסבון הוא מוזיאון מדע איכותי, אינטראקטיבי ומושקע. הוא מתאים לילדים ולמבוגרים כאחד ומציע מגוון רחב של פעילויות מהנות ומעוררות חשיבה. אפשר, למשל, להטיס בו טיסני נייר, לסגור מעגלים חשמליים, לשחק ביליארד, להצטלם כאסטרונאוטים, לשחק משחקי חשיבה, לשכב על מיטת מסמרים - ועוד סוגי הרפתקאות.
לתצפת על העיר במעלית
מעלית סנטה ז'וסטה (Elevador de Santa Justa) היא מעלית יפהפייה שנמצאת ברובע באישה, העיר התחתית של ליסבון. היא מעלה את תושבי העיר כבר למעלה ממאה שנה - מן הרחובות הנמוכים של הרובע ועד לכיכר דו קארמו. כיום גם תיירים רבים נהנים מהחוויה. בראש המגדל, בקצה מדרגות לולייניות, יש נקודת תצפית עם נוף פנורמי של העיר, ומומלץ מאוד להגיע אליה.
הטיפ של אליהו: "נסיעה במעלית עצמה לא מצדיקה את התור הארוך שיש בדרך כלל למעלית. איך בכל זאת מגיעים לנקודת התצפית בלי לעמוד בתור? במקום המעלית ניתן להגיע בהליכה מכיכר דו קרמו (Largo do Carmo) דרך הגשר העליון של המעלית אל הקומה העילית שלה, ומשם לעלות דרך המדרגות הלולייניות לנקודת התצפית. שימו לב - הכניסה כרוכה בתשלום".
אגב, לא בכדי יש דמיון בין המעלית הזו לבין מגדל אייפל - את המעלית בנה ארכיטקט צרפתי יליד פורטוגל שהיה תלמידו של גוסטב אייפל.
המאכל הלאומי
ה"פשטל דה בלם" הוא מאפה מתוק, מעדן אמיתי ואחד הסמלים הכי ידועים של פורטוגל. זהו מעין טארט מוזהב, עשוי בצק עלים פריך וממולא בקרם של רפרפת בטעם וניל, מקושט באבקת סוכר לבנה ובקינמון.
"פינוק יומי של קפה ופשטל הוא עניין מקובל אצל המקומיים, והוא נמצא בכל פינה ובית קפה במדינה. הביטו בליסבון ימינה, שמאלה, מכל זווית ומכל כיוון, הוא או ניחוח האפייה שלו - תמיד שם. הפשטל הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות והיום-יום הפורטוגליים", מספר אליהו.
בסוד הכמוס של הכנת ה"פשטל דה בלם" אוחזת כבר עשרות רבות של שנים קונדיטוריה הנמצאת בשולי העיר ליסבון, ברובע הציורי של בלם, לגדות נהר הטז'ו. היא מושכת אליה מדי שנה מאות אלפי מבקרים, וכבר 180 שנים שמקומיים ותיירים מבקרים בה ורוכשים פשטלים טריים, חמים מן התנור.
אז כשאתם מגיעים לקונדיטוריה, מלאו את הצלחת שלכם בפשטלים, בזקו עליהם קינמון ואבקת סוכר, קחו ביס ותבינו למה יותר מ-10,000 עוגות נאפות שם כל יום.
ומה שותים? ז'ינז'יניה
הישיבה בבר קטן מאוד, שנמצא בכיכר סאו דומינגוש (ליד כיכר רוסיו), היא אחת החוויות הכיפיות של ליסבון. בר הז'ינז'יניה, הידוע גם בשם Ginjinha Espinheira, הוא המקום לטעום בו את המשקה הרשמי של ליסבון, כמו שהמקומיים נוהגים כבר למעלה ממאה שנים. הבר מגיש משקה מסוג אחד בלבד, ז'ינז'יניה, ותו לא. כשיגיע תורכם לקבל כוסית, עליכם לבחור אחת משתי אפשרויות: עם פרי בתחתית הכוסית או בלי.
הפרי ספוג האלכוהול נותן "חיזוק" למשקה, לכן אליהו ממליץ לשתות את המשקה עם הפרי. הבר פצפון וצפוף, אין בו כיסאות והתור ארוך, ולכן לאחר שתקבלו את הכוסית שלכם, כדאי לצאת לשתות בחוץ.
קצת על המשקה עצמו: מספרים על נזיר שהשרה דובדבנים חמוצים בברנדי והוסיף סוכר, מים וקינמון. ההצלחה הייתה מיידית, והמשקה הפך למשקה הטיפוסי של ליסבון. מאז 1840 מוכרת משפחתו את המשקה בבר הז'ינז'יניה (A Ginjinha), שהיה המוסד שהעניק למשקה את שמו. זהו הבר הראשון בעיר שמכר את המשקה באופן מסחרי, וכיום מנהל את המקום הדור החמישי של המשפחה.
מתי שותים אותו? פורטוגלים שותים ז'ינז'יניה מסביב לשעון. לאחר ארוחת ערב, בימי גשם, אפילו בשעת בוקר מוקדמת - כמעט תמיד תראו תור של אנשים מחכים בתור לכוסית בבר הז'ינז'יניה.
איך שותים אותו? ז'ינז'יניה מוגש בכוסית של "שוט". לקוחות מחוספסים לוגמים את הכוסית בשלוק אחד, מוצצים את הדובדבן שבתחתית הכוס ויורקים את הגלעין למדרכה. אפשר גם לקחת שלוקים קטנים עד שהכוסית מתרוקנת. בעבר, אגב, התייחסו הפורטוגלים למשקה הזה כאל תרופת סבתא לכל מיני מחלות.
תודה לאתר ישראלי בפורטוגל. פרטים נוספים על טיולים בליסבון ובפורטוגל תוכלו למצוא גם בקבוצת הפייסבוק פורטוגל שלנו.
