רובינסון: "בסן אנטוניו היינו כמו משפחה"
הכדורסלן האגדי הגיע למרכז פרס לשלום במסגרת משלחת של ה-NBA ונפגש עם בני נוער יהודים וערבים. אנתוני פארקר: "נוריס קול החתמה מעולה למכבי ת"א, וויצ'יץ' סופג ביקורות? זה חלק מהמקצוע"
מרכז פרס לשלום וחדשנות כוסה באבק כוכבים הבוקר (ג'). בזה אחר זה, צעדו לתוך המרכז אגדות עבר מה-NBA לצד שחקנים שמופיעים היום בליגה, במטרה לעשות קצת פאן. מולם ניצבו משתאים 150 בני נוער יהודים וערבים מכל רחבי הארץ, "שגרירי שלום צעירים", שאחרי שרשרת הסלפים שהצליחו לחלץ, עברו סדנאות גיבוש יחד עם השחקנים.
רשימת השמות מפוארת - לצד עומרי כספי, כרם משעור ושי דורון שלנו, את המשלחת הוביל דייויד רובינסון, "האדמירל" ("יש לכם ארץ מדהימה עם היסטוריה"), שהפך לאחד הסנטרים המשמעותיים בליגה עם סן אנטוניו, ואיתו אנתוני פארקר, שמן הסתם עורר מעט יותר התרגשות בגלל העבר במכבי ת"א. עוד הגיעו ג'ארד ביילס מפילדלפיה, סם דקר של הקליפרס ונורמן פאוול מטורונטו, שנהנה מכל רגע בשמש של יפו (ההפך המוחלט ממה שהוא עובר בקנדה הקפואה), אבל התבאס שלא הספיק ללכת במהלך הביקור בארץ עם אמו ודודתו למקומות הקדושים לנצרות בירושלים. לא נורא, הוא הבטיח שזו רק סיבה בשבילו לחזור לכאן שוב.
כל החבורה הזו הגיעה לארץ במסגרת תוכנית שמפעילה ליגת ה-NBA, "כדורסל ללא גבולות", שעוסקת בחיזוק הענף ופעילות קהילתית. התוכנית פועלת בכל העולם, ובמסגרת פעילותה באירופה, זו הפעם הראשונה שהיא מגיעה לישראל. יחד עם השחקנים הגיעו גם ג'נרל-מנג'רים ועוזרי מאמן מהליגה, ובמהלך המחנה 62 נערים ונערות מ-22 מדינות יעברו אימונים מיוחדים.
אבל המפגש הזה היה מיועד למשהו אחר לגמרי - קירוב לבבות, קוראים לזה. ומי שהיה נרגש במיוחד מכל העסק היה רובינסון, שהתיישב בסדנה שהוקדשה לגזענות וסובלנות, וסיפר לנערים המרותקים על ההיסטוריה של משפחתו: "אבי גדל בליטל רוק, ארקנסו. בשנות החמישים התחילו באינטגרציה בין שחורים ללבנים, ושלחו תשעה תלמידים שחורים לתיכון הלבן בעיר. הוא סירב. המשמר הלאומי היה צריך ללוות אותם לבית הספר, ובסופו של דבר רק אחד מהתשעה סיים את לימודיו. במעבדת הכימיה שפכו חומצה על אחת התלמידות השחורות. עם רקע כזה, ידעתי שאני צריך ליצור שינוי בעתיד".
רובינסון הוסיף: "בארה"ב יש לנו המון מקום, ואנחנו עדיין לא תמיד מסתדרים זה עם זה. ספורט זו דרך נהדרת לשילוב. לא צריך להיות דומים כדי להסתדר. בסן אנטוניו כל אחד הגיע ממקום שונה והיינו כמו אחים - טים דאנקן מאיי הבתולה, טוני פארקר מצרפת, מאנו ג'ינובילי מארגנטינה. כשסומכים זה על זה הגבולות מתמוססים. הדברים דורשים זמן וסבלנות. השינוי צריך להתחיל איפשהו".
ואיך מקרבים לבבות עם שחקני NBA? מנסים לבלות. הסדנה השקטה של רובינסון בספרייה הייתה ההפך מהפאן של פאוול ודקר שערכו מלחמת בלונים עם הילדים. כספי ומשעור ניסו ליצור הידברות בין ילדים ממקומות שונים, בזמן שפארקר וביילס חיברו את בני הנוער בסדנה מוזיקלית.
ומה עם פארקר, באמת? הוא הגיע לתרום כמו השאר, רגע לפני שהוא מחדד את ההתפתחות המקצועית שלו. הכוכב הצהוב לשעבר מונה לג'נרל-מנג'ר של לייקלנד מג'יק, קבוצת הבת של אורלנדו בליגת הפיתוח, מה שבטח גורם לו להזדהות קצת יותר עם חברו בעבר לקבוצה ניקולה וויצ'יץ' שמנסה לדאוג לעניינים בהיכל מנורה מבטחים. "נוריס קול הוא החתמה מעולה", אומר פארקר בנוגע לגארד שהצטרף היום לצהובים. בנוגע לקבוצה עצמה הוא מוסיף: "עקבתי אחרי מכבי בשנים האחרונות, אבל לא הרבה כמו שרציתי. ניקולה סופג הרבה ביקורת? אין מה לעשות, זה חלק מהעבודה".
לפנייה לכתב/ת 
