ירידה במוטיבציה לשירות ביחידות הקרביות
גיוס הקיץ רק הסתיים ובצבא גוברת הדאגה. "ידועות אחרונות" מפרסם הבוקר כי במחזור האחרון נרשמה בפעם השלישית ברציפות מגמת ירידה בביקוש לשירות בקרבי, שהגיע לשפל של עשור. בין הסיבות: שחיקת אתוס הלוחם והעדפה ליחידות טכנולוגיות שמעניקות מקצוע לחיים. הביקוש למג"ב דווקא בעלייה
"המיונים לקורס טיס לא מזכירים את מה שהורגלנו להם בעבר", כך מודים קצינים בחיל האוויר. לדבריהם, צעירים רבים בעלי פרופיל גבוה, כאלו שבעבר היו נותנים את הנשמה כדי להגיע לקורס טיס, בוחרים בשנים האחרונות להתגייס דווקא למערך הסייבר, שגם אליו ניתן להתקבל עם פרופיל קרבי. ולא רק בחיל האוויר מודאגים: עם סיום גיוס מחזור יולי, גם בצמרת צה"ל כבר מבינים כי לא מדובר בתופעה חד פעמית, אלא במגמה כוללת.
גיוס יולי, מחזור הגיוס הקרבי הגדול של צה"ל, הסתיים עתה, ומהנתונים שכבר נאספו נרשמה מגמת ירידה במוטיבציה לשירות קרבי בהשוואה לגיוס המקביל בשנה שעברה: 68.8 אחוז מהמתגייסים ביולי 2016 ביקשו לשרת בקרבי לעומת 67 אחוז הקיץ. מבחינתו של צה"ל, מדובר בשפל של עשור: אחוז נמוך שכזה נרשם מיד לאחר מלחמת לבנון השנייה. אף שב־2010 הביקוש לשירות קרבי זינק לשיא של 80%, הוא ירד מאז באופן עקבי. מנתוני אכ"א עולה כי הבעיה נמשכת כבר שלושה מחזורי גיוס רצופים: בגיוס מארס 2017 רק 71.5 אחוז מהמתגייסים ביקשו לשרת בקרבי לעומת 72.5 אחוז במארס 2016, ובגיוס נובמבר 2016 השיעור היה 69 אחוז לעומת 71 אחוז בנובמבר 2015.
השאלה המרכזית שמרחפת היא כמה השפעה, אם בכלל, הייתה לפרשת אלאור אזריה, שטילטלה את הצבא, על הירידה במוטיבציה. לפי בכירי צה"ל, אין שום קשר בין הפרשה והביקוש לקרבי. לטענתם, הנושא כלל לא עלה בשאלונים או במחקרים, ודווקא הביקוש לחטיבת כפיר, שבה שירת אזריה, שבר שיאים חדשים. גם הביקוש למג"ב נמצא בעלייה.
ההורים מעדיפים 8200
מבחינת צה"ל, הירידה במוטיבציה נובעת משינויים חברתיים במדינה. הראשונה: שחיקת אתוס הלוחם. כשבמקביל, רואים העדפה ברורה של מועמדים לשירות, ובעיקר של הוריהם, להתגייס ליחידות הטכנולוגיות כמו 8200, יחידות הסייבר ויחידות אחרות בענף התקשוב. העדפה זו נרשמת באופן מדורג כבר חמש שנים. ניתוח של מגמות הגיוס מראה כי יותר ויותר חיילים מעוניינים בשירות משמעותי קרוב לבית, שעשוי להעניק להם יתרון בהמשך החיים, ואין ספק ששירות ביחידות הטכנולוגיות עונה על הדרישות האלה.
סיבה נוספת לירידה במוטיבציה היא נדידה של מתגייסים לשירות ביחידות ה“חי"ר־לייט” כמו הגדודים המעורבים, ולמערכים הנחשבים פחות תובעניים כמו הגנה אווירית (למשל "כיפת ברזל") ופיקוד העורף.
בצבא מודעים היטב לבעיה ופועלים לשינוי המגמה: הרמטכ"ל גדי איזנקוט אישר עקרונות לתוכנית העבודה לחיזוק מעמד הלוחם שנמצאת בשלבי סיכום. התוכנית תעניק עדיפות משמעותית ללוחמים הן בהכרה והן במתן העדפות, וזאת נוסף על כמה צעדים לטובת הלוחמים שכבר בוצעו בשנים האחרונות כמו העלאת שכרם לכ־1,620 שקל לחודש, הענקת כרטיס נקודות, ומימון תואר ראשון לכל לוחם. בצה"ל מאמינים כי למשימה זו יש להתגייס ברמה הלאומית: "מדובר באתגר לאומי", טוענים בצבא.
חשוב לציין: על אף הירידה במוטיבציה לקרבי, הצליחו בצה"ל למלא את השורות במחזור הגיוס האחרון גם ביחידות הקרביות הפחות מבוקשות כמו שריון ותותחנים, בזכות עבודה מקדימה של המפקדים. עם זאת, גם בצבא יודעים: הנתונים עדיין אינם מספקים.
לפנייה לכתב/ת 
