מירי מסיקה: "כשראיתי את כנס התמיכה בנתניהו הרגשתי עצב עמוק"
לפי מירי מסיקה, שירה החדש והראשון במרוקאית אמור לאחד את העם, "במקום מה שהשלטון מנסה לעשות". בריאיון ל-ynet היא מתארת את ראש הממשלה כמי ש"מפלג ועובד על יצרי האדם הכי נמוכים", מסבירה מדוע היא אוהבת פרובוקציות (כמו אביב גפן) ולמה ממש לא אכפת לה מה תאמרו עליה - עד גבול מסוים: "אם תגיד שאני שמנה ומכוערת - אצחק. אם תשתיק אותי, אני הכי אפגע בעולם"
בפעם הראשונה בקריירה הארוכה - מירי מסיקה מוציאה שיר מקורי בערבית מרוקאית. מבחינתה, שירה החדש "זהרה" אמור לאחד את העם. "ההיפסטרים בתל אביב מתרגשים כי מבחינתם זו מוזיקת עולם", היא אומרת ל-ynet. "מבחינת המזרחים זה מזכיר להם את הבית, את סבתא. זה שיר שאמור לחבר ולאחד במקום כל הפילוג הזה שהשלטון מנסה לעשות בארץ".
בדבריה מכוונת מסיקה לשרת התרבות מירי רגב ולראש הממשלה בנימין נתניהו. "כשראיתי את כנס התמיכה בנתניהו הרגשתי עצב עמוק", היא מסבירה. "לא בגלל האידאולוגיה או הדעות הפוליטיות, להפך. אם זה היה כנס ימני אז אדרבא, תתמכו, זה היופי בדמוקרטיה. אבל הכנס הזה עסק בפילוג. 'אנחנו' ו'הם' הוא מקפיד לומר. מי אלה אנחנו והם? אני לא כל כך מבינה את הרצון לפלג. מעולם לא הייתה ממשלה כל כך מפלגת. הרי התפקיד של מנהיג הוא לא ללכת למי שכבר אוהב אותו, הוא צריך לגייס ולרתום את מי שלא הצביע בעדו. נתניהו מפלג, וזה מאוד פופוליסטי ונמוך ועובד על היצרים הכי נמוכים של בני אדם, במקום להיות גדול ולהגיד 'אנחנו פה יחד וכולנו נתמודד, למרות שלא בחרתם בי אני ראש הממשלה שלכם', ובמקום ששרת התרבות תגיד 'למרות שלא בחרתם בי, אני שרת התרבות שלכם'. יש משהו מאוד מקומם בזה".
זה מכעיס אותך.
"אני כבר לא מדברת על כבוד עצמי, רבין התפטר על הרבה פחות מזה. אז באים אל נתניהו בטענות של דברים לא חוקיים לכאורה שעשה. ואתה שוב אומר 'הם'. מי זה הם? תגיד שלא עשית את זה ותשב בצניעות בבית. קח אחריות ותגיד שאתה לא אשם. אבל שוב הוא היה עסוק בפילוג. שוב אני אומרת, זה לא קשור לאידאולוגיה, אני מכבדת דעות פוליטיות על כל גווניהן, אבל מה הוא רוצה? שלא יהיה משטר חוקי? שלא יבדקו, מה הוא רוצה שיהיה פה?"
ל"זהרה", שיוצא היום (א') בליווי קליפ, חיכתה מסיקה זמן רב כי חיפשה לדבריה שיר מקורי בערבית. "זה דבר מורכב למצוא אחד כזה", היא אומרת, "חיפשתי מישהו שיכתוב בערבית. רציתי שזה יהיה משהו יותר גדול מאהבה, וזו אהבה של אימא והבת שלה. זה שייך למציאות של היום".
יכול להיות שאת שרה לבנות שלך בעצם?
"כן, בטח. השיר מספר על אהבה של אם לבתה שאומרת לה 'תיזהרי על הראש ועל החיים שלך, עוד יקרה לך משהו'. בהתחלה זה נראה לי קיצוני ואז אמרתי 'רגע, יש כל כך הרבה סכנות. העולם נורא גדול והאינטרנט... אז תישארי בבית, תישארי קרובה לעצמך'. אני שרה לבנות שלי, אני כל כך חרדתית ואוהבת, כמות האהבה ככמות החרדות. פתאום אני מבינה את אבא שלי, שפחד לשלוח אותנו לטיולים שנתיים, אז הוא כל הזמן היה הורה מלווה. היום כשאני שומעת על הטרדות מיניות בבתי הספר, זה מזעזע, אם יעשו חס וחלילה דבר כזה לבת שלי. אני כמובן חושבת על חוק ודמוקרטיה ומשפט הוגן, אבל במקרה כזה אין משפט הוגן, אני שולחת אנשים (צוחקת)".
מסיקה מקפידה לומר בריאיון שלא חשוב לה מה אומרים עליה - לפחות עד גבול מסוים. "תגיד לי שאני שמנה ומכוערת - אני אצחק כי זה לא מעליב אותי. אבל אם תשתיק אותי, או שתעשה לי 'ששש', אני הכי אפגע בעולם. נגיד הוויכוחים עם אביב גפן ב-The Voice לא העליבו אותי. להפך - זה הצחיק אותי. אביב ואני שני אנשים עם הומור עצמי והבנה, ובגלל זה עבד. הוא פרובוקטור וגם אני כזאת, אנחנו שני אנשים שונים, אבל כמו שני צדדים של אותו מטבע. שונים אבל דומים".
אביב הוציא עכשיו שיר מחאה, את לא הוצאת כזה.
"אני אומרת את דבריי כל הזמן. אני בן אדם בלי משוא פנים, לא משנה מי עומד מולי, אם זה ראש ממשלה או נשיא. באמת באמת בקטע הזה אני גאה בעצמי. זה לא ניכר, כי לפעמים אני אומרת משהו ומורידים את זה. לקול שלי יש משהו מאחד ומרפא, בדיוק הפוך מאביב, שהתפקיד שלו הוא לבעוט, והתפקיד שלי הוא לאחות ולרפא. קיבלתי מתנה וקול, והאנרגיה של הקול שלי היא חיבוק. צריך זמרי מחאה".
