פגיעת המשאית בגשר: מי אחראי ואת מי לתבוע?
האם האירוע בכביש 4, שבו נהרג הנהג אליחי טדרי, מוגדר כ"תאונת דרכים" ע"פ החוק? מי יפצה על הנזקים שנגרמו למשפחת הנהג? שאלות ותשובות
תיעוד: פגיעת המשאית בגשר
שיעור תאונות הדרכים הקטלניות שבהן מעורבות משאיות בישראל גבוה במיוחד. שימוש לא זהיר בכלי הכבד עלול לגרום לא רק להתנגשות בכלי רכב אחר או לפגוע בהולכי רגל, אלא גם לנפילת סחורה על הכביש תוך כדי נסיעה ועוד. למרבה הצער, רוב נהגי המשאיות מבלים שעות רבות על הכביש ונוהגים עייפים ומותשים, כך שהסיכוי שלהם להיות מעורבים בתאונת דרכים גבוה.
בשבוע שעבר חזינו בסכנה נוספת: מנוף על משאית פגע בגשר הולכי הרגל בין בני ברק לגבעת שמואל על כביש 4 וגרם לקריסתו. כתוצאה מהפגיעה ומקריסת הגשר נמחץ החלק הקדמי של המשאית וגרם למותו של הנהג אליחי טדרי (58) מחולון. לאחר חקירה התברר שהמנוף שהיה על המשאית נותר פתוח בניגוד לחוק.
ועכשיו קצת מהחוק היבש: התאונה נגרמה כתוצאה מנסיעה במשאית, "כלי רכב מנועי" על פי ההגדרות שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולכן האירוע מהווה תאונת דרכים בהתאם להגדרה הבסיסית שבחוק הפיצויים. מאחר שנהג המשאית נהרג, עיזבון המנוח ויורשיו הם אלו שיכולים להגיש תביעה לקבלת פיצוי על הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה.
אם נהג המשאית בוטח בביטוח חובה, יש להגיש את התביעה לחברת הביטוח שביטחה אותו במועד התאונה.
במידה שיתברר שהנהג המשאית לא היה מבוטח בביטוח חובה, כתוצאה מרשלנות שלו או של מעסיקו, מאפשר חוק הפיצויים לעיזבון המנוח וליורשיו להגיש תביעה כנגד "קרנית" – קרן שהוקמה במסגרת החוק ושתפקידה לפצות נפגעים שזכאים לפיצויים לפי החוק אך אינם יכולים לתבוע פיצויים מחברת הביטוח מסיבות שונות (תאונת "פגע וברח", נהיגה ללא ביטוח וכיו"ב).
שאלה מעניינת שניתן להעלות היא מה היה קורה אם חלילה בזמן ההתנגשות היה נפגע הולך רגל על הגשר. האם גם בעניינו מדובר בתאונת דרכים ועליו לתבוע את חברת הביטוח של נהג המשאית בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, או שמא עליו לתבוע את עיזבון המנוח ויורשיו בגין רשלנותו של נהג המשאית שנסע עם מנוף פתוח בניגוד לחוק ואולי אף להגיש תביעת רשלנות נגד האחראיים לבניית הגשר ולתחזוקתו?
התשובה היא שבנסיבות אלו מדובר גם כן בתאונת דרכים, והולך הרגל יוכל לתבוע את חברת הביטוח של נהג המשאית, אם בוטח בביטוח חובה, או את "קרנית", אם לא היה מבוטח.
הסיבה היא שהגדרת "תאונת דרכים" בחוק הפיצויים לא דורשת מגע פיזי בין המשאית לבין הולך הרגל וכוללת גם מקרים שבהם נגרם נזק גוף כתוצאה מהשימוש בכלי הרכב אך ללא מגע ישיר עמו. הדבר דומה, למשל, למקרה שבו המשאית הייתה מתנגשת במעקה בטיחות שמאחוריו היה הולך רגל.
במאמר מוסגר יצוין שעיזבון המנוח ויורשיו לא יוכלו לתבוע את האחראים לבניית הגשר ולתחזוקתו במקביל לתביעה שיגישו מול חברת הביטוח. זאת אף שייתכן שימצא שאף הם אחראים במידה מסוימת לתאונה ולכאורה ניתן היה להגיש נגדם תביעה בגין רשלנות.
זאת מכיוון שחוק הפיצויים קובע שמי שתאונת הדרכים מקנה לו עילת תביעה על פי החוק, לא יכול להגיש תביעה בגין אותה פגיעה מכוח פקודת הנזיקין (כלל המכונה בשפה המשפטית "ייחוד עילה").
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד דוד סער
עוסק בייצוג נפגעי תאונות דרכים
פגיעת המשאית בגשר בכביש 4
צילום: טל שחר
עו"ד דוד סער
צילום: פוטו נגבה
מומלצים