משפטים שרופאים לא היו אמורים לומר למטופלות
הגניקולוג שבדק את נ' ענה לטלפון הסלולרי שלו במהלך בדיקה אינטימית, רופא המשפחה של ת' שאל אותה במהלך הבדיקה אם היא רוצה שיתגרש מאשתו בשבילה, רופא העור של ש' החמיא לה על העור הענוג שלה לפני הבדיקה והיא חשה שהוא מלטף אותה במהלכה. נשים מספרות על הטרדות מיניות שעברו בזמן טיפול רפואי
צפו בדיון באולפן ynet על הערות הרופאים:
השבוע (יום א') פרסמנו כתבה אודות הטרדות מיניות מצד רופאים. נגד עובדי משרד הבריאות הוגשו בשלוש השנים האחרונות לנציבות שירות המדינה יותר תלונות בגין הטרדות מיניות מכל משרד ממשלתי אחר. חרף זאת, ב-16 השנים האחרונות נקט משרד הבריאות הליכי משמעת בגין התנהגות מינית פוגענית נגד 46 רופאים בלבד.
בעקבות הכתבה קיבלנו פניות רבות מנשים שהוטרדו מילולית או שזכו ליחס מביש מרופאים במהלך טיפול רפואי. הסיטואציה של בדיקה רפואית, במיוחד כזו הכוללת בחינה של אזורים אינטימיים, מחייבת רגישות מוגברת מצד הרופאים. האמירות המפורטות מייצגות מקרים שבהם הבדיקה הייתה הכול חוץ מרגישה.
הרופא ענה לסלולרי במהלך בדיקה רגישה
נ' בת ה-30 מאזור השרון פנתה לגניקולוג לבדיקה תקופתית. "מהרגע הראשון הגניקולוג הזה התנהג בצורה גסה", היא מתארת. "זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שלי אצלו. ברגע שנכנסתי הוא הרים את המבט שלו ואמר 'או! סוף-סוף מישהי צעירה לשם שינוי'. זה הגעיל אותי".
נ' מספרת שבזמן הבדיקה האינטימית צלצל מכשיר הטלפון הנייד של הרופא. "הייתי בשוק שהוא ענה. יד אחת הייתה בתוכי וביד השנייה הוא שוחח בטלפון. זו בוודאי התנהגות לא מקצועית, וזה גם גרם לי להרגיש כמו פיסת בשר. זה רופא שלא חושב שיש בן אדם שמחובר לאיבר שהוא בודק. לא התלוננתי עליו כי לא הייתי בטוחה שזו התנהגות שמצדיקה תלונה". נ' מוסיפה: "אני גם לא בטוחה שאותו רופא היה מודע בכלל לכך שהוא מתנהג באופן לא ראוי. גם רופאים יכולים להיות אנשים גסי רוח, רק שבסיטואציה כזו רגישה התנהגות בוטה מותירה במוטרדת רשמים הרבה יותר חזקים".
ל', בסוף שנות השלושים לחייה, הגיעה לבדיקה ראשונה אצל כירורג שד, והרופא שאל אותה בתחילת הבדיקה אם היא נשואה. "השאלה נראתה לי לא רלוונטית כלל לטיפול, זה גרם לי אי נוחות רבה. מאז אני משתדלת להיבדק רק בידי רופאות למרות שלא קל למצוא כאלו", היא אומרת.
י' עברה בדיקה אינטימית אצל רופא, ובסופה הוא שאל אותה אם הם יכולים להיפגש מחוץ לכותלי המרפאה. "הייתי בהלם מהשאלה. לא הבנתי בכלל מאיפה היא הגיעה", משחזרת י'. "אמרתי לו שזה ממש לא מתאים, והוא התנצל. לא התלוננתי עליו כי לא חשבתי שהוא התכוון להטריד אותי. זה רופא שלא מודע לאי נוחות שבדיקה רגישה גורמת לנשים. אני חושבת שהסברה יכולה למנוע מקרים כאלו. רופאים צריכים לדעת שהם לא מוסכניקים, הם בודקים אנשים, לא חפצים".
"נעלבתי ברמות שאני לא יכולה לתאר"
כשד' הייתה בתחילת שנות העשרים לחייה היא פנתה לרופא נשים כדי לקבל מרשם לגלולות למניעת היריון. הרופא שאליו פנתה אמר לה שבגלל עודף המשקל שממנו היא סובלת היא לא צריכה לדאוג לגבי אמצעי מניעה. "זה היה מעליב ברמות שאני לא יכולה לתאר", משתפת האישה. "לשמוע הערה כזו מרופא שהגעתי אליו לבדיקה זה משהו שאתה לא מצפה לו. יצאתי ממנו בוכה בהיסטריה. התלוננתי עליו למנהל המרפאה, אבל אני לא יודעת מה קרה עם התלונה, רק ראיתי שהוא ממשיך לעבוד בקופה".
ש', צעירה בשנות העשרים לחייה, הלכה לרופא עור לבדיקת נקודות חן חשודות. "ממש בתחילת הבדיקה הרופא אמר לי שהעור שלי ממש רך וענוג. מהאופן שבו הוא אמר את זה היה ברור שזו לא אמירה מקצועית. במהלך הבדיקה הרגשתי שהוא ממש מלטף אותי, כמו שעושה בן זוג. זה ממש דחה אותי. הרגשתי רע מאוד במהלך הבדיקה, אבל לא העזתי לומר כלום. לא התלוננתי עליו כי לא הייתי בטוחה אם זה חלק מהבדיקה או לא, אבל הסתלקתי משם כמה שיותר מהר ומאז אני הולכת רק לרופאות לבדיקות שמערבות מגע".
ג' נבדקה על ידי רופא נשים של קופת החולים שבה היא חברה. "הלכתי לבדוק אם צריך להחליף את ההתקן התוך-רחמי", היא מגוללת. "בעודי שוכבת פסוקת רגליים ובזמן שהוא מכין את המכשור לבדיקה הפולשנית שאל אותי הרופא אם עשיתי לאחרונה דיאטה דרסטית. אחרי שהשבתי לו בשלילה הוא אמר 'אז סימני המתיחה שלך בירכיים הם מההריונות?'. הייתי המומה. לא הבנתי מה זה עניינו ואיך זה קשור להתקן שבשבילו הגעתי לבדיקה, אך העדפתי שלא להתלונן".
"ואז הוא שאל אותי אם אני רוצה שיתגרש בשבילי"
ת' נבדקה אצל רופא המשפחה שלה לאחר שחלתה בשפעת. הרופא שאל את ת' במה היא עוסקת וזו ענתה שהיא עורכת דין. "הוא שאל אם אני מתעסקת בגירושים", משחזרת ת'. "אמרתי לו שלא ומתוך נימוס וכוונה להפנות אותו לקולגות אם הוא צריך - שאלתי אותו אם הוא מתגרש. בתגובה הוא שאל אותי אם אני רוצה שהוא יתגרש מאישתו בשבילי". ת' מוסיפה ומתארת כי במהלך בדיקת סטטוסקופ הטריד אותה הרופא באופן פיזי. "כשביקשתי בדיקות דם כלליות הוא שאל אותי בחיוך סליזי אם אני רוצה גם בדיקת איידס", היא מתארת. ת' התלוננה על הרופא בקופת החולים, שם השיבו לה שהם ערכו עימו שיחת בירור, וממנה עלה כי לא נמצאה כוונה מינית במעשיו. ת' הגישה נגד הרופא תלונה במשטרה, אך לדבריה זו נסגרה בהיעדר ראיות כיוון שקולגה שלו, שסיפר לת' שהוא שמע על תלונות רבות של מטופלות נגד רופא המשפחה, סירב להעיד במשטרה.
ר', צעירה בתחילת שנות העשרים לחייה, הגיעה לכירורג שד לצורך בדיקה ידנית לגילוי גושים חשודים. כשהתיישבה על הכיסא לבדיקה אמר לה הרופא: "אלו זוג שדיים שאני דווקא אשמח לבדוק". ר' ההמומה הגיבה במהירות. "אמרתי לו שאני לא מאמינה שזה מה שהוא אומר לי רגע לפני בדיקה ושאני לא רוצה שהוא ייגע בי. הוא ניסה להתנצל ולהסביר שהוא רק התכוון להחמיא לי כי הוא לא רגיל לנבדקות בגילי, אבל לא הייתי מוכנה לשמוע. יצאתי מהחדר וישר ניגשתי לעמדה של המזכירות. סיפרתי להן מה הרופא אמר לי. הן הפנו אותי למנהל המרפאה. המנהל אמר לי שאני לא האישה הראשונה שמתלוננת על התנהגות לא נאותה של אותו רופא". כמה שבועות אחרי האירוע התבשרה ר' כי הרופא פוטר. "מאוד שמחתי שלא שתקתי. הרגשתי שעשיתי את המעשה הנכון כשעוררתי סקנדל בעקבות מה שהוא אמר לי. אני יודעת שהוא עדיין עובד ככירורג שד במקום אחר, אבל אני לפחות מקווה שהוא למד את הלקח".
הסיפור של מ' הוא עדות לכך שחוסר רגישות הוא אינו רק נחלתם של רופאים גברים. מ' פנתה לגניקולוגית, ובזמן הבדיקה שאלה אותה הרופאה אם יש לה תעודת בגרות. לאחר שמ' השיבה בשלילה אמרה לה הרופאה "טוב, בשביל זה יש קופות בסופר". מ' מסבירה שלדעתה העומס שמוטל על מערכת הבריאות הוא שגורם בין היתר להתנהגות הפוגענית של רופאים. "לכל רופא מומחה יש תורים מפה עד הודעה חדשה. אין להם שנייה לנשום. זה מאוד קשה לנהוג באנושיות ורגישות בסיטואציה כזו. בעיניי הרופאים הם גם קורבנות של המערכת", מתארת האישה. מ' חשפה את סיפורה בדף הפייסבוק "נשים קוראות ללדת", שפועל למען זכויות של יולדות בישראל. מפעילות הדף מדווחות כי השנה הן קיבלו יותר מ-350 פניות של נשים שהתלוננו על התנהגות פוגענית של הצוות הרפואי שיילד אותן.
"אי אפשר להמשיך להפקיר את המטופלות"
להטרדות ותקיפות מיניות בידי רופאים ישנן מאפיינים ייחודיים: בשל פערי המידע הרבים בין המטופלת למטפל, למטופלות רבות לא ברור היכן עובר הגבול בין בדיקה שגרתית ובין התנהגות פוגענית. יש סיטואציות רפואיות שבהן לגיטימי שרופא ישאל שאלות אינטימיות וייגע באזורים רגישים. "זו סיטואציה מבלבלת. נשים רבות יוצאות מבדיקות עם תחושה שקרה משהו לא בסדר, אבל לא ברור להן עד הסוף מה בדיוק היה לא תקין", מסבירה נור פלאח מעמותת "איתך – מעכי", הפועלת לשינוי מדיניות בנושא.
כמו כן, משרד הבריאות אינו מנהל מעקב אחר מספר התלונות והרופאים שלגביהם התלוננו, ובמקרים רבים רופאים שמפוטרים ממוסד רפואי בגין הטרדות או תקיפות מיניות מוצאים עבודה באותו תפקיד במוסד רפואי אחר. בדיון שנערך בנושא בכנסת לפני כשנה וחצי התחייבו נציגי משרד הבריאות לרענן נהלים, אך חרף ההבטחות - חוזר המנכ"ל שמסדיר את התחום לא עודכן מאז 2001.
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, מציינת כי נושא התקיפות וההטרדות המיניות בידי רופאים הוא נושא ש"קשר השתיקה לגביו הוא אדיר. זה נושא שקבור עמוק באדמה. אין ספק שהוא מצריך טיפול מקיף, כיום הוא בפירוש לא מטופל. היעדר מעקב אחר התלונות ומושאי התלונה, היעדר מנגנון אחיד וברור והעובדה שקשה להתלונן נגד אנשים חשובים וחזקים - גורמים לפרצה אחת גדולה. הצעדים שאפשר לנקוט כדי לתקן את המצב לא כרוכים בעלות גבוהה. זה עניין של סדר עדיפויות. אי אפשר להמשיך להפקיר את המטופלות".
לפנייה לכתב/ת 
