בלבן של העיניים / "בעיטה חופשית"
גיל לבנדה גבר על קבוצת המיליונים של ג'ורדי קרויף, והכל בזכות הקפריזות של הבעלים בישראל, איל ברקוביץ' ואלי טביב. ההולנדי התרסק בגדול, עומר אצילי נראה כמו הילד החמוד שהמציא סטארט-אפ גאוני ועושה שופוני לחברים, ואיך אלי גוטמן הפרשן?
בדצמבר 2016 נחתך גיל לבנדה מעירוני ראשל"צ על ידי איל ברקוביץ' כדי שזה ימנה את אחיו ניר למאמן ראשי. באותם ימי קרירים של חורף, לבנדה לא דמיין לעצמו שכעבור מספר חודשים הוא יתייצב מול ג'ורדי קרויף וקבוצת המיליונרים שלו, יסתכל לו בלבן של העיניים ויחגוג ניצחון בכורה מהדהד כמאמן ראשי בליגת העל.
אמצע אוגוסט, חם ולח פחד, והפעם הקפריזה של בוס עם אגו בגודל של קניון במיאמי, עובדת דווקא לטובתו. קארמה זה עניין מתעתע, תוסיפו למשוואה את השם אלי טביב ובכלל תקבלו סחרחורת.
הניצחון 0:3 של בית"ר ירושלים אתמול על מכבי ת"א לא היה מפתיע כלל. הקבוצה של לבנדה שיחקה טוב יותר מזו של קרויף ונראתה הרבה יותר רעבה ונחושה לקחת את שלוש הנקודות במחזור הפתיחה.
זה היה אחד מאותם משחקים (בעיקר במחצית הראשונה), שבהם איכשהו הכל נדבק לאיתי שכטר. אתה מסתכל עליו בהשתאות מסוימת ומנסה להבין מה בדיוק הוא עושה שם שאף גרזן תל אביבי לא מצליח להעיף אותו ואת הכדור לכל הרוחות. איפה טל בן חיים כשצריך אותו? לשכטר יש דריבל מטעה, כזה שנראה קצת מסורבל, אקראי, לפעמים נדמה שהוא עושה אותו בכמעט הליכה. כשזה נכשל, זה נראה מעצבן ורשלני. כשזה הולך, זה נפלא. ואתמול שכטר היה נפלא (את מה שהוא עשה לשרן ייני בגול השני כדאי לשדר בלופ בכל פעם שהיציע המזרחי בטדי מתחרפן).
בצד השני מכבי ת"א חטפה מכה משפילה במיוחד. קרויף, שחשב גם על המשחק בליגה האירופית, עשה מספר שינויים בהרכב והתרסק בגדול. אבל זו לא רק המיני-רוטציה, מכבי ת"א פשוט לא מספיק טובה. היעילות המשמימה באירופה לא הספיקה מול האטרף והאיכות של בית"ר.
ואפרופו, זה בדיוק מה שחסר במכבי ת"א - אטרף ורוע בגזרת השחקנים. מי שמדגים את העניין הזה בצורה הכי טובה אצל הצהובים הוא עומר אצילי. אם זה שחקן הרכש הנוצץ שאמור לסחוף את מכבי ת"א לאליפות אחרי שנתיים יבשות אז קרויף בבעיה קשה. כרגע הוא נראה כמו הילד החמוד שעשה סטארט-אפ גאוני – איך תקראו לגיחה המצחיקה לספרד והחזרה לטובת חוזה המיליונים בקריית שלום? – ועושה שופוני לחברים. אצילי רך ועדין מדי מכדי לקחת קבוצה על הגב. אתמול זה היה מחזור פתיחה מול בית"ר, פה צריך לשרוט, לקחת ולנשוך. לא לנסות לעשות טריקים ודריבלים אלגנטיים. זו פריבילגיה ששמורה לשכטר.
טביב, דראפיץ' ואלי גוטמן
בטח שמתם לב ש:
1. הטרנד הכי מעיק בשכונה חזר: לספר כמה אלי טביב גאון. לא, הוא בוס נוראי, עם קבוצה טובה. תפסיקו להלל רשעים.
2. ואפרופו, טביב הוא גם זה שוויתר אחרי עונה מוצלחת על סלובודן דראפיץ' מבלי למצמץ לרגע. וראיתם מה עושה סלובו מאז.
3. אלי גוטמן הצטרף לצוות פרשני הטלוויזיה. זה אחלה לקבל על המסך איש מקצוע רהוט ובעל ידע וניסיון, אבל הוא חייב להיגמל מהנטייה שלו לפנות למאמנים (שלא נוכחים באולפן) בגוף שני כאילו יושב איתם עכשיו בבית הקפה באמצע ערבוב. ערבוב האספרסו, הכוונה. ברור.
4. וחוץ מזה סוף סוף יש מי שייתן לבוני גינצבורג פייט בכל מה שקשור בפאוזות וחיתוך דיבור עמוס חשיבות עצמית.