נתניהו לעליון: לקיים דיון עקרוני בחשיפת שיחותיי עם אנשי החינמון "ישראל היום"
לאחר שבית המשפט העליון הורה לרה"מ לחשוף את מועדי שיחותיו עם בעלי החינמון ועורכו הראשי לשעבר, ביקש נתניהו לקיים דיון עקרוני בנושא. לדבריו, הוא מתכוון לפרסם את יומן השיחות ללא קשר לבקשה לדיון נוסף
ראש הממשלה מבקש מבית המשפט העליון לקיים דיון עקרוני בנושא חשיפת שיחותיו עם אנשי החינמון "ישראל היום". נתניהו פנה היום (ג') לעליון בבקשה לקיים דיון נוסף בנושא, לאחר שהחודש קבע העליון כי נתניהו ימסור את מועדי שיחותיו עם הבעלים של החינמון "ישראל היום" שלדון אדלסון וכן עם עורכו לשעבר של החינמון, עמוס רגב. בהודעה מטעם נתניהו נמסר: "פסק הדין בעניין חשיפת שיחות הטלפון הפרטיות של ראש הממשלה נתניהו עם אדלסון ועם רגב פוגע פגיעה אנושה בזכות לפרטיות".
בסביבת ראש הממשלה נאמר כי הבקשה לדיון היא עקרונית ולא נועדה למנוע את חשיפת השיחות - ולכן לא הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע. עוד הוסיפו כי נתניהו מתכוון לחשוף את יומן השיחות.
"בפרק הזמן הקצר שחלף מאז פרסום פסק הדין, אנו עדים לנחשול עצום של פניות לחשיפת שיחות טלפון פרטיות ויומני פגישות פרטיות של עובדי ונבחרי ציבור רבים, וזו רק ההתחלה", נאמר בהודעה. "ראש הממשלה אינו מבקש מבית המשפט לבטל את החלטתו בעניין אדלסון ורגב מהסיבה הפשוטה שאין לו מה להסתיר".
נתניהו הוסיף: "עם זאת, לאור החשיבות העקרונית שמייחס ראש הממשלה לזכות הבסיסית לפרטיות, ולאור מבול הפניות מאז פרסום פסק הדין, פונה ראש הממשלה לבית המשפט העליון בבקשה לקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב, ולהכריע בסוגיות העקרוניות הרגישות הנובעות מפסק הדין. אין זה מתקבל על הדעת ששרים, חברי כנסת, שופטים ועובדי ציבור אחרים יהיו נתונים לחשיפת שיחותיהם הפרטיות עם עיתונאים ובכלל".
בהחלטה לחשוף את השיחות קבעה בית המשפט העליון: "מדובר בשיחות שבין ראש הממשלה לבין שני הגורמים החשובים ביותר בעיתון 'ישראל היום' - בעל השליטה בעיתון ועורכו הראשי (בעת הנדונה). אמנם הטענה היא, וזו הנחתנו כאמור, שהמידע המבוקש מתייחס לשיחות פרטיות ולא בשיחות הנוגעות לעיתון, אך גם בעצם קיומו של קשר אישי בין ראש הממשלה לבין בעל השליטה והעורך הראשי של העיתון, ומידת האינטנסיביות של קשר כזה, יש עניין ציבורי רב".
במסגרת ההליכים המשפטיים טענו אדלסון ורגב כי "קיימת בינם לבין ראש הממשלה מערכת יחסים חברית ארוכת שנים וכי המידע המבוקש מתייחס ל'שיחות פרטיות בין חברים', ועל כן מדובר במידע פרטי שלהם שמסירתו תהווה פגיעה בפרטיותם". כן נטען כי העניין הציבורי בגילוי המידע אינו מצדיק פגיעה בפרטיותם.