בגלל הספונג'ה: 130 אלף שקל לעובד שהחליק

נהג בחברה לשיווק מזון נפצע כשירד במדרגות רטובות במחסן. בית המשפט קבע כי המעסיקה היא שיצרה את הנסיבות שהובילו לפציעה שלו

עו"ד מרדכי וסרטיילפורסם: 27.08.17 , 23:26

בית משפט השלום בעכו קבע לאחרונה שחברה לשיווק מזון מהצפון תפצה ב-130 אלף שקל עובד שנפצע כשהחליק במדרגות המחסן שנשטפו זמן קצר קודם לכן. השופטת דנה עופר פסקה כי המעסיקה היא שיצרה את הנסיבות שהובילו לפציעה.

התאונה אירעה ביולי 2012, בתום הפסקת הבוקר. העובד, ששימש נהג חלוקת סחורה, החליק ונפל בעת שירד במדרגות מחסן ששייך למעסיקתו בצפון הארץ. כתוצאה מכך נשברה כף ידו השמאלית והוא נאלץ לעבור שני ניתוחים. שנתיים לאחר מכן הוא הגיש תביעה לפיצוי על נזקיו שבה ביקש להטיל את האחריות על המעסיקה, שלא דאגה להזהיר את העובדים כי מדרגות המחסן, שנשטפו זמן קצר לפני שנפל, רטובות וחלקות.

תביעה

132 אלף שקל לקצב שאצבעו נחתכה במעדנייה

עו"ד טל לביא

העובד נפגע במהלך חיתוך עופות במעדניית "קשת טעמים". הפיצוי עשוי היה להיות גבוה יותר, אבל הצדדים הסכימו על "אשם תורם" של 40%

132 אלף שקל לקצב שאצבעו נחתכה במעדנייה

מומחה מטעמו קבע כי הפציעה גרמה לו לנכות רפואית בשיעור של 20% בגין ההגבלה בתנועות כף היד ו-5% נוספים בגין הצלקת שנשארה. הנהג טען שיש לפסוק לו הפסדי שכר בהתאם לנכות תפקודית בשיעור 30% מאחר שהפציעה אירעה בידו הדומיננטית – דבר שפגע ביכולת שלו להתפרנס.

מנגד, המעסיקה טענה כי התובע שב לעבוד שלושה חודשים לאחר הפציעה, ועברו התעסוקתי מעיד על כך שממילא נהג להחליף מקומות עבודה לעיתים תכופות, ולכן קשיי ההשתלבות שהוא חווה במקומות עבודה חדשים לא מצדיקים שתיקבע לו נכות תפקודית העולה על זו הרפואית, שלפי המומחה מטעמה עומדת על 10% בלבד. היא הוסיפה שהתובע אחראי ל-80% מהנזק שנגרם לו, מאחר שירד במדרגות בזמן שידע שהן רטובות מבלי להיעזר במעקה.

השופטת דנה עופר ציינה שמעסיק חייב לדאוג לתנאי עבודה בטוחים, להדריך את העובדים מפני סיכונים ולנקוט אמצעי זהירות בסביבת העבודה. בהתאם לעדויות שהובאו בפניה היא קבעה כי במקרה זה המעסיקה התרשלה בכך שהנחתה את העובדים לשטוף את המדרגות בתחילת היום במקום בסופו, ולא מנעה את סכנת ההחלקה.

ואולם, השופטת לא הטילה את מלוא האחריות על המעסיקה מאחר שהוכח בפניה שהתובע ידע שהמדרגות רטובות ובכל זאת לא נזהר, ולכן קבעה כי הוא אחראי ל-15% מהנזק שנגרם לו.

לצורך ההכרעה בשיעורי הנכות היא מינתה מומחה שקבע כי הנכות הרפואית של הנהג עומדת על 16.5%. לאחר בחינת השפעת הנכות על יכולתו לעבוד החליטה השופטת להעמיד את הנכות התפקודית שלו על 15%.

בנוסף, השופטת עופר התרשמה כי הפציעה, שהתרחשה כשהתובע היה צעיר (24), תרמה לקשיי ההשתלבות שלו במקומות עבודה והקטינה את מגוון התחומים שבהם יכול היה לעסוק. על כן נקבע כי הפיצוי בגין הפסדי השכר בעבר יחושב לפי שכרו הממוצע בעת התאונה (6,000 שקל בחודש), אך אובדן כושר ההשתכרות בעתיד יחושב לפי 80% מהשכר הממוצע במשק, מאחר שלא הוכח שהתובע מיצה את כישוריו.

השופטת מצאה לנכון לפסוק לתובע פיצוי עבור העזרה שהעניקה ומעניקה לו משפחתו עקב המגבלה בידו הדומיננטית. בסופו של דבר חויבה המעסיקה חויבה לשלם לו 105 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 24 אלף שקל בתוספת מע"מ.