נתקלתם בשחיתות במקום העבודה? כך תפעלו
שחיתות במקום העבודה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות רבות - גניבה, מתן וקבלת טובות הנאה, בזבוז כספי ציבור ועוד. חושבים שהייתם עדים למעשה שכזה? כך תפעלו נכון בדרך לחשיפת האמת
עובדים אשר נתקלים בשחיתות במקום העבודה לרוב חוששים שחשיפת המעשה תסכן אותם באופן אישי. אם אכן נתקלתם במעשים שכאלה במקום עבודתכם ישנם דברים שניתן לעשות במסגרת החוק. עו"ד נעמי לנדאו ועו"ד אורן גרוס, מומחים לדיני עבודה ממשרד נעמי לנדאו ושות', מסבירים איך צריך לפעול בדרך לחשיפה.
"שחיתות היא פגיעה בטוהר המידות ובסדרי המנהל התקין. היא יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות גניבה, מתן וקבלת טובות הנאה, התעלמות מהוראות החוק, בזבוז כספי ציבור (במגזר הציבורי), שימוש בכוח המשרה בקידום עניינים אישיים, נפוטיזם ועוד", מסבירים עו"ד לנדאו וגרוס.
"לאחר שהעובד גמל בליבו כי הוא מתכוון לחשוף את מעשה השחיתות, עליו לבחור בתבונה את 'המסלול' הרצוי עבורו לחשיפת השחיתות, ובטרם פנה לגורם כל שהוא, עליו להצטייד בראיות המוכיחות את מעשה השחיתות. ככל שהעובד יאסוף יותר ראיות, כך יהיה קשה יותר לסתור את טענותיו".
מהן דרכי הפעולה האפשרויות שעומדות בפני העובד?
"לעובד החושף שחיתות במגזר הפרטי ישנן שתי דרכי פעולה: הראשונה, פניה לגורם המוסמך בחברה (כמו מבקר הפנים, בעל החברה, מנכ"ל החברה) בכדי לשטוח בפניו את הראיות שאסף המוכיחות את מעשה השחיתות. הדרך השנייה היא פנייה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה להגנה מכוח חוק הגנה על עובדים, ובתנאי שהוכיח כי יש קשר סיבתי בין חשיפת השחיתות לבין הפגיעה בו".
"לעובד במגזר הציבורי קיים מסלול נוסף והוא פנייה למבקר המדינה 'בכובעו' כנציב תלונות הציבור בבקשה למתן צו הגנה זמני לאחר שנפגע כתוצאה מחשיפת מעשי השחיתות".
"בכדי שמבקר המדינה ייעתר לבקשת העובד למתן צו הגנה זמני, על העובד לעמוד במספר תנאים מצטברים: עליו להיות עובד בגוף אשר עומד לביקורת מבקר המדינה, העובד הודיע על מעשה השחיתות לממונים עליו, ההודעה על מעשי השחיתות נעשתה בתום לב (אמונה של העובד כי מדובר בשחיתות ולא נדרשת הוכחה כי אכן השחיתות אירעה בפועל) ובנוסף עליו להוכיח שקיים קשר סיבתי בין חשיפת השחיתות לפגיעה בו".
עו"ד לנדאו וגרוס מדגישים: "צריך לשים לב כי חוק מבקר המדינה קובע כי עובד לא יכול לפעול בשתי חזיתות במקביל, כך שעובד הפונה לבית הדין לעבודה בבקשה לקבלת צו הגנה, לא יוכל לפנות בעתיד למבקר המדינה בשל אותן נסיבות".
האם עובד שנחשף לשחיתות במקום עבודתו חייב לדווח עליה?
"אין חובה בדין לדווח על מעשה שחיתות. יחד עם זאת, מכוח הסכם העבודה ויחסי האמון המוגברים בין עובד למעסיק, קל וחומר כשמדובר בעובדים בכירים, עובד שבוחר להחריש ולא לדווח לממונים עליו, לא יוכל לטעון לאחר מכן כי בחר שלא לדווח משיקולים כאלה ואחרים".
האם כדאי לפנות למשטרה?
"לא תמיד. לעתים תלונה למשטרה תפגע בחקירה ותחשוף את העובד בטרם עת. יש מקרים בהם חשוב לפנות למשטרה (הטרדה מינית למשל), אך חשוב לתת את הדעת למי מגיש את התלונה. רצוי שהמעסיק יהיה זה שיגיש את התלונה ולא העובד".
מספיק שהתלונה הוגשה בתום לב
האם ניתן להגיש תלונה אנונימית?
"ניתן להגיש תלונה אנונימית, אך אם העובד יבקש לקבל הגנה כחושף שחיתויות הוא יתקשה להוכיח כי הוא מגיש התלונה, לכן, עובד שבוחר לחשוף שחיתות ובעקבות כך לבקש הגנה מהמעסיק ו/או מבית הדין ו/או ממבקר המדינה, רצוי שיגיש תלונה מסודרת ולא תלונה אנונימית".
מה קורה אם בעקבות התלונה העובד מפוטר?
"עובד שבעקבות חשיפת שחיתות פוטר מעבודתו צריך לפנות לגורם מוסמך בחברה ו/או לבית הדין האזורי לעבודה או למבקר המדינה במידה והעובד מועסק במגזר הציבורי".
"המועד הנכון ביותר לפנות למבקר המדינה הוא בסמוך לפגיעה בעובד חושף השחיתות. כאמור, ישנם כמה תנאים מצטברים שעל העובד לעמוד בהם טרם יזכה לצו הגנה ממבקר המדינה. רק לאחר שהעובד נפגע בעקבות חשיפת השחיתות עניינו יטופל במשרד מבקר המדינה ותישקל בקשתו לצו הגנה זמני".
"אופציה נוספת היכולה לסייע לעובד חושף השחיתות, אשר סבור כי הוא עתיד להיפגע מהחשיפה, היא פניה מוקדמת למשרדי מבקר המדינה ומסירת המידע בדבר השחיתות, עוד בטרם נפגע מהחשיפה. אמנם רק לאחר ניסיון הפגיעה בו יחל ההליך באופן פורמאלי, אך היתרון הוא שהמידע בדבר השחיתות יהיה כבר מצוי בידי מבקר המדינה".
האם מי שמתנכל לחושף השחיתות צפוי לעונש?
"התנכלות לחושף שחיתויות במגזר הציבורי היא עבירת משמעת. מי שמתנכל לחושף השחיתות צפוי להיענש במישור המשמעתי. במגזר הפרטי הדברים פחות ברורים. עובד הניזוק בשל אותה התנכלות יוכל לפנות בתביעה כספית כנגד המתנכל ולתבוע ממנו את נזקיו הכספיים והאחרים".
האם יש טעויות נפוצות שעושים חושפי שחיתויות שכדאי להימנע מהן?
"הטעות הנפוצה ביותר שעושים חושפי השחיתויות היא חשיפת השחיתות טרם קבלת ייעוץ מקצועי ומכוון באשר לדרך הטובה ביותר לחשוף את השחיתות. עובדים רבים לא מודעים לעובדה כי לא נדרש שתלונתם תימצא מוצדקת. בסופו של יום מספיק שהתלונה הוגשה בתום לב. רבים טועים לחשוב כי אם לא יקבלו צו הגנה מבית הדין הם יוכלו לפנות למבקר המדינה".
"בנוסף, חשוב לתת את הדעת לגבי עיתוי החשיפה, בפני מי יש לחשוף את המידע והחשוב מכל - מה לדרוש במקביל לחשיפת המידע".
לפנייה לכתב/ת 
