דייהטסו YRV - כמו וואן אבל יפה

מתחיל להיות צפוף באולם התצוגה של דייהטסו; לא שיש שם הרבה דגמים, אבל ננסיות עם מנועי 1.3 ליטר יש בשפע. הסיריון, הטריוס וכעת גם ה-YRV מבוססות על פלטפורמות של סופר-מיני ומשתמשות במנועי 1.3 ליטר. הבדל בולט מימי האפלאוז העליזים במרומי טבלת המכירות. אבל ה-YRV החדש, התוספת החשובה ביותר והמתמודד המעניין של היצרן בתחום הסופר-מיני, מלמד על כיוון חדש.
ההצטופפות המוגזמת בתחום הקטן אינה מקרית. מאז שטויוטה לקחה מעורבות גדולה יותר בדייהטסו , נשלחה החברה לעסוק בקטנות ובמיקרו, מומחיות ידועה שלה, ולהתמקד בשוק היפני חובב המיניאטורות. דייהטסו, לפי התכנון, גם תיצור כלים קטנים לנישות חדשות ללא מתחרים וכזה הוא ה-YRV. לפי דייהטסו הוא נע על הגבול שבין כלי פנאי (ומכאן ה-RV), לסופר-מיני ספורטיבית ומיניוואן. חוץ מזה יש לו אילן יוחסין מפואר. מכונית הדגל החדשה של דייהטסו, שמחליפה למעשה את הגרנד-מוב, מבוססת על היאריס עטרת השבחים.

מה זה?

רק תסתכלו עליו, על ה-YRV. מול הפיהוק היפני הרגיל זו ללא ספק הפתעה. ברגע הראשון, בייחוד מלפנים, נראה שבדייהטסו באמת לא החליטו אם הם רוצים מיניוואן, כלי שטח או מכונית ספורט. הצללית אמנם גבוהה, אך החרטום אגרסיבי ויחידת הפגוש/ספוילר, עם כונסי אוויר מאיימים וחצאיות על הקצה התחתון, לא הייתה מביישת אימפרזה טורבו. אליהם מצטרפים חצאיות במפתנים, מכסה מנוע עם בליטה חדה לאורכו ויחידות תאורה לא פחות מחודדות, עם חיפוי שקוף שחושף מבנה מעניין. גם מאחור יחידות תאורה מעניינות, כאשר תאורת הערפל ממוקמת בפגוש, שגם לו מבנה אגרסיבי. באירופה מוצע גם גג זכוכית פנורמי ויש גם גרסת הנעה כפולה כדי לתמוך בצדדי ה"כמו-שטח" במראה.

היתרון האמיתי

הנשק האמיתי של ה-YRV הוא תא הנוסעים המרווח והנעים. תנוחת נהיגה נמוכה ביחס ללוח המחוונים ולשמשה, פוגעת מעט בראות, אך יוצרת תחושת גודל. היא גם מאפשרת ראות משופרת לנוסעים מאחור, שם גבוה המושב ב-7.5 ס"מ. תנוחת הישיבה הזקופה מאחור מבטיחה מרווח גדול לרגליים, למרות בסיס גלגלים קצר. כמו ביאריס, גם כאן ניתן לכוון את זווית המשענות ולהזיז את המושב בטווח של 15 ס"מ. ניתן גם לקפל את המושבים בנפרד בצורות שונות. כל זה מאפשר משחק בנפח תא המטען, שגם במצב מינימלי הוא גדול מביאריס. רצפת התא עשויה פלסטיק קשיח ומתחתיה תאים קטנים לאכסון. ואולם בדייהטסו לא ריפדו את הלוח והפלסטיק החלק משמש כבימה להופעת בלט למטען. ובגלל שלתא המטען אין כיסוי, חיסרון גדול ובלתי מובן, המחול שמנהלים שקיות המזון ותיקי הילדים נשמע ללא הפסק. בשווקים מסוימים מוצע כיסוי תא מטען פשוט למראה.
ההפתעה הבאה היא עיצוב סביבת הנהג ואיכות החומרים. בעבר זו הייתה נקודת חולשה מביכה בדייהטסו, אך כאן בדיוק מורגשת הזרוע של טויוטה. אמנם מרכיבים רבים מגיעים מהסיריון, אך כאן הם משולבים טוב יותר בפאנל הפלסטי הגדול והמחוספס למראה ולמגע (שיוצר השתקפויות). יש אפילו שעון נאה בין פתחי האוורור האופנתיים וגם ריפוד המושבים נעים לעין.
בדייהטסו לא התאפקו ושתלו כמה פריטים מעוררי גועל, כנראה סוג של פולחן יפני, עינוי שנשמר לאנשי המערב או דרך לשמר את אופי היצרן. לשלל המתגים הזעירים משמאל להגה עוד ניתן להתרגל (למרות שאת הפעלת המגב האחורי הגיע הזמן להעביר להגה) וגם ממנופי האיתות/ מגבים אני מוכן להעלים עין. מה שקשה הרבה יותר שלא לראות הוא המוט הארוך המכוער של בורר ההילוכים, או תאורת הפנים, שכמו ידית פתיחת תא המנוע, נראית כאילו פורקה מגרוטאה של שנות החמישים.

היאריס שבמכונה?

השוואה מתבקשת של ה-YRV ליאריס אינה פשוטה. ה-YRV נראה גדול יותר וכאילו ניצב בינה לורסו (גרסת המיניוואן של היאריס). ואולם, מעבר למבנה מתלים דומה - מקפרסון מלפנים וקורת מתח מאחור - המפרט הטכני חושף הבדלים מעניינים. ל-YRV בסיס גלגלים קצר יותר ב-1.5 ס"מ (235.5 ס"מ), אך עם 376.5 ס"מ הוא ארוך ב-15 ס"מ שמאפשרים תא מטען גדול משמעותית. ה-YRV גם גבוה ב-5 ס"מ, אך צר ב-5 ס"מ! גם מפשק הגלגלים צר ב-3.5 ס"מ מלפנים, וב-4.5 ס"מ מאחור. כל זה: בסיס גלגלים קצר, רוחב סרנים צר, סרחי עודף וגובה גדולים יותר, יחד עם מידות צמיגים צנועות יותר 165/65 R14, מצביעים על פוטנציאל התנהגות נמוך יותר מהיאריס.
וזהו אכן המצב ובאופן בולט. היאריס פותחה עבור השוק האירופאי ומרגישה כך, ה-YRV לא, ואינך צריך נחש אספלט ארוך כדי להבין זאת. כבר בנסיעה מהירה על כביש ישר עולה לדיון בין ידיך להגה , נושא היציבות הכיוונית, או יותר נכון המחסור בה כשיש רוחות צד. שיבושים, ואפילו על הכביש המהיר, מקפיצים אותו ממסלולו ולכן הוא אינו נוסך ביטחון שם. בפניות, הצמיגים הצרים מתקשים לייצר אחיזה גבוהה ואליהם מצטרפת נטיית החרטום להרחיב את קו הפניה. ההגה עצמו אינו מתקשר עם הנהג, מתאפיין בפעולה מעט מסורבלת (3.75 סיבובים מנעילה לנעילה) ודורש עבודת ידיים מאומצת. פעולת הבלמים אינה הדרגתית דיה.
גם נוחות הנסיעה אינה ברמה האירופאית של היאריס. ה-YRV ממשיך לאמץ משהו מתחושת הפח-נוע הנוקשה של דייהטסו והוא לא רק קופצני, אלא גם מעדכן את הנהג על המצב עם רעשי מתלים. מחוץ לעיר המצב משתפר רק בגלל שהכבישים משובשים פחות.

התזמון

ה-YRV משווק בעולם עם תיבה ידנית או אוטומטית (שניתן לקבלה גם עם שיפט סטיר -תפעול ידני מההגה) ועם שני מנועים בנפח דומה ליאריס: 1.0 ו-1.3 ליטר. דייהטסו אומרים שהם מבוססים על היאריס אך מתכוונים רק לשימוש במערכת תזמון השסתומים המשתנה שמכונה כאן DVVT - Dynamic Variable Valve Timing. מידות מנוע ה-1.3 שונות לגמרי (במקרה של ה-1.0 ליטר מדובר בכלל במבנה של שלושה צילנדרים). לדייהטסו יש כ"ס אחד יותר (87 כ"ס) ומעט פחות מומנט - 12.2 קג"מ, שמגיע בסל"ד נמוך יותר, כנראה בזכות מהלך בוכנה ארוך יותר - רמז לזמינות כוח עדיפה.
על הכביש הדבר בא לידי ביטוי. המנוע מגיב לכל לחיצה על המצערת, כאילו כל חייו המתין רק לרגע זה. התלהבות מוגזמת אף תביא לסבסוב צמיגים רועש גם על כביש יבש, שלא לדבר על רטוב. אלא שהמנוע מורגש לא רק בתגובה חיונית אלא גם ברעש המיותר. הוא רועש ופחות מעודן מיחידת הכוח של טויוטה. הרעש וההסכמה הנלהבת לטפס לסל"ד גבוה יוצרת רושם שה-YRV גם מהיר בהרבה ממה שהוא באמת. המנוע מוכן לטפס עד למנתק ההצתה ב-6750 סל"ד, בו יוכלו כבדי גפיים להיתקל גם בתפעול אוטומטי רגיל. אבל הוא מאבד משהו מהאפקטיביות מעל 6000 סל"ד. דייהטסו בחרה ביחסי העברה ארוכים, ולכן סביב המהירות החוקיות המנוע נע בסל"ד בינוני והרעש מוסווה על ידי שאון הרוח המוגזם לכל הדעות. יחסי העברה ארוכים אומרים שבכל האצה תבצע התיבה הנמרצת קיק-דאון לשלישי, ולכן גם קשה לטפס מעבר ל-175 קמ"ש. בהתחשב ביעוד וביציבות הכיוונית זה מספיק. ה-YRV הפתיע עם צריכת דלק חסכונית למדי של 11.2 ק"מ לליטר.

בסופו של דבר

למעט היבטים שימושיים ואיכות הפלסטיקה, ה-YRV שונה מהותית מהיאריס, שהיא רק אחת מהמתחרות הקשות. הכלי החדש הוא אחד המרווחים ביותר בקטגוריית הסופר-מיני ועולה בכך על היאריס וגם על הקליאו וה-206. בכלל, עד שלא הנעת את ה-YRV, התפיסה המקורית מרשימה. על הכביש, לעומת זאת, העסק קצת פחות טוב. ה-YRV נמרץ באופן מפתיע, אך סובל ממחסור בעידון והתנהגות הכביש שלו נמצאת בפיגור אחר הליגה הלאומית מאירופה. מבחינה זו היאריס, והאירופאיות המובילות, קליאו ו-206, מהוות חבילה מגובשת יותר. ואולם בזכות המבנה השימושי הוא יקסום למי שזקוק למרחב המחייה ונפח הטעינה, ומוותר על הנוחות; וזהו למעשה ההישג הגדול של דייהטסו. מבחינה זו המתחרה הקרוב הוא המאזדה דמיו הגדול ומגובש מעט יותר, אך פחות אופנתי ושימושי. המחיר תחרותי למדי, 82,000 שקל, אך יש לזכור שהוא אינו כולל ABS, פרט תקני בקליאו במחיר זהה, או ביאריס היקרה יותר שכוללת גם מערכת שמע.