החיקוי שעולה על המקור: הקאמבק של כלכלת יפן
סיפורה של כלכלת יפן בעשרות השנים האחרונות הוא טלנובלה בנויה היטב, עם עליות ומורדות והפתעות. ייתכן ובימים אלה מתחיל בסיפור זה שלב חדש, מפתיע, שיהפוך אותה שוב למודל חיקוי - כפי שהייתה פעם, לפני שנים, ולישראל יש חלק בזה
מאימפריה צבאית לאימפריה כלכלית: יפן הייתה המדינה הלא מערבית הראשונה שנכנסה אל מועדון מדינות השגשוג, הראשונה שהפכה לכלכלת טכנולגיה, הראשונה שהייתה למעצמה תעשייתית. בתום מלחמת העולם השנייה, כאשר היא זרועה מהמורות של פצצות, נשורת גרעינית, כבישים הרוסים וגלי הריסות שהיו פעם בתים, היא החלה במלאכת השיקום, ובתוך שנים מספר הפכה ממדינה הרוסה למדינה צומחת.
כתבות נוספות מאת טל רשף
יפן של שנות החמישים יצאה לדרך של בנייה מחודשת. המדינה אשר התפכחה מחלום האימפריה האסיאתית שינתה כיוון ופנתה לעבר הבנייה הכלכלית. בתחילה היא החלה בהקמת מפעלים קטנים שחיקו מוצרים מהמערב, יצרו אותם בזול, במהירות ובכמויות גדולות, תוך הסתמכות על המרץ, המשמעת וההסתפקות במועט של הפועל היפני.
בשנות השישים היא כבר החלה לייצר מוצרים מקוריים מפיתוח עצמי ברמת איכות בינונית. היא החלה לייצא אופניים, מכשירי מדידה, מכשירי חשמל ביתיים, ולישראל הגיעו אז מכוניות הקונטסה של חברת אינו. המכירות הביאו כסף, המדינה התפתחה, עלתה רמת האוניברסיטאות, עלתה רמת המחקר של החברות, ובשנות השמונים יפן כבר יצרה טוב יותר, מהר יותר ובמחיר תחרותי כמעט כל מוצר שניתן להעלות על הדעת. היא רכשה מפעלים בארה"ב והייתה למעצמה.
יפן נתנה את האות: ומדינות אסיאתיות הלכו בעקבותיה
סינגפור, טאיוון, הונג קונג ולבסוף גם קוריאה - כולן פסעו פחות או יותר בנתיב שאותו פילסו היפנים. מכלכלה של כרוב ואורז הן נכנסו לייצור של מוצרים פשוטים, מועתקים ומתקלקלים בקלות, ומהם טיפסו ליצור עתיר טכנולוגיה. כן, גם סין נכנסה אל המסלול הזה כמו קודמותיה ובהיקף גדול יותר מאי פעם.
השגשוג של האחרות היה גם הבעיה של יפן. ברגע בו החלו מדינות סביבה להתחרות בתוצרת שלה, נעצרה הצמיחה המהירה שלה. היא הפכה למדינה עשירה, יקרה, מזדקנת שמאבדת את יוזמתה ומאבדת את התחרותיות שלה. הצמיחה נעצרה ויפן נכנסה אל יותר מעשרים שנה של דריכה במקום, מה שידוע כ"השנים האבודות".
היום אותה "קללת שגשוג" מגיעה למדינות שהלכו בעקבותיה ובהן טאיוון וקוריאה. ניתן לראות כבר היום סימנים לכך שבעתיד תפגוש סין את אותן בעיות שעצרו את קודמותיה. בהווה יפן מצויה בעיצומו של ניסוי עצום מימדים וחסר תקדים שנועד להניע אותה שוב קדימה: האבנומיקס.
שנות המהפכה והחדשנות
ראש ממשלת יפן שינזו אבה, שעל שמו קרוי המושג הזה, הניע מהלך נוטל סיכונים שבו הוא הסיר מגבלות כלכליות שהיוו צווארי בקבוק כדי לדחוף פנימה חדשנות כלכלית, כולל חדשנות ישראלית. הוא הזרים כסף לשוק על מנת ליצור מומנטום של פעילות וסנטימנט חיובי ופעל מתוך כוונה זאת כאשר השקיע באירוח האולימפיאדה הבאה. בכך, למעשה, הימר על כל הקופה. יפן הייתה מצויה עם כניסתו לשלטון בחוב וגרעון עצומי ממדים, אם יכשל, והזרמת הכסף לא תביא תוצאות, יגדלו שני אלה - ואז עלולה הכלכלה להתרסק.
המדדים לא היו לטובתו מאז השקת המדיניות - החוב תפח, היפנים החסכניים לא מיהרו להתחבר אל המומנטום והמשיכו להימנע מהוצאה כספית. רבים ניבאו כי הסוף יהיה מר עד שהגיעה שנת 2017.
הבלתי יאמן עבד
שני הרבעונים הראשונים של השנה הראו: זה עבד. היום, לאחר סוף חודש יוני ניתן לראות את השינוי. הייצוא מיפן, שנתקל בשנים האחרונות בתחרות קשה מצד היצור הסיני, צמח במשך שמונה חודשים רצופים. מול ארה"ב המאזן המסחרי צמח ב-9.1% לעומת השנה החולפת והגיע ל-5.88 מיליארד דולר. הצמיחה מול מדינות אסיה הייתה מרשימה עוד יותר, היא עמדה על 14.8% ביחס ל-2016 ובמרכזה עליה ביצוא לסין בגובה של 17.6%.
הייצוא היה הדלק שהניע את מה שקרה לאחר מכן, כסף נכנס בקצב מתגבר וב-7 בחודשים האחרונים נרשמה עליה מתמדת בייבוא ליפן, כאשר הייבוא בחודש יולי היה גבוה ב-16.3% מאשר ביולי 2016. מישהו אמר סנטימנט חיובי?
עכשיו אנו מגיעים אל המטרה שסימן לו מר אבה כאשר יצא לדרך הזאת לפני מספר שנים - העלייה בתוצר המשק הגולמי. לאחר שזה דרך במקום מאז סוף שנות ה-80 והיו שנים בהן המדינה לא צמחה כלכלית - הוא צמח ברבעון השני של השנה בקצב שנתי של 4%, כאשר הוא מנפץ בדרכו את הציפיות כי יגיע ל-2.5% לכל היותר, שגם הוא נתון לא רע בכלל. זה חלום רטוב למדינות רבות בעולם המשגשג.
בדיקות מתמידות מראות כי היפנים רוכשים היום יותר מכשירים ביתיים מאשר בשנים האחרונות ואוכלים יותר במסעדות. גם המשקיעים נכנסים לתמונה, ההשקעות גדלות והן מופנות בעיקר לעבר תוכנה וציוד בנייה. כלכלת יפן מגיעה כבר ל-6 רבעונים רצופים של צמיחה ושוברת שיא שנרשם לפני כ-12 שנה.
שר הכלכלה היפני טושימיטסו מוטגי, אשר השתתף בביקורו של ראש ממשלת יפן בישראל בתחילת שנת 2015, נזהר בימים אלה מלפתוח בקבוקי שמפניה, הוא חושש מחוסר היציבות של הצמיחה ונערך לתמוך בה על ידי הפניית משאבים לטיפוח כח האדם, להגברת היעילות בתעשייה ולצעדים כלכליים תומכי צמיחה.
בתוצאותיה של תוכנית האבנומיקס צופים השרים הכלכליים של המדינות השכנות שנכנסו למצב דומה או צפויות להיכנס אליו בהמשך הדרך, בעיקר טאיוון, קוריאה וסין. שתי הראשונות כבר נכנסו להאטה לנוכח הזדקנות והתייקרות, כמו יפן. אם הצעדים יוכיחו את עצמם בטוקיו יתכן מאוד והם גם ייושמו בטייפה ובסיאול, ובהמשך הדרך גם בבייג'ינג.
גם ישראל היא בין הצופים בכך. התחדשות הצמיחה ביפן משמעה הוא עלייה אפשרית בסחר שלה עם ישראל, שכרגע מדשדש הרחק מהפוטנציאל שלו, ויעד לחברות הישראליות שיוכלו להציע טכנולוגיות התומכות בצרכים המתחדשים של כלכלת יפן והתעשייה שלה.
טל רשף – יועץ עסקי ובין תרבותי לפעילות בסין , ובשווקים מתעוררים, מחבר הרומן "מיסטריום" .
לפנייה לכתב/ת 
