לארה קרופט החדשה: "מקווה שיראו אותי ולא את אנג'לינה ג'ולי"
לפני שהיא יוצאת להציל את העולם ב"טומב ריידר", זוכת האוסקר אליסיה ויקנדר ("הנערה הדנית"), נכנסת למחוך בסרט "קדחת הצבעונים". בראיון ל-ynet היא מדברת על ההשוואה המתבקשת לאנג'לינה ג'ולי ("היא הפכה את לארה קרופט לאייקון") ועל הדימיון בינה לבין גל גדות ("היום מחפשים כישרון בכל מקום")
חמישה דברים שאתם צריכים לדעת על אליסיה ויקנדר: היא הולכת להיות לארה קרופט הבאה בריבוט של "טומב ריידר" שייצא אי שם ב-2018; לפני שנתיים היא זכתה באוסקר על תפקיד משנה ב"הנערה הדנית"; היא מתחזקת זוגיות יציבה עם השחקן מייקל פסבנדר; היא בכלל שוודית בעלת מבטא; והיא השם הכי חם בהוליווד שרובכם לא מכירים.
רגע לפני שהיא נכנסת לנעליה הגדולות של אנג'לינה ג'ולי, ויקנדר שמה על עצמה עוד פעם מחוך (בפילמוגרפיה שלה אפשר למצוא את "אנה קרנינה", "סיפור מלכותי" וכאמור, "הנערה הדנית"), הפעם בסרט "קדחת הצבעונים" - המבוסס על רומן היסטורי בעל אותו השם ויוצא לאקרנים בסופש הנוכחי. "אני לא מסתכלת על התפקידים שלי כעל עוד סרט היסטורי, אלא כסיפורים נפרדים", מסבירה השחקנית בריאיון טלפוני ל-ynet כשנשאלת מה המשיכה שלה לגילום דמויות מהמאות הקודמות. "אנשים בבסיסם לא משתנים, זו רק הסביבה שמשתנה".
מתרגלים להיכנס לשמלות האלה?
"האמת שזה היה כמו משחק. כשהתחלנו לצלם לקח לנו 40-45 דקות להיכנס לשמלות, כי אלה בעצם ארבע שמלות אחת מעל השנייה. לקראת סוף הצילומים ירדנו ל-20 דקות. אבל כן, זה קשוח - היו כמה גברים על הסט שהתלוננו על הצווארונים הגבוהים ואנחנו, הבנות, הסתכלנו עליהם ולא האמנו. עמדנו להתעלף שם בגלל המחוכים שלבשנו, הם לא איפשרו לנו לשבת, כך שבעצם היינו על הרגליים 14 שעות ביום. אבל זה מאוד יפה, את מרגישה כאילו את לובשת יצירת אומנות".
ב"קדחת הצבעונים" ויקנדר מגלמת את סופיה, נערה יתומה שמתחתנת עם איש אמיד (כריסטופר ואלץ) ומתאהבת בצייר צעיר (דיין דהאן) בזמן שהוא נשכר לצייר פורטרט שלה. השניים מחליטים לממש את אהבתם ולהשקיע את כספם בסחר הצבעוניים בהולנד במאה ה-17, כדי שיצליחו להרוויח מספיק כסף ולברוח.
"טומב ריידר", "סיפור מלכותי", "אקס מכינה" ועכשיו "קדחת הצבעונים" - נראה שכל התפקידים שלך הן של נשים חזקות.
"אני לא אוהבת את המושג 'נשים חזקות', כי זה לא אומר כלום בעצם. לסופיה למשל, יש אישיות מאוד חזקה אבל היא גם מישהי שחיה בזמנים שבהם לנשים לא היה הרבה חופש. היא מרגישה שהיא ציפור שכלואה בכלוב ולא מסוגלת להביע את עצמה. והיא גם מתאהבת מעל הראש, ואהבה לפעמים יכולה לעוור אותך, אז היא עושה הרבה דברים מוסריים במהלך הסרט. זה שהתפקיד הוא תפקיד ראשי, לא אומר שמדובר באישה חזקה".
ויקנדר, שנולדה וגדלה בעיר השנייה בגודלה בשוודיה, גטבורג, התכוונה להיות רקדנית בלט קלאסית, והתאמנה לכך כל ילדותה. בנעוריה היא נפצעה, ובמקביל גילתה את עולם המשחק והתאהבה בו. היא שיחקה בכמה הפקות שוודיות וב-2012 עלתה לתודעה כשגילמה את קיטי בגרסה הבריטית של "אנה קרנינה" לצד קירה נייטלי. מאז תפקידים מעולים נפלו בחיקה, בהם אנדרואידית בסרט המדע בדיוני המצוין "אקס מכינה" ואשתו של אדי רדמיין ב"הנערה הדנית" - תפקיד עליו זכתה באוסקר על תפקיד המשנה.
אי פעם האמנת שמשהו כל כך גדול יקרה לך?
"ממש לא. כשגדלים במדינה קטנה, דברים כאלה נראים כמו משהו מעולם אחר. אני אפילו לא יכולה להגיד שחלמתי על זה, כי זה לא משהו שהיה בתודעה שלי. אני זוכרת שהייתי צופה עם אימא שלי באמצע הלילה עם פופקורן. אז להיות שם? במיוחד עם ההורים שלי ועם המשפחה, זה היה מאוד סוריאליסטי ונפלא בעיניי".
על אף החוויה וההזדמנויות הרבות שנקלעו לדרכה בעקבות הזכייה, וינקדר טוענת שהיא בכלל לא השתנתה וגם לא המשפחה שלה. "ההורים שלי עדיין חיים בשוודיה, הם הדבר הכי יציב בחיי. אני מעריצה אותם והם היו חלק מהמסע שלי ומההרפתקאות המטורפות שלי. לא החלפתי חברים מאז שאני טינאייג'רית, אני חושבת שיש לי רק חבר אחד שהוא שחקן. אני מאוד גאה בהם ומאוד סקרנית לדעת במה הם מתעסקים כי זה מאוד רחוק מהעולם שלי".
אם זה נשמע לכם דומה לתשובות של שחקנית אחרת, אתם לא טועים. במידה מסוימת, ויקנדר מזכירה את גל גדות - שתיהן שחקניות זרות ממדינות קטנות יחסית (בשוודיה יש תשעה מיליון תושבים), צעירות, וכמובן - שתיהן הולכות להיות כוכבות האקשן הגדולות בשנים האחרונות: ויקנדר בתור לארה קרופט וגדות בתור "וונדר וומן".
זה מעניין ששתיכן לא מארצות הברית ואתן הולכות להוביל שני סרטים ענקיים עם גיבורות אקשן.
"נכון, אבל אני חושבת שזה בעיקר בגלל שהעולם משתנה והופך קטן יותר. התקשורת בין הגבולות מצטמצמת, וזה דבר טוב בעיניי. לתחושתי, בחמש השנים האחרונות אני רואה כיצד מחפשים כישרון בכל מקום, וזה נכון לכל תעשייה שהופכת גלובלית. אם אתה לומד את השפה, הרבה אפשרויות נפתחות בפניך".
איך היה תהליך הקבלה שלך ל"טומב ריידר"?
"זה היה די מזמן, בטח לפני שנה וחצי. אני זוכרת שקראתי איפשהו שהולכים לעשות לסרט גרסה מחודשת, וכשניגשו אלי מהאולפנים המחשבה הראשונה שלי הייתה על אנג'לינה ג'ולי, היא הרי הפכה את הדמות הזאת לאייקון. אבל אז הבנתי שהם עושים ריבוט שקשור למשחק שיצא ב-2013, וכשהבנתי שזה הולך להיות שונה, ובכל זאת יכבד אותה, הסכמתי".
דיברת איתה מאז שקיבלת את התפקיד?
"לא, אבל אני באמת חושבת שהיא הייתה לארה קרופט מצוינת. היא אישה יוצאת דופן ואני מאוד מעריכה אותה על העבודה שלה, ועל הפעילות שלה. זה יפה בעיניי שהיא לא רק שחקנית אלא גם במאית דוקומנטרית, מפיקה ופעילה חברתית".
את לא מפחדת שישוו אותך אליה ברגע שהסרטי יצא?
"אני מקווה שברגע שיראו את הפרויקט הסופי אנשים יראו אותי בסופו של דבר, ואת מה שמשך אותי לתפקיד. זה סיפור התבגרות, אנחנו בעצם רואים אותה לפני שהיא הפכה לכוכבת אקשן, כשהיא הייתה צריכה בעיקר לשרוד ולא לצאת להרתפקאות. בסרט הזה היא מחפשת את האני הפנימי שלה, ורק אחרי שהיא מוצאת אותו היא הופכת ללארה קרופט".
