עטלפי-אדם על הירח: הפייק ניוז שהסעיר את העולם לפני 182 שנים
ה"סאן" הניו-יורקי פרסם בשנת 1835 סדרת מאמרים שתכליתה להציג לציבור ממצאים אסטרונומיים הנוגעים לאורחות החיים על פני הירח. את ה"חדשות" הצמידו לשמו של אסטרונום מפורסם, את הטקסט ייחסו לכתב-עת מדעי, ועד לסגירת העיתון בשנת 1950 לא פורסמה בו התנצלות. ככה עשו פעם פייק ניוז
דמיינו לכם בוקר שבו כותרות אחד העיתונים הנפוצים ביותר מבשרות כי התגלו חיים על פני הירח, ועוד איזה חיים: כל כך הרבה פרטים מדעיים חדשים ותגליות מסעירות, שהעיתון נדרש לפרוש אותן על גבי לא פחות משישה מאמרים. כך במשך שבוע נשבו תושבי ניו-יורק באחד הסיפורים העיתונאיים המופרכים ביותר שידעה התקופה המודרנית. היום כבר קוראים לזה "פייק ניוז".
הביטוי "פייק ניוז" (חדשות מזויפות) אמנם צבר פופולריות רק בשנים האחרונות, אבל למעשה מדובר בתופעה בת אלפי שנים: לכותרות מפוצצות וסיפורים סנסציוניים יש ערך - כלכלי או פוליטי, וכשאלה מגיעים עטופים במשמעויות הנלוות לתפיסה הציבורית של עיתונות ושל תקשורת - הערך שלהן אפילו גבוה יותר. כך למשל קורה שסביב מערכות בחירות מתוקשרות חלה עלייה ניכרת בהיקפים של חדשות מזויפות, שמקבלות תפוצה נרחבת יותר מאז כניסתן של רשתות חברתיות.
אז בשנת 1835 רשתות חברתיות לא היו מקוונות, הן היו פרסונליות, מעמדיות ומבוססות על קשרים בין-אישיים, אבל היו נסיבות אחרות שהובילו לתפוצה רחבה כל כך של החדשות המזויפות. בשבוע שהחל ב-25 באוגוסט אותה שנה, התפרסם המאמר הראשון מבין שישה, תחת הכותרת "תגליות אסטרונומיות שנעשו לאחרונה על ידי סר ג'ון הרשל בכף התקווה הטובה". הכותרת הזו פורסמה בעיתון ה"סאן" הניו-יורקי, שבאותן שנים נהנה ממוניטין אמינים, על אף היותו אחד מעיתוני הפני הראשונים בעיר.
הראשון בסדרת המאמרים התמקד בטכנולוגיה שהובילה לגילויים המרעישים: הוא עסק בעצם בטלסקופ המפלצתי ששימש לכאורה את האסטרונום ג'ון הרשל, ואיפשר בפעם הראשונה להציץ בנעשה על פני הירח. "כדי לעגן את ההתלהבות שלנו בנתונים", נכתב אז, "נציין מיד כי בזכות אמצעי של טלסקופ במימדים עצומים הפועל על פי עיקרון חדש לגמרי, הרשל כבר גילה שורה של תגליות מדהימות ביותר הנוגעות למערכת השמש שלנו".
המאמר גולל על פני למעלה מ-3,500 מילים את היכולות המתקדמות של הטלסקופ העוצמתי, תיאר אותו במימדים חסרי תקדים - את המרחקים שאליהם הוא מסוגל להגיע, את סוגי העדשות ששימשו בו ואת העיקרון הטכנולוגי החדיש שעל פיו הוא פועל, להבדיל מהטלסקופים המוכרים לציבור. המאמר נחתם במילים "המשך יבוא", וההמשך אכן הגיע בדמות חמישה מאמרים עוקבים ובהם תיאורים דמיוניים הנוגעים לירח.
חמשת המאמרים הבאים בתור התמקדו בירח ועסקו בתוואי פני הירח, בצמחייה ובמינים המאכלסים אותו. נדמה היה כי כל מאמר מרחיק לכת יותר מקודמו ומציע תיאורים דמיוניים ומופרכים יותר ויותר. במאמר השני למשל, מימדי הטירוף מתחילים להיחשף עם פירוט של תנאי השטח על הירח: "ב-10 בינואר הרשל הפנה לראשונה את הטלסקופ שלו אל הירח". המחזה שנגלה בפניו היה "יפהפה וייחודי, עם ייצוג נרחב של אבני בזלת המאורגנים ממש כמו באי סטפה שבניו זילנד. לאחר ששינה שוב את הזווית, הצליח להבחין כי את אבני הבזלת מכסים פרחים בצבע אדום כהה".
לאחר מכן, פנה המאמר לעסוק בשאלת השאלות - האם יש חיים על הירח? ובכן, גם כאן התשובה החד משמעית קיבלה צורה דמיונית להפליא. בין היתר "הבחינו המדענים" בעדרים של בעלי-חיים ההולכים על ארבע ומזכירים בצורתם ביזונים, עז בעלת צוואר כחול-מתכתי, וגם "יצור אמפיבי כלשהו שהזדחל לאורך רצועת החוף המסולעת".
במאמר הבא נחשפו גם רכסי הרים בעלי מבנה אליפסי, הרי געש ורשימה של לא פחות מ-38 זנים של "עצי ירח", למעלה מ-70 זנים של צמחים ושמונה סוגים של יונקים. אבל שיאו של המאמר היה בגילוי של צורת חיים אינטליגנטית, בדמות "בונה דו-רגלי". מדובר היה בבונים שהתהלכו של שני רגליים ונהגו בצאצאים שלהם ממש כמו בני אדם. לטענת החוקרים, הבונים התנהלו בצורה חכמה יותר מכמה שבטי אדם פראיים, ומהמאורות שלהם היתמרה אש, מה שגרם לחוקרים להאמין שבעל החיים החכם הצליח ללמוד איך להפיק ולהתנהל עם אש.
המאמר הרביעי הציג את שיא הדמיון בנרטיב החיים על פני הירח, וחשף יצורים מסוג חדש לגמרי: עטלפי-אדם. ה"ווספרטיליו-הומו" חיו בין גבעות אדומות המכונות "הקולוסיאום האדמוני", הם היו מכוסים בשיער מלבד באיזור הפנים, ועל גבם נראה זוג כנפיים עשויות חומר דקיק דמוי ממברנה. הרשל ביצע לכאורה תצפיות על עטלפי האדם והסיק שמדובר ביצורים תבוניים ביותר.
כדי להדגיש את הפן המדעי ולבסס את האמינות, העיתון הגדיל לעשות והציג את המאמרים כמובאות מתוך כתב העת "אדינבורו" למדע, הוסיף את שמו של האסטרונום המוכר ג'ון הרשל - שלא הייתה לו שום נגיעה לדבר, עשה שימוש במינוחים מדעיים ואף הוסיף כי העדויות והתגליות הובאו לפרסום הודות לד"ר אנדרו גראנט - עוד שם שנזרק אל עמודי העיתון מבלי שיוך ממשי.
ה"סאן" נוסד רק שנתיים קודם לכן, והשיג תפוצה נרחבת בזכות העובדה שהוא נמכר בסנט אחד, כשעיתונים באותה תקופה נמכרו עבור 6 סנט. העיתון פנה למעמד הביניים, ונודע בזכות היותו ממוקד בסיפורים אנושיים ובשפה פשוטה וקלילה. החדשות על החיים שהתגלו על פני הירח הגיעו אל רחבי ארצות הברית ואף ליבשת אירופה, והסעירו את הקוראים, שבמשך שבועות אחדים הוסיפו להאמין בגילויים האסטרונומיים המדהימים.
הרשל עצמו סיפר מאוחר יותר כי בהתחלה לא טרח להעמיד אנשים על טעותם, אולם מרגע שהחלו להגיע אליו שאלות חוזרות בנוגע ל"תגליות" שלו, הבהיר כי אין לו שום חלק בסיפור המופרך. רק חודש לאחר הפרסום הראשון, ובעקבות פרסומים בעיתונים נוספים, יצא מאמר בעיתון ה"ניו-יורק הראלד" - יריבו של ה"סאן", שכינה את החדשות "מתיחה" והבהיר כי מדובר בזיוף אחד גדול. עד לסגירת העיתון בשנת 1950, מעולם לא פורסמה בו התנצלות רשמית בנודע לחדשות המזוייפות.
