סוס עבודה / היכרות עם ארט פרחוסקי
בראד גרינברג הביא אותו להפועל ירושלים אחרי שכיכב אצלו במכללות. בבירה זוכרים שחקן שקט שבא לעבוד ולא התחבר יותר מדי לשחקנים. וגם: היכולת המרשימה בהגנה (מלך החסימות של היורוקאפ) והיעילות בהתקפה מצד השחקן החדש של מכבי תל אביב
יכול להיות שהחתמתו של ארטיום פרחוסקי במכבי תל אביב הפתיעה לא מעט אנשים, אבל אם מסתכלים על מדיניות הרכש של הצהובים בקיץ האחרון, הסנטר הבלארוסי עונה בדיוק על הקריטריונים של רוב שחקני החיזוק שהגיעו - יחסית אפורים, רעבים להוכיח את עצמם ויעילים.
פרחוסקי זכור לכולם מהעונה הטובה שהייתה לו במדי הפועל ירושלים ב-2013/14, אז הצעיד את האדומים לרבע גמר היורוקאפ תוך שהוא מנפק ממוצע מרשים של 12.8 נקודות ו-6.4 ריבאונדים ב-23.2 דקות, אבל לא הצליח לסייע לחבורה של אורי אלון לזכות באליפות אחרי ששבר את היד בסדרה מול הפועל חולון.
מאז אותה עונה הוא רק בעלייה, ויש לכך לא מעט סיבות. לירושלים הגיע כשהוא עדיין בוסרי יחסית, והיכולת הטובה שלו סידרה לו חוזים יפים מאוד בניז'ני נובגורוד וכן בקאזאן. פרחוסקי הספיק לשחק 52 משחקים ביורוליג במדי שתי הקבוצות הרוסיות ובשורה התחתונה בהחלט הראה שהוא שייך לרמות האלה עם 12 נקודות ו-5.8 ריבאונדים.
אז מה מכבי ת"א מקבלת מבחינה מקצועית? קודם כל סנטר מוכח ברמת היורוליג, מצרך די נדיר בשנים האחרונות בשוק. מה עוד? שחקן יעיל מאוד שעושה על המגרש רק את הדברים שהוא יודע ולא מנסה להתחכם. אם הכל יעבוד כשורה, פרחוסקי יתרום בכל משחק יורוליג ממוצע דו ספרתי של נקודות עם כמות ריבאונדים סבירה בהחלט (6-5). מבחינה הגנתית הוא אפילו טוב עוד יותר. בשנה שלו בירושלים הוא הוביל את היורוקאפ בחסימות עם 1.7 למשחק. שנה קודם לכן בטורקיה הוא גם כן סיים כמלך החסימות.
בעקבות המאפיינים המיוחדים של ליגת העל, שבה שחקן בגובה של 2.00 מ' יכול לשחק כסנטר בלא מעט מקרים, פרחוסקי התקשה יותר בליגה בארץ ותרם רק 8.6 נקודות לצד 3.8 ריבאונדים ב-16.8 דקות. יהיה מעניין לראות כיצד הוא ישתלב הפעם בליגה. מנגד, הצהובים לא יהיו חייבים להלביש אותו לכל משחק אם יראו שהוא לא מצליח להסתדר.
מבחינת אישיות, הצהובים לא היו יכולים לבקש שחקן נוח יותר הן על הפרקט והן בחדר ההלבשה. בניגוד למצעד האמריקנים שהגיעו לאורך השנים לתל אביב ונהגו לפקוד את מועדוני הלילה והברים הכי נחשבים בעיר, וחלקם על הדרך נקלעו לפרשיות מביכות, הבלארוסי הוא בדיוק הדוגמה ההפוכה לכך.
בירושלים זוכרים בעיקר בן אדם שבא לכל אימון ומשחק כדי לעשות את העבודה ולאחר מכן פשוט חזר לביתו. פרחוסקי לא נחשב לחברותי יתר על המידה ומרבה להתבודד. מנגד, הוא גם לא זכור מתקרית כלשהי עם חבר לקבוצה במהלך אימון או עם יריב במהלך משחק.
מי שהביא את פרחוסקי לישראל הוא בראד גרינברג. אחרי עונת האליפות עם מכבי חיפה מונה המאמן האמריקני לתפקיד בהפועל ירושלים וזכר לסנטר חסד נעורים מהתקופה בה אימן אותו באוניברסיטת רדפורד. פרחוסקי, שהחל לשחק באופן מסודר רק בגיל 16 אחרי שזנח אפשרות לקריירה בתור שחקן כדורגל, שיחק בהדרכת גרינברג את הכדורסל הטוב בחייו וסיים את עונת הסיניור שלו עם 21.4 נקודות ו-13.4 ריבאונדים.
כמעט בכל אחד מהקייצים האחרונים הוא היה באופן כלשהו מועמד לחזור לירושלים, אבל בקבוצתו של גיא הראל העדיפו שמות יותר סקסיים ויקרים, שמצד אחד ימכרו יותר מינויים ומנגד ייתנו לדעתם מספרים מרשימים יותר. לפעמים זה עבד טוב יותר ולפעמים פחות. אגב, בירושלים הוא הרוויח שכר של כ-150 אלף דולר בלבד.
כעת הוא מקבל את הצ'אנס הגדול ביותר שלו בקריירה במועדון הכי גדול בו שיחק. עם תג מחיר גבוה בהרבה מהתקופה בירושלים (ההערכות מדברות על 700 אלף דולר לעונה) - חובת ההוכחה עליו.
לפנייה לכתב/ת 
