שדה התעופה שקם ונהרס בשבוע אחד
הפסטיבל המפורסם והעצום ברנינג מן התחיל השבוע וכך נראה שדה התעופה שהוקם במיוחד לכבוד המאורע הצבעוני. השדה הזמני נבנה במדבר מאפס וייהרס לחלוטין בדיוק בסופו - לאחר שבוע בלבד
בתוך ימים ספורים נבנה שדה התעופה של הפסטיבל הענק ברנינג מן בעיר המאולתרת שנבנית מדי שנה לכבוד המאורע - BLACK ROCK CITY.
השדה נבנה כולו על ידי מתנדבים, בהתאמה לבניית שאר מתחמי הפסטיבל. בשבוע הקרוב, השדה שהוקם על תחתית אגם שהתייבש, יהיה למעשה, אחד משדות התעופה הכי עמוסים במדינת נבאדה שבארצות הברית.
אחת העובדות המדהימות בבניית שדה התעופה הזה היא שמידי שנה, המתנדבים בונים את השדה - על כל המשתמע מכך, לגמרי מאפס. לאחר שבוע הפסטיבל
הם גם מפרקים אותו לחלוטין עד שלא נשאר ממנו זכר.
יהפוך לשדה התעופה מהעמוסים בנבאדה
לפסטיבל שממוקם כשעתיים נסיעה צפונה מהעיר רינו בנבאדה, צפויים להגיע כ-70 אלף מבלים מכל העולם, חלקם יגיעו בטיסות מרחבי ארה"ב (ממדינות קליפורניה ונבאדה). בימים העמוסים של הפסטיבל יקבל השדה לא פחות מ-800 המראות ונחיתות ביום אחד וכך, כאמור, יהפוך לאחד משדות התעופה העמוסים בנבאדה.
אך אל תתבלבלו, השדה המאולתר הזה, או בשמו הרשמי: 88NV, לא נועד סתם ליופי או נבנה כגימיק, אלא מתפקד כשדה תעופה לכל דבר ומכיל את כל האלמנטים הנחוצים לנחיתה והמראה של טיסות אמיתיות.
עובדים בתחפושת וטיסות בשמי הפסטיבל - בחינם
בשדה שממוקם כקילומטר וחצי משטח הפסטיבל עצמו, אפשר לראות מגדל פיקוח, מסלולי נחיתה והמראה ואף בקרת מכס והגירה, כשעל כל אלו מתנופף דגל הפסטיבל עם סימן של פיראט.
כל עובדי השדה, החל מהסבלים ונושאי הכבודה ועד פקידי דוכני ההגירה המאולתרים, עזבו את עבודתם האמיתית על מנת לעבוד בשדה המיוחד, שבו הם יעשו אומנם את אותה עבודה כמו מקביליהם בשדות תעופה אמיתיים, רק כשהם מחופשים בתלבושות המסורתיות והביזאריות של האירוע.
השדה הארעי יהיה פתוח רק בשעות היום בשל תנאי הקרקע שלו שמקשים על ראות מיטבית של המסלול. עם זאת, לפי ג'ים קולינס, אחד הטייסים בפסטיבל, מדובר במסלול הנחיתה הכי חלק וקל בהשוואה למסלולי נחיתה אחרים, "בתנאי שאתם מצליחים לזהות אותו משאר הרקע המדברי הדומה לו, בעיקר ממרחק של 2,000 רגל מהקרקע", מתבדח קולינס.
קולינס הוא טייס מסחרי מוערך שהעניק שלשום (שבת) טיסות בשמי אזור "עיר הסלע השחור" למבלים אחרים ללא תשלום - כחלק מחוקי הפסטיבל: אתה נותן משהו ומקבל דבר אחר בתמורה, ללא שימוש בכספים - מעין "בארטר" (סחר חליפין חברתי ללא שימוש בכסף).
"אני זוכר את הפעם הראשונה שנחתתי כאן, לא הצלחתי לראות את המקום הזה", סיפר קולינס לאורחי המטוס שהטיס בשבת בטיסת הנוף החינמית, רק אחרי שנחתו בבטחה כמובן.
טייס נוסף שמשתתף באירוע ועוזר בהקמת מגדל הפיקוח בשדה, דין "הוק" סירקוסה, מספר כי רק לפני חודש אזור השדה היה כולו מתחת למים ולא היה ניתן בכלל לנסוע עליו. סירקוסה נזכר בשנים בהן רק 12 טייסים לקחו חלק בטיסות לשטח הפסטיבל המכונה "פלאייה", כאשר השנה מתוכננים להגיע למקום קרוב למאה מטוסים.
ומי משגיח על הכל מלמעלה?
ומה לגבי חוקיות השדה? רשות התעופה הפדרלית השייכת למשרד התחבורה האמריקאי ובסמכותה כל ההיבטים של התעופה האזרחית בארצות הברית, עדיין לא ממש מכירה בשדה 88NV ולכן גם לא מנהלת את תנועת הטיסות בצורה ישירה. מה שאומר שעל הטייסים שמגיעים אליו להודיע על ההמראות והנחיתות שלהם באמצעות רדיו לכל שאר המטוסים באזור.
מארגני הברנינג מן מעודדים את משתתפי הפסטיבל להגיע בטיסות למקום על מנת להוריד את עומס התנועה הנגרם על ידי מספר המכוניות המגיעות לאזור. לפני שנה רק חלק קטן מאוד, מעט מעל אחוז ליתר דיוק, הגיע לפסטיבל בטיסות.
השנה המארגנים צופים עלייה ניכרת במספר הטיסות ובגודל המטוסים שיגיעו, מה שככל הנראה יגרום ל-88NV להפוך לשדה תעופה המוכר על ידי ה-FAA ולהיות תחת סמכות השיפוט שלו. המטוסים הגדולים ביותר שינחתו ב-88NV הם מטוסי מטען פרטיים מסוג Beechcraft 1900, אשר יכולים להכיל עד 20 נוסעים. לעומתם, רוב המטוסים שמגיעים לפסטיבל הם מטוסי ססנה קטנים יותר שמוטסים על ידי טייסים פרטיים.