בני הנוער שלומדים בבית ספר ליין
כבר 12 שנים פועל יקב מודרני לצד 40 דונם כרמים ב"מאיר שפיה" שליד זכרון יעקב. השנה אישר משרד החינוך מגמת ייצור יין לתלמידי התיכון, שיתחילו את שנת הלימודים יחד עם הבציר: "זה משהו שאי אפשר לחלום עליו בגיל הזה"
עוד לפני התוכנית יצרו תלמידי התיכון בכפר יינות משובחים. אוצרת היין ורכזת הענף, רות בן ישראל, מסבירה שהדגש הוא על הזנים המקומיים, שאזור הגידול הים תיכוני הולם אותם, בראשם הקריניאן ואחריו המרלו והמוסקט.
"יש לנו 40 דונם כרמים, וחלק גדול מהענבים אנחנו מוכרים ליקבים אחרים", היא אומרת. "לאורך השנה התלמידים עובדים בכרמים וביקב. יש לנו יקב מאד מודרני שניתן לייצר בו 20 אלף בקבוקים, אבל החלטנו לעשות בין 2,000 ל-4,000 בקבוקים בשנה על מנת לאפשר לתלמידים לחוות את כל העשייה. כולל חדר חביות, ביקבוק ותוצר מקסים.
"אנחנו מתמקדים בחקלאות ובמדעים. אבל בנוסף לשני הנושאים האלה התלמידים לומדים גם שיווק, מכירה, כלכלת כרם ועוד. זוהי הכורמות המודרנית, החקלאות המודרנית, המדייקת, שתהיה רלוונטית בשנים ובעשורים הבאים".
בסיור בכרמים הצמודים לכפר הנוער, ששייך לחינוך ההתיישבותי במשרד החינוך, לא קשה לדמיין את עצמך סמוך לאיזה שאטו צרפתי. שורות הכרמים מתעקלות עם קמרוני הקרקע לעבר בתי הכפר, והענבים הסגולים מבצבצים בין עלי הגפן, גדושים לקראת הבציר הקרוב. עם הקמתו של כפר הנוער, ב-1882, ניטעו גפנים במקום, אולם הכרם הכי ותיק היום הוא כרם קריניאן, כבן 30. בשנים הקרובות מתכוונים בכפר לנטוע זנים מקומיים נוספים, כמו מורבד וגרנאז'.
אנטון טפליצקי, אחד מבוגרי המגמה, אמר כי בציר המרלו יתחיל בתחילת חודש ספטמבר, היישר עם פתיחת שנת הלימודים. הענבים בכרם שפיה קטנים, היות שככל שכמות הנוזל (התירוש) בעינב קטנה יותר ביחס לקליפה, טעמו של היין חזק יותר. "לפי הענבים שאני רואה כאן היין השנה יהיה יוצא מהכלל", הוא מחייך.
כמו רבים מהתלמידים בשפיה, טפליצקי עלה לארץ ממדינות חבר העמים, לפני כשלוש שנים. "אף פעם לא חלמתי שאהיה במקום הזה בכלל. רק כשהגעתי לכאן, כשהייתה חלוקה של עבודות, הבנתי שאני רוצה ליקב. אני רוצה לעשות יין, זה משהו מיוחד, ממש אי אפשר לחלום עליו בגיל כזה. כשאני אומר לאנשים, שבגיל 19 שאני יינן, כולם חושבים שהשתגעתי. רוב הייננים המקצועיים הם בני 60-50, ואני כבר בגילי יודע על היין ויודע איך להסביר על היין, זה דבר מגניב מבחינתי".
"באתי מעיר תעשייתית כזאת גדולה מרוסיה, בסיביר", הוא אומר. "אף פעם לא התעסקתי בחקלאות. לא הייתי בכפרים ולא אהבתי את העולם הזה בכלל. כשהגעתי לפה עברתי הרבה תהליכים. התבגרתי כמו היין וגם למדתי הרבה דברים. קיבלתי הרבה ידע גם במקצוע, אבל לא רק. לומדים פה הרבה דברים שלא קשורים רק ליין אלא גם לחיים. מכירים אנשים חדשים, בונים קשרים, לומדים איך בכלל להתנהל מול קשיים.
"לומדים כימיה וגם ביוטכנולוגיה – וגם דברים מתחומים אחרים. למדנו למכור, זה בכלל לא קשור לאיזושהי מגמה ספציפית, אבל זה דבר שנצטרך בחיים. יצאנו לתערוכות, יצאנו בערבי חגים ומכרנו יין, הסברנו לאנשים. למדנו גם לדבר – שזה מאוד משמעותי לעולים חדשים כמונו".
לפנייה לכתב/ת 
