פירצה ברשת: סודות רפואיים פרטיים חשופים
מהפכת האינטרנט ומנועי החיפוש הפכו את תביעות נזקי הגוף והרשלנות הרפואית לפירצה אחת גדולה דרכה דולף מידע רפואי רגיש ביותר. תיקון חוק סתם חלקית את האפשרות לקבל מידע רפואי על אדם בהקשת שמו במנוע החיפוש, אך לא באופן הרמטי. מי עדיין חשוף לזליגת המידע ואיך ניתן למנוע זאת?
החוק שמגן מפני דליפת חומר רגיש לרשת. תביעות בגין נזקי גוף ורשלנות רפואית הפכו מאז מהפכת האינטרנט לפירצה גדולה, דרכה דולף מידע המכיל סודות רפואיים. מידע רגיש של מי שענייניהם נידונו בבית המשפט, הפכו לנחלת הכלל.
חיפוש פשוט בגוגל של שמו של אדם חושפת את ההיסטוריה הרפואית שלו שהוצגה בבתי המשפט – החל מנכויות מהן הוא סובל, דרך ההיסטוריה הרפואית של מחלותיו ועד לחוות דעת פסיכיאטריות שהוגשו בעניינו.
לפני כשלוש שנים וחצי תוקן החוק, שאיפשר את דליפת המידע הרגיש לרשת. התיקון קבע כי בכל הליך אזרחי שעניינו תביעות נזקי גוף, בהן יש פוטנציאל לחשיפת פרטים על מצבו הרפואי של אדם, יחול איסור פרסום על פרטיו המזהים של התובע.
אלא שהתיקון לחוק לא סתם באופן הרמטי את הפירצה. איסור הפרסום האוטומטי שנקבע לא חל על תיקים בהם נחשפו פרטים רפואיים של אדם שאינו תובע בתיק. במקרים אלו, על האדם שפרטיו נחשפו, להגיש בקשה מיוחדת לבית המשפט לחסות את פרטיו. אולם לעתים אותו אדם כלל אינו מודע להליך שמתנהל.
"דוגמאות לתיקים כאלו אפשר למצוא כשמעסיק מגיש תביעה נגד ביטוח לאומי בגין פציעת עובד או בתביעות בגין תאונות דרכים", מפרט עו"ד דן חי, המתמחה בדיני טכנולוגיה, תקשורת וסייבר, "גם בתביעות בגין אובדן כושר עבודה ובהליכים פליליים עשויים להיחשף פרטים רפואיים רגישים של אנשים".
עו"ד חי מוסיף ומתאר כי "המצב שיצר התיקון לחוק גרם לכך שפעמים רבות לא ניתנת לאדם שפרטיותו נפגעת הזדמנות לבקש את חיסיון הפרטים במועד, פשוט כי הוא לא ידע על התיק בו עניינו נדון. במקרים כאלו, עד שהנפגע החל לפעול כבר פורסמו פרטיו ברבים".
החלטה תקדימית שמרחיבה את התיקון לחוק
השופטים בארץ מודעים לסכנה מפני זליגת מידע רגיש. זכריה ימיני, שופט בית משפט השלום ברמלה, קיבל באחרונה החלטה תקדימית שעסקה בנושא.
לפי ההחלטה, איסור פרסום פרטיו של אדם יחולו באופן אוטומטי בכל תיק שיש בו אזכור למצבו הרפואי של אדם, גם אם אינו התובע. "בכך, למעשה, לקח השופט את הסמכות שנקבעה בחוק צעד אחד קדימה", מסביר עו"ד חי, אשר חבר בוועדת אנגלרד שהוקמה כדי להמליץ על שינויי חקיקה בתחום פרסום פסקי דין.
"ההחלטה של השופט ימיני מעוררת שאלות. האם ראוי ששופט ינקוט ביוזמה מקומית בנושא שהמחוקק קבע לגביו הסדר מיוחד. פסיקת ערכאת שלום של בתי המשפט אינה מחייבת בתי משפט אחרים. זהו נושא שיש להסדירו בחקיקה".
עו"ד חי מתאר כי ההסדר שיקבע יצטרך לאזן בין שני עקרונות יסוד בחברה הדמוקרטית – פומביות הדיון אל מול הזכות לפרטיות. "בגלל המהפכה שביצע האינטרנט לפי דעתי נקודת האיזון צריכה להשתנות", מנתח עורך הדין, "צריך ליצור מנגנון שיגן גם על מי שלא הגיש תביעה. יש להטיל את האחריות על התובע לעדכן אדם שהפרטים הרפואיים שלו עלולים להיחשף בתביעה ולחייב אותו לקבל את עמדתו.
"היום אפשר להקיש את שמו של אדם במנועי החיפוש ולמצוא עליו מידע שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה שיהיה חשוף. הדבר בולט במיוחד דווקא אצל אנשים אנונימיים, כאלו שחיפוש שמם לא מניב תוצאות רבות. דווקא אנשים כאלו חשופים בצורה רבה יותר לזליגת מידע רפואי והפיכתו לנחלת הכלל".
ועדת אנגלרד שהוקמה ב-2011 כדי להמליץ למחוקק מהי נקודת האיזון הראויה בסוגיה טרם הגישה את המלצותיה.
ממערכת בתי המשפט נמסר בתגובה: "ההחלטה של השופט ימיני מדברת בעד עצמה. טיוטת הדו"ח עוברת סבב הערות הוועדה ואנו מקווים שהדו"ח ייחתם בקרוב".
לפנייה לכתב/ת 
