המכתבים האבודים של הגאון המסקרן
באוניברסיטת מנצ'סטר התגלו 148 מכתבים של אלן טיורינג, חלוץ מדעי המחשב ואחד האחראים לפיצוח הצפנים הגרמניים במלחמת העולם השנייה
עובדים שניקו מחסן ישן באוניברסיטת מנצס'טר שבבריטניה הופתעו לגלות בארון מאובק תיקיית קרטון פשוטה ובה אוצר קטן: 148 מכתבים ומסמכים של המתמטיקאי אלן טיורינג, מגדולי המדענים בהיסטוריה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן:
הוויטמין שעשוי למנוע הפלות ומומים מולדים
הכל על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד
טיורינג היה מחלוצי מדעי המחשב, שהניח בשנות ה-30 את היסודות התיאורטיים לפעילותה של מכונה שתוכל לא רק לעשות חישובים, אלא גם להתמודד עם בעיות שונות: למשל, לקבוע אם שאלה מסוימת פתירה או לא. במלחמת העולם השנייה הצטרף טיורינג למאמץ המודיעיני הבריטי, והוביל את פענוח צופני ה"אניגמה" ששימשו את הגרמנים. ב-1948 הצטרף לאוניברסיטת מנצ'סטר, שם עבד בין השאר על פיתוח מחשב, לצד מחקרים בהיבטים המתמטיים של תופעות ביולוגיות, כמו התפתחות העובר ברחם או התקשורת בין תאי עצב.
התיקייה שהתגלתה כוללת בעיקר מכתבים שקיבל והעתקי מכתבים ששלח טיורינג מתחילת 1949 עד מותו בטרם עת בראשית 1954. לאחר גילוי המסמכים בתחילת שנת 2017 קטלגו אותם אנשי הארכיון של האוניברסיטה והעלו לרשת את הקטלוג, אם כי לא את המסמכים עצמם - כדי לקבל עותק של אחד המסמכים יש לפנות ישירות לאוניברסיטה. רוב המכתבים נוגעים לעניינים מנהליים-טכניים, וקצתם עוסקים בנושאים מדעיים. לצערם של חובבי הרכילות אין בהם שום תכתובות אישיות, או התכתבויות של טיורינג עם בני משפחה, אף על פי שנהג להתכתב רבות עם הוריו, בעיקר עם אמו, ועם קרובים אחרים.
פה ושם, בין השורות, בכל זאת הסתננו למכתבים כמה עמדות אישיות של טיורינג. בין השאר, לעמית השואל אותו אם יבוא לוועידה בארצות הברית בנושאי קיברנטיקה, השיב כי נושא הוועידה מעניין, אך אין בכוונתו להגיע לארצות הברית: "אני מתעב את אמריקה", כתב על סמך ניסיון העבר שלו. טיורינג עשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטת פרינסטון האמריקנית וביקר שוב בארצות הברית לפגישות מקצועיות במהלך המלחמה.
מבחינה מדעית, אפשר ללמוד מהתכתובות כמה אטית הייתה התקדמות העבודה. במכתב לעמית אחד מציין טיורינג כי בניית המכונה שהזמינה האוניברסיטה מתעכבת מאוד, במכתב אחר הוא נדרש לספק יותר פרטים טכניים על רכיבים שביקש להזמין, ובמכתב נוסף הוא משיב לחברה העוסקת במכונות חישוב כי ישמח מאוד לקבל הדגמה של המכונה שלהם. אף אחד מהמכתבים אינו עוסק בעבודתו המודיעינית של טיורינג, שהייתה עדיין סודית ומסווגת בתקופה זו.
תכתובות אחרות עוסקות בביקורות על מאמרים ובעניינים טכניים כמו הזמנות לכנסים, הצעות לתת הרצאות או לכתוב מאמרים, בקשות של עמיתים לצטט עבודות שלו, או הודעה של סטודנטית כי היא נאלצת להפסיק את לימודי המחקר שלה אצל טיורינג מסיבות בריאות והיא מקווה לחדשם כשתחלים.
"יש במסמכים מעט מאוד מידע אישי, אבל הם בכל זאת שופכים אור מעניין על דרכי העבודה והחיים האקדמיים במנצ'סטר בתקופתו של טיורינג", אמר ג'יימס פיטרס (Peters), אחד מאנשי הארכיון שקטלגו את המסמכים, לאתר Science Alert. "הממצאים האלה חשובים מאוד משום שיש כל כך מעט מידע בארכיונים על חייו של טיורינג, במיוחד בשנים האלה. אין עוד תיעוד כזה".
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן
לפנייה לכתב/ת 
