שקד נגד פסיקות העליון: "הציונות לא תמשיך לכופף ראשה"
בנאום סוער בוועידת המשפט, שהופסק למספר דקות בשל התפרצות מפגינים, תקפה שרת המשפטים את החלטת העליון בנושא המסתננים: "הפסיקה הישראלית לא רואה את שמירת הרוב היהודי כערך האמור להישקל". היועמ"ש מנדלבליט: "הזכות להפגין היא זכות יסוד ועל כך אין דיון"
שרת המשפטים איילת שקד תקפה היום (ג') את החלטת בית המשפט העליון מאתמול , שלפיה לא ניתן יהיה לאסור ללא הגבלת זמן מסתננים שיסרבו לעזוב למדינה שלישית באפריקה. בנאום בוועידת המשפט בתל אביב התייחסה איילת שקד לשאלה הדמוגרפית ולרוב היהודי והודיעה שתפעל לשינוי המגמה עם מתן עדיפות לערכים ציוניים על חשבון זכויות אדם: "הציונות לא תמשיך לכופף ראש בפני מערכת זכויות פרט אוניברסלית". נאומה של השרה שקד הופסק לכמה דקות עקב התפרצות מפגיני שמאל שקראו לעברה: "בזכות שקד רואים שיש אפרטהייד לישראל". ynet מעביר את הדיונים בשידור חי.
בפתח דבריה אמר שקד: "בישראל של 2017, מדינה שמשטרה החוקתי הוא מארג שתי וערב של זכויות פרט, ללא כל התייחסות בחוקי היסוד שלה להיותה מדינת הלאום של העם היהודי, הפכה הציונות לשטח המת של המשפט. שאלות הנוגעות לה כלל אינן רלוונטיות. אתגרים לאומיים הם נקודה משפטית עיוורת, שעל פי התפיסה המקובלת היום לא אמורים לבוא בחשבון, ובוודאי שלא להכריע כשמולן עומדות שאלות הנוגעות לפרט.
"שאלת הדמוגרפיה ושמירת הרוב היהודי הן דוגמאות קלאסיות. הפסיקה הישראלית כלל אינה רואה אותן כערכים האמורים להישקל. לא רק בכל הנוגע לעתירה המפורסמת כנגד חוק איחוד משפחות שבה פתחתי, שהיא למעשה שם מכובס לניסיון לייצר זכות שיבה זוחלת לתוככי מדינת ישראל מכוח הפסיקה".
שקד הוסיפה: "שאלת הרוב היהודי אינה רלוונטית בשום מקרה. היא לא רלוונטית כאשר אנחנו מדברים על המסתננים מאפריקה שהשתכנו בדרום תל אביב והקימו בה עיר בתוך עיר, תוך דחיקת תושבי השכונות, ותגובת מערכת המשפט בישראל היא פסילה - ופסילה חוזרת - של החוק המבקש להתמודד עם התופעה. יכול להיות שלו הרעיון היה מונח באופן אמיתי על השולחן, הפסיקה מאתמול נראית אחרת.
"שאלת הרוב היהודי גם לא רלוונטית כאשר משימה ארוכת שנים כמו ייהוד הגליל, שליוותה אותנו מאז ראשית הציונות, ננטשת בפסק דין קעדן, שרבים ידעו לזהות אותו עם פרסומו כ'פוסט-ציוני', והכול בשם הגנה על מערכת של זכויות פרט.
"מערכת זכויות הפרט בישראל היא עניין שהוא כמעט מקודש בעיניי, אבל לא כשהיא מנותקת מכל הקשר. לא כשהיא מנתקת את עצמה מהייחודיות הישראלית, מהמשימות הלאומיות שלנו, מהזהות שלנו, מההיסטוריה שלנו, מהאתגרים הציוניים שלנו.
"הציונות לא צריכה להמשיך - ולא תמשיך - לכוף את ראשה בפני מערכת זכויות פרט המפורשת באופן אוניברסלי ובדרך המנתקת אותה מדברי ימי הכנסת ומהיסטוריית החקיקה שכולנו מכירים".
השרה שקד התייחס ל"חלום" שבו פועלת מערכת המשפט בישראל, "המבקשת לקבל על עצמה תפיסת עולם אוטופית ואוניברסלית, מקדשת את זכויות הפרט באופן קיצוני כל כך, ומפסיקה באותה השעה לקחת חלק במלחמה על עצם קיומה של המדינה ועל יכולתו של העם היהודי לנהל חיי קהילה ומדינה.
"רק מהפכה מוסרית ופוליטית בסדר גודל דומה לזו שחווינו בשנות התשעים, כזו שתעניק אישור מחודש להישגי הציונות ועמדותיה המרכזיות מאז ראשיתה, תוכל להפוך את המגמה הבעייתית. 'חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי', שנעביר במושב הקרוב של הכנסת, עושה בדיוק את זה. הוא שינוי כולל. הוא מהפכה מוסרית ופוליטית. הוא פרדיגמה חדשה ביחס לכל מה שעברנו בחצי היובל האחרון. הוא אינו דיוק משפטי לכאן או לשם. הוא קריאה להתעורר מהחלום. הוא תפיסה כוללת שמחזירה את עקרונותיהם של דור המייסדים לקדמת הבמה המשפטית. הוא מעביר את הציונות ויסודות הזהות הכי בסיסיים והכי עמוקים שלנו מהשטח המת של שיטתנו המשפטית למקום הנכון והמתאים לה - תחת הזרקור המרכזי.
"הוא מייצר מארג חוקתי הכולל, לצד זכויות פרט, גם יסודות לאומיים חוקתיים למדינת ישראל. הוא ממלא את המושג 'מדינה יהודית' בדיוק באותם התכנים שהמהפכה החוקתית לקחה ממנו. יותר מכך, הוא משפיע על הדרך שבה אנחנו מבינים זכויות – הן תחזורנה להיות עניין שניתן ללמוד את הצדקותיו, היקפו ופרשנותו הנכונה מתוך עיון בדברי ימי הכנסת, בדברי ימינו.
"זכויות היסוד ישובו ויהיו עניין הנטוע באופן עמוק בשיטתנו הייחודית. המבנה החוקתי החדש יביא לכך שנצליח, לצד שמירתן מכל משמר של זכויות היסוד המוסכמות, לשמור גם על הפיקדון המוסרי שלנו – מורשתנו הלאומית".
מפגינים נגד השרה שקד במהלך נאומה:
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס להפגנות השבועיות המתקיימות ליד ביתו ובהן קוראים המוחים להאיץ את חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני חוזר ואומר כי חופש הביטוי וגם הזכות להפגין הן זכויות יסוד במדינה דמוקרטית ועל כך אין כל דיון".
נשיאת העליון מרים נאור התייחסה בנאומה להחלטת העליון בנושא המסתננים: "מאז פסק דיננו בעניין הרחקתם של מסתננים למדינה שלישית נשמעו תגובות רבות בשיח הציבורי. חלקן ניתנו דקות ספורות אחריי פסק הדין. על כן ארצה להעמיד דברים על דיוקם. הדין בישראל והדין הבינלאומי מאפשרים להרחיק מסתננים ללא הסכמתם. עם זאת, במקרה הנוכחי שעמד לפנינו ההסדר הספציפי לא מאפשר להרחיק מסתננים ללא הסכמתם. הסכמה שכזו נדרשת להיות מדעת חופשית ומרצון".
לסיכום אמרה הנשיאה נאור: "שופטי בית משפט זה הכריעו ומכריעים לא על סמך דעות אישיות אלא התבססות על התשתית העובדתית".
בנאום הראשון בכינוס הערב המרכזי הביע ראש לשכת עורכי הדין, אפי נווה, תמיכה ביועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וגינה את המפגינים נגדו: "מטרידה אותי התופעה שהשתרשה בחודשים האחרונים – ההתנחלות השבועית מול ביתך מתוך ניסיון ברור ובוטה להפעיל עלייך לחץ לקבל החלטות המוטות לכיוון מסוים שבו חפצים המפגינים. אותי ואת חבריי בלשכת עו"ד תופעה זו מדאיגה ומטרידה. אי אפשר להשלים עם ההתנהלות האלימה כלפי מוסד היועץ המשפטי לממשלה. דע כי אנו עומדים לצידך ולא נשב ונחריש שעה שמנסים להלך עליך אימים ולהפעיל עליך ועל משפחתך לחצים פסולים".
נציב התלונות רוזן: "החוק ברור - אסור לקבל מתנות"
מוקדם יותר דיבר בוועידה נציב תלונות הציבור נגד הפרקליטות, דוד רוזן, לשעבר שופט המחוזי בתל אביב שגזר את עונש המאסר על אהוד אולמרט. הוא התייחס לפרשת המתנות שבה חשוד ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "עובד ציבור שנוטל עליו תפקיד ציבורי צריך לכוף את עצמו לנורמה בסיסית אחת - אין מתנות.
"החוק ברור, יסודות החוק ברורים. עובד ציבור ושליח ציבור לא יכול ליטול מתנות, וזו נורמה שצריכה לחייב. זו נורמה שצריכה להיות שלטת בכל".
ח"כ דוד ביטן מהליכוד אמר בתגובה: "אם הדברים הם כל כך פשוטים, אז איפה כתב האישום? ראש הממשלה מודה שקיבל סיגרים, אז איפה כתב האישום ולמה צריך עד מדינה? חוק המתנות מתייחס למתנות שקיבלת במסגרת תפקידך. אי אפשר לבוא רטרואקטיבית ולומר לו - הייתי צריך להבין את החוק ככה וככה. גם שמעון פרס קיבל מתנות ביום הולדתו ואף אחד לא חקר אותו ולא הגיש נגדו כתב אישום".
לפנייה לכתב/ת 
