ריבלין בפורום חינוכי: "הפסיקו עם הוויכוח המסית"
הנשיא ריבלין השתתף בפאנל על סוגיות חינוך בישראל וביקש: "לקראת השנה הבאה, הפסיקו עם הוויכוח המסית הזה אחד כלפי השני". ריבלין הוסיף כי "לא הכל פוליטיקה. בואו נבין שכולנו חיים כאן - לא כדי לשנוא אחד את השני"
נשיא המדינה ראובן ריבלין השתתף הערב (יום ד') בפאנל על סוגיות חינוך בישראל, ואמר: "לקראת השנה הבאה אני מבקש, הפסיקו עם הוויכוח המסית הזה אחד כלפי השני. פוליטיקה זה דבר חשוב, חשוב בדמוקרטיה. אבל לא הכל פוליטיקה. בואו נבין שאנחנו כולנו חיים כאן בארץ הזו - לא כדי לשנוא אחד את השני".
השיחה בפורום הפיס לחינוך לשנת 2017 בחולון עסקה בין היתר בהשפעת הטלוויזיה על החינוך ובחשש התמידי של השפעת התרבות והטכנולוגיה העכשווית על הדור הצעיר. הנשיא אמר על כך: "כל דור דואג מה יהיה על הדור הבא. הדוד שלי, אברהם שפירא, היה נוהג לומר - 'זה נוער זה? זה בררה!'. כי ככה אנחנו, תמיד מודאגים מה יקרה לדור שנשאיר אחרינו. אבל בכל פעם אנחנו מגלים נוער יותר נפלא ומופלא, נוער שהגדיל לעשות הרבה מעבר למה שעשה הדור שקדם לו".
כשנשאל הנשיא אם מערכת החינוך נאבקת במגמת השנאה הגוברת בין חילונים, דתיים, חרדים וערבים, או אולי בעצם היא שותפה לה, ענה: "צריך לבוא ולהכיר האחד את האחר, ולצערי הרב אנחנו יוצרים מצב שבו אין מפגש. אני מנסה לעשות כמיטב יכולתי כדי שקהילות תפגשנה. לא כדי להתווכח, אם כי גם להתווכח זה דבר שהוא חשוב, אבל לא כדי להתווכח על מה אני ומי אני ומה אתה ומי אתה, אלא כדי שכל אחד יכיר את אורח החיים של האחר. אנחנו חיים בישראל בארבעה זרמים של חינוך שמנוכרים אחד לשני, כל אחד חי במסגרתו. צורת החיים הזו היא צורך אמיתי פה אין כי אנחנו לא יכולים לכפות על אנשים את אורח חייהם. אך עם זאת, במערכת החינוך הגיע הזמן להבין את הבעייתיות ולהיפגש. אנחנו צריכים ללמוד את האחר, לדעת את אורחותיו".
הנשיא נשאל גם על השיח הגובר סביב "ההדתה במערכת החינוך" והחשש של חלק מההורים סביב הנושא, ואמר כי "המילה 'הדתה' היא מאוד מתריסה. אנחנו לא פחדנו מיהדות, אנחנו ביקשנו ללמוד אותה כל אחד על פי אמונתו, כל אחד על פי מנהגיו".
ריבלין הוסיף: "למדתי בגימנסיה העברית בירושלים, הגימנסיה העברית הראשונה. למדנו תלמוד, לא פחדנו מיהדות. למדנו תלמוד כי הבנו שזה אחד מהדברים היסודיים במקורותינו, ומתוך הצורך שלנו להבין, לשקוד ולראות מהם הרקע והמקורות שמהם שאבו אבותינו שהובילו את העם היהודי במשך אלפי שנים. כעם וכדת. א.ב יהושוע, עמוס עוז ואני, כולנו למדנו יחד תלמוד בגימנסיה. לפעמים אני חוזר אל אותם ספרים שמהם למדנו ושמהם ילמדו, ואני מוכרח לומר שזה בכלל לא חשוב איך נכתב הספר, חשוב איך מלמדים את מה שנכתב, וכאן יש תפקיד חשוב למורים ולמורות".
לפנייה לכתב/ת 
