שיחת השכמה: מה זה באמת אומר כשעובד מאחר
השבועות הראשונים של הלימודים גורמים להורים רבים לאחר למקום עבודתם, אך יש עוד המון סיבות שיכולות לגרום לנו לאחר לעבודה. מה האיחורים אומרים עלינו כעובדים והאם הם באמת מסבים נזק כספי למעסיקים?
החוק קובע כי מעסיק מחויב לשלם לעובד רק בגין זמן עבודה. באופן עקרוני, איחור של עובד, לא משנה מה הסיבה שלו, הוא הפסד שנגרם למעסיק. אך האם בעולם המודרני, כשהעבודה מעסיקה את העובד בכל מקום בו הוא נמצא, לאיחורים יש בכלל משמעות?
ברוב המקרים, מעסיקים תופשים איחורים כנורמה התנהגותית בעייתית, למרות שלא תמיד מדובר בהפסד אמיתי לעסק. אם מעסיקים יתחשבו בסיבות האמיתיות לאיחור, יתכן שיקבלו עובד שתורם יותר למקום העבודה.
לפי ד"ר רונית נדיב מהמחלקה לניהול המשאב האנושי ממכללת ספיר, הספרות המקצועית מתייחסת לאיחורים כשייכים לאחת משתי תופעות ארגוניות רחבות: התנהגות לא נאותה בארגונים, כלומר הפרה של נורמות התנהגות הפוגעת בסדר ובמבנה היררכיה והשליטה התקין בארגון, והתנהגות נסיגה - סממן חיצוני לירידה במידת המעורבות, מחוייבות ומחוברות של העובד לארגון, אשר עלולה לאותת על כוונת עזיבה עתידית.
"למעסיקים, כמו לכולנו, יש נטייה לעשות ייחוס פנימי כלפי אחרים - 'הוא מאחר בגלל שהוא עצלן'", מסבירה ד"ר נדיב. "אך כלפי עצמנו נייחס לאיחור סיבות חיצוניות - אם אנחנו מאחרים זה כי קרה משהו חשוב".
לפני שבוחנים את נקודת המבט הנכונה מצד הארגון על עובדים מאחרים, כדאי להבין מהן הסנקציות שעומדות לזכות המעסיקים מול עובדים המגיעים באיחור לעבודה.
עו"ד איריס אלמוג, מומחית בדיני עבודה, מסבירה כי המעסיק נדרש לשלם לעובד שכר רק בגין זמן העבודה, אך העובד רשאי לבקש מהמעסיק לזקוף את זמן האיחור על חשבון מכסת ימי החופשה השנתית.
לגבי מאחרים סדרתיים, אלמוג מדגישה כי איחורים כרוניים בתדירות גבוהה עלולים להוות עילה לזימון העובד לשימוע לפני פיטורים, ובמידה והאיחורים נמשכים לאחר מכן - ניתן לפטר את העובד.
האם המעסיק רשאי להטיל קנס על עובד שמאחר?
"על פי חוק הגנת השכר, אין לנכות משכרו של עובד סכומים בגין קנס משמעת, אלא בהתאם להסכם קיבוצי או חקיקה. במקרה שקיים הסכם קיבוצי אשר מאפשר הטלת סנקציות של קנסות בגין איחורים והפרות משמעת, ניתן לפעול בכפוף לתנאי הסכם זה", עונה אלמוג.
לדבריה, "סעיף 12 לתקנון העבודה בתעשייה קובע כי על כל עובד לדייק ולבוא בזמן לעבודה, ובמקרה בו איחר עובד יותר מפעמיים בתוך תקופה של שלושה חודשים, יתקיים בירור בקשר אליו בין ההנהלה ונציגות העובדים, וידונו באמצעים משמעתיים נגד העובד המאחר".
ומה לגבי כוח עליון, פגעי מזג אוויר למשל?
"ככלל, עובד אינו רשאי להעדר מהעבודה על דעת עצמו מבלי לקבל את הסכמת המעסיק. אך אם יש הסכמה, ניתן לנכות את ההיעדרות ממכסת ימי החופשה. עובד שלא הצליח להגיע לעבודתו בגלל מזג אוויר, למשל הצפות שמביאות לחסימת כבישים או שיבושים בתחבורה הציבורית, ייחשב כמי שנעדר מעבודתו על חשבון ימי החופשה השנתית. המעסיק אף יכול לשיקול דעתו לסגור את העסק ולהוציא את העובדים לחופשה, ובלבד שנמסרה הודעה לעובדים טרם הגעתם לעבודה.
"כרגע הנושא אינו מוסדר בחקיקה, ולכן אם אין הסכם אישי או הסדר אחר ספציפי המקנה פיצוי לעובד על היעדרות בשל פגעי מזג אוויר, המצב המשפטי הקיים, הגם שיכול להיתפש כבלתי הוגן - הוא המחייב. לכל הפחות יש לאפשר לעובד לזקוף את יום ההיעדרות על חשבון מכסת החופשה, ככל שעומדת לזכותו. אפשרות נוספת הינה להגיע להסדר של עבודה מהבית באותו היום (ככל שהדבר מתאפשר)".
מצד שני, על פי ד"ר נדיב, ניתן להסתכל על תופעת האיחורים מזווית אחרת ולטעון כי הצורך בהגעה בזמן הוא מנגנון של שליטה בירוקרטית שכבר איננו רלוונטי בעולם שבו ניתן לבצע חלק לא מבוטל מהעבודה מכל מקום ובכל זמן.
"חלק לא מבוטל מן העבודות כיום, ובעיקר עבודת הידע, נעשות למעשה בכל רגע נתון על ידי עובדים שמשקיעים חשיבה בלתי פוסקת מכל מקום ובכל זמן", אומרת נדיב. "אפשר לקיים שיחת עבודה מעולה בדרך לעבודה או לנצל את הלילה כדי לענות על מיילים. לכן מעסיקים צריכים לשאול את עצמם למה בעצם האיחור מפריע להם? האם כי יש כאן באמת אובדן תפוקה?".
אם עובד בנק לא מגיע בזמן ובעקהות זאת הסניף לא נפתח בזמן, אין ספק שמדובר בפגיעה ברווחיות של הארגון. אך אם מהנדס מגיע בעשר במקום בשמונה ותוך כדי ריצת בוקר הוא חשב על רעיון חדש, האיחור יכול גם לתרום לפרודקטיביות של מקום העבודה שלו.
"לפעמים יש לנו (ולמעסיקים) נטייה לא להבין אורח חיים ששונה מהחיים שלנו. למשל מעסיקים עם ילדים גדולים שוכחים שבשבוע הראשון ללימודים כולם מאקלמים את ילדיהם במסגרות לימודיות. אז אם יש משבר בעבודה וקובעים ישיבות חירום כל יום בשמונה בבוקר, ברור לכולנו שזה לא יעבוד". אומרת נדיב.
לפי נדיב, הפתרון לתופעת האיחורים טמון בעיקר בשיח בין העובדים והמנהלים. "איחור זה התנהגות, והתנהגות אפשר ללמד. אם למעסיק ממש קריטי שעובד יגיע בזמן, אפשר לחזור לתקופה הפבלובית ולתת חיזוקים חיוביים ושליליים כתלות בהגעה בזמן, אך אני פחות מאמינה בזה, כי לרוב הבעיה עם איחורים היא חוסר ההבנה שלנו שלכל אחד יש אורח חיים מאוד שונה, יש אנשים למשל שבחמש בבוקר נמצאים בשיא היכולת ויש כאלה שמאוד קשה להם בשעה הזאת".
"לכן בפעם הבאה שעובד מאחר, כדאי למעסיק לשאול: אם הכל בסדר? אם יש דרך לעזור? ועל הדרך לשקף את הצורך בעמידה בלוחות זמנים. מי יודע, אולי כך יתגלו כמה דברים שאותו מעסיק לא ממש ידע על העובדים שלו".