אליהו: "מאמין שזו האליפות האחרונה שלי"
ההתרגשות לשחק בבית ("תהיה אווירה מדהימה"), השחקנים שוויתרו על הנבחרת ("אני פה מגיל 17, לא פיספסתי אף קמפיין. כל אחד עושה את הבחירות שלו"), העונה הקשה בירושלים ("הייתי לא טוב"). בגיל 31, ליאור אליהו פותח הערב אליפות אירופה שישית
היורובאסקט שיתחיל היום (חמישי) הוא הזדמנות עבור לא מעט שחקנים בנבחרת ישראל לשכוח מעונה לא פשוטה. ליאור אליהו הוא ללא ספק אחד מהם, גם אם עבורו 2016/17 הסתיימה בטעם מתוק של זכייה באליפות עם הפועל ירושלים.
אבל המקרה של אליהו מורכב יותר. פעם הוא היה ילד פלא בנבחרת. עכשיו הוא כבר בן 31. אחד הוותיקים, אחד המנהיגים. ייתכן שזו ההופעה האחרונה שלו במדים הלאומיים. אי אפשר להמעיט בתרומה שלו: 137 הופעות, מקום רביעי בטבלת הקלעים עם 1,648 נקודות. בשבילו, ההזדמנות לשחק ביורובאסקט בישראל, אליפות אירופה השישית שלו, מול הקהל הביתי – זו מתנה של ממש.
רגע לפני שזה מתחיל, אליהו חטף דלקת גרון והחמיץ את האימונים האחרונים, אבל אתמול השתתף באימון המסכם. "אליפות אירופה בארץ זה דבר שלא יישכח אף פעם", הוא אומר. "אני מחכה להמנון בתחילת המשחק נגד איטליה (21:30). אני מעריך שתהיה פה אווירה מדהימה. זה מאוד מרגש. זו החוויה הכי טובה שאני יכול לקבל בסיטואציה הזאת".
מה זה עושה לכם, השחקנים, שישראל מארחת את האליפות?
"אני חושב שזה מכניס את כולם להתרגשות ונותן מוטיבציה. כבר עכשיו אני מרגיש שזו לא אליפות רגילה".
הביתיות יכולה לתת לכם יתרון?
"אנשים לא תמיד מודעים למשמעות של קהל ביתי, בטח באליפות אירופה, כשהכל זר לשאר הנבחרות. זה גם יכול לשחק לרעתנו, אם ניתן ללחץ להוביל אותנו למקומות לא טובים, ויש לחץ".
מה העמדה שלך לגבי שחקנים שמחליטים לא לייצג את הנבחרת?
"כל אחד עושה את הבחירות שלו, יש כאלה שזה חשוב להם יותר".
למה לך זה חשוב יותר?
"אני לא רוצה להגיד שאני אוהב את המדינה והוא לא, זה לא בקטע כזה. זה יותר סוג של מחויבות שלנו כאזרחים וכספורטאים. אני לא אוהב שעושים את ההשוואה של הנבחרת לצבא. צבא הרבה יותר חשוב, זה הביטחון והחיים שלנו, וזה הרבה יותר חשוב מספורט. אני כן חושב שיש לנבחרת משמעות פטריוטית. אני מאוד גאה ללבוש את החולצה של הכחול-לבן, לנסוע לכל מקום באירופה ולשמוע את ההמנון. זה עושה לי משהו לדעת שיש מסביב אנשים שפחות אוהבים אותנו, אז שיבלעו את הרוק ואנחנו פה".
הצוות המקצועי מנסה לגמד את העובדה שסיימתם את ההכנה עם מאזן 2:9.
"נכון שזה מראה על דרך מסוימת וחיבור, אבל אני מסתכל יותר על נתונים קבוצתיים מאשר על ניצחונות. מבחינתי, כשמסרנו 31 אסיסטים במשחק אחד, זה שווה לי הרבה יותר מניצחון".
התחלת לחלק הרבה יותר מסירות. החלפת גויאבות באסיסטים?
"הכדור יותר אצלי בידיים, אז אני יכול לעשות יותר דברים. זה נותן לי יותר ביטחון. אני מאוד אוהב לשחק אצל ארז אדלשטיין ואת השיטה שלו".
משמעותי בשבילך לפתוח בחמישייה ולשחק הרבה דקות?
"יש לזה משמעות. יש דברים מסוימים שמשפיעים על שחקנים, למשל כשהם לא פותחים בחמישייה. אני לא מייחס לזה יותר מדי חשיבות, בטח לא באליפות אירופה, כשמשחקים כמעט יום אחרי יום. צריך לקחת הכל בפרופורציה. זה כל כך שונה מעונה רגילה, שבה משחקים שני משחקים בשבוע. פה הכל דינמי ואינטנסיבי. באופן אישי אני חושב שהאליפות הזו היא תחרות לא בריאה: חמישה משחקים בשבעה ימים זה מטורף, במיוחד לשחקנים שמשחקים הרבה דקות ומסתכנים בפציעות".
כיוצא מכבי ת"א, כמה מוזר שאין לה נציגים בנבחרת?
"זה קצת מוזר, פעם ראשונה בהיסטוריה שאין שחקן ממכבי בנבחרת. מעבר לכך שזה מוזר, זה לא מדבר אליי".
העובדה שאתה משחק בנבחרת עם עוד ארבעה שחקני ירושלים יכולה לתת לכם יתרון בהמשך העונה?
"בקבוצה יש שחקנים דומיננטיים אחרים, כולל חמישה או שישה זרים, אבל זה בהחלט אומר שהפועל ירושלים דומיננטית בליגה מבחינת ישראלים. זאת גאווה מאוד גדולה למועדון שיש לו חמישה שחקנים בסגל הנבחרת. אבל בסופו של דבר זו נבחרת של כולנו. גם אוהדי קבוצות אחרות שמים הכל בצד ורוצים שהנבחרת תנצח".
מה דעתך על נושא המתאזרחים בנבחרות?
"מותר לשתף אחד, ריצ'רד האוול מוסיף לנו המון. אחד השחקנים ניגש אליי באמצע האימון ואמר לי שזה לא מובן מאליו שהאוול נלחם ככה. הוא באמת נותן מעצמו. כמעט בכל נבחרת יש מתאזרח אמריקאי, זו תוספת משמעותית. אחד זה בסדר מבחינתי. תמיד יש לי טענות בנוגע למספר הזרים בליגה. כשמדובר בשישה-שבעה, זה בעצם גורם לאיבוד הישראליות. אבל יש את האנשים שיושבים למעלה ועושים את החישובים שלהם. אני לא במקום הזה, אני נלחם לקבל דקות".
הייתה לך עונה לא פשוטה בירושלים. כמה חשוב לך לעשות קמפיין טוב?
"תמיד אתה רוצה להיות טוב, כי בכל ענף ספורט מתייחסים אליך לפי המשחק האחרון שלך. אני לא בא להוכיח שאני יכול, אבל אני תמיד רוצה לשחק טוב. אחרי עונה לא טובה, בטח יש יותר דרייב ורעב. אנחנו מתעסקים בכדורסל ואנחנו לא עושים שום דבר אחר חוץ מזה. כשאנחנו לא מצליחים בזה, אנחנו מתוסכלים, ואני הייתי מתוסכל, חד-משמעית. הייתי לא טוב, וזה עשה לי לא טוב, אבל החוכמה היא להישאר על הגלגל".
זאת אליפות אירופה האחרונה שלך?
"האליפות הבאה בעוד ארבע שנים, ב-2021. זה עוד כל כך הרבה שנים ואני לא רוצה לצאת בהצהרות, אבל אני מאמין שזו האחרונה. יש לי המון אהבה לנבחרת. אני פה מגיל 17, לא פיספסתי אף קיץ. אני מאוד גאה בשירות שלי בנבחרת".
לפנייה לכתב/ת 
