בריטניה זוכרת: יום השנה ה-20 למות הנסיכה דיאנה
ב-31 באוגוסט 1997 נהרגה הנסיכה בתאונת דרכים בפריז והותירה ממלכה שלמה בהלם: המונים מגיעים מאז הבוקר לארמון קנזינגטון להניח פרחים ומכתבים ל"מלכת הלבבות שלנו": "יש דור חדש שמתעניין בחיי דיאנה"
זוכרים את ליידי די: בבריטניה מציינים היום (יום ה') את יום השנה ה-20 למותה של הנסיכה דיאנה. מהבוקר אנשים רבים מניחים זרי פרחים, מכתבים, פתקים ותמונות בשערי ארמון קנזינגטון בלונדון לזכרה של הנסיכה, שנהרגה בתאונת דרכים בפריז ב-31 באוגוסט 1997. "מלכת הלבבות שלנו" נכתב בחלק מהפתקים שהונחו במקום.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
הנסיכים וויליאם והארי כיבדו כבר אתמול את זכר אימם בארמון קנזינגטון, ביתה לשעבר של דיאנה, כשביקרו בגן הפרחים הלבן שהוקם לרגל יום השנה ה-20 למותה. באותו מקום בדיוק נהגה דיאנה להסתובב ולשאול את הגננים על זני הפרחים השונים.
וויליאם ורעייתו קייט מידלטון, הדוכסים מקיימברידג', נפגשו עם תושבים שהגיעו לארמון כדי לחלוק כבוד לדיאנה, אולם היום הם לא צפויים להשתתף בשום אירוע רשמי.
הגיעה מאוסטרליה לבריטניה לחלוק כבוד לנסיכה המנוחה
בשבועות שקדמו ליום השנה ה-20 למותה של דיאנה שבו בבריטניה לעסוק בפועלה של הנסיכה המנוחה ובתרומתה לממלכה. "עקבתי אחרי החיים שלה והרגשתי שאני באמת קשורה אליה", סיפרה טאשה ג'יין, שהגיעה ללונדון מאוסטרליה כדי להניח ורד לבן בארמון בלונדון - 20 שנה אחרי שהניחה פרחים מחוץ למעונה של הנסיכה בעקבות מותה בתאונת הדרכים בצרפת. "נראה שזו מחווה הולמת, כמו השיר", אמרה טאשה לרשת החדשות BBC בהתייחסה לשורות הפתיחה בשירו של אלטון ג'ון "נר ברוח" מ-1997: "להתראות, הוורד של אנגליה, שתמיד תצמחי בלבבות שלנו". טאשה, מורה ממלבורן, אף תיסע עם בן זוגה לפריז כדי להניח גם שם פרחים לזכרה של הנסיכה המנוחה. "היא הייתה כל כך כיפית, אדם יפה והומניטרי", אמרה טאשה. "אני מלמדת בני נוער, וביום השנה יש דור חדש שמתעניין בחיים שלה".
בתחילת החודש התגייסו חבריה של הנסיכה המנוחה למנוע שידור של סרט חושפני על חייה. הסרט נשען על הקלטות של שיחות שניהלה דיאנה לפני עשרים שנה עם מאמן קול, ובו היא מתארת את חיי הנישואים עם הנסיך צ'רלס. בין היתר היא מתארת כי יום חתונתה היה "האומלל ביותר" בחייה וכי בתחילת הקשר צ'רלס "היה הולך אחריי לכל מקום, כמו כלבלב".
הנסיכים וויליאם והארי חשפו לראשונה את הרגעים שבהם אביהם, הנסיך צ'רלס, בישר להם על מותה של אימם כשהיו בני 15 ו-12. השניים התראיינו לסרט תיעודי של ה-BBC, שישודר השבוע לציון 20 שנה למותה של דיאנה. לצד הנסיכים מופיע בסרט גם ראש ממשלת בריטניה דאז, טוני בלייר.
וויליאם תיאר את תחושתיו בעת ששמע על מות אימו: "הייתה לי סחרחורת, הייתי מבולבל מאוד". הוא הוסיף כי "פשוט לא הרגשתי שום דבר, שאלתי את עצמי שוב ושוב 'למה אני? מה עשיתי?'". בתשובה לשאלה איך הרגיש בשעת הבשורה אמר הארי: "לא האמנתי, סירבתי לקבל את זה. אני לא חושב שיש דבר כזה 'התפרצות מיידית של צער', ולא הייתה כזו. אני לא חושב שיש מישהו בנקודה הזו ובגיל כזה שמסוגל להבין את כל מה שזה אומר".
וויליאם המשיך לספר על רגשותיו בשעה שהלך אחרי ארונה של אימו במהלך ההלוויה: "רציתי רק להיכנס לחדר ולבכות". הארי אמר כי אותה הליכה "הייתה הדבר הקשה ביותר שנאלצתי לעשות בחיי". וויליאם הוסיף: "אני זוכר שהתחבאתי מאחורי הפוני שלי, באותה תקופה היה לי הרבה שיער, והלכתי עם הראש כפוף".
בנוגע לנסיבות מותה הפנה הארי אצבע מאשימה לעבר העיתונאים שרדפו אחרי מכוניתה של דיאנה. "אחד הדברים שהיה הכי קשה להשלים איתם הוא העובדה שהאנשים שרדפו אחריה למנהרה היו אלו שצילמו אותה כשהיא גססה במכונית. אלו שגרמו לתאונה צילמו אותה גוססת במקום לעזור, והתמונות האלו הגיעו אחר כך לכלי התקשורת".
לפנייה לכתב/ת 
