תוכנית העל לתשתיות: 147 פרויקטים, 116 מיליארד שקל
הממשלה תאשר היום: כל פרויקטי הענק שמתוכננים עד 2021 בתחומי התחבורה, האנרגיה, החינוך ועוד ירוכזו על ידי צוות מיוחד: "התוכנית תשנה את ה-DNA של הממשלה. נכריח את המשרדים להיות יותר יעילים"
לפני קצת יותר משנה נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרדו אלי גרונר עם נציגי אחת מחברות ההשקעות הגדולות בעולם. בשיחה סיפרו הנציגים כי הם, כמו רבות מקרנות ההשקעות הזרות, מתמודדים כיום עם תופעה עולמית: אין מספיק הזדמנויות טובות בשווקים הפיננסיים וקשה לאתר הזדמנויות השקעה משמעותיות. "רצינו להשקיע השנה 3 טריליון דולר ובסוף הצלחנו להשקיע רק 1.8 טריליון. נשאר לנו עוד הרבה מאוד כסף ואנחנו מחפשים ברחבי העולם השקעות בתחום התשתיות", אמרו ראשי הקרן לנתניהו.
תוכנית תשתית לצמיחה - כל הפרויקטים
נתניהו ביקש מגרונר לבדוק אילו פרויקטים של תשתיות יש כיום בקנה, שניתן לשלב בהם משקיעים זרים ובכך להאיץ את הפיתוח שלהם. לתדהמתו של גרונר התברר כי במדינת ישראל, שלא כמו במדינות מערביות רבות, אין גורם שמרכז את כל תוכניות התשתיות של המשרדים. המשרדים חושבים בקטן ועובדים ישירות מול האוצר ואין גורם אחד שמתכלל את התכנון. כמו כן, המשרדים מתקוטטים כל אחד מול האוצר כדי להשיג עוד כמה מיליונים כדי לבנות עוד כמה כיתות או מעונות. אין תכנון מערכתי, אין תכנון לטווח ארוך ואין מחשבה בכלל על כדאיות כלכלית ושילוב של הסקטור הפרטי.
בחודש אוגוסט אשתקד החליטה הממשלה לעשות מיפוי ראשוני של כל הפרויקטים הלאומיים בתשתיות בכל התחומים המרכזיים: תחבורה, חינוך, רווחה, הגנת הסביבה, חקלאות, אנרגיה ועוד. היום (א') תוצג לממשלה לראשונה תוכנית רב-שנתית שמרכזת את פיתוח 147 הפרויקטים בתחום התשתיות המתוכננים בישראל לשנים 2021-2017, בעלות כוללת של 116 מיליארד שקל. ברשימה נכלל כל פרויקט תשתית הקיים בישראל בהתאם לקריטריונים הבאים: עלותו נאמדת בלמעלה מ-100 מיליון שקל, התקיימה עבורו בדיקת כדאיות כלכלית, וקיימת לגביו החלטת ממשלה או סיכום תקציבי.
"אנו ממשיכים בתנופת השקעה ובנייה בתשתיות בכל רחבי הארץ", אמר ראש הממשלה נתניהו. "נמשיך לקרב את הפריפריה למרכז לטובת כלל אזרחי ישראל, נבנה עוד כבישים, מחלפים ומסילות רכבת. התוכנית תאפשר לממשלה להעניק שירות טוב יותר לאזרחים בתחבורה, באנרגיה, בבריאות ובתחומים רבים נוספים".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר הוסיף כי "מיפוי הפרויקטים מהווה צעד ראשון וחשוב בתהליכי גיוס השקעות זרות בתשתיות, בהגדלת היקף ההשקעות ובפיתוח הכלכלה הישראלית. התוכנית גובשה לאור תובנות שעלו בפגישות שקיימנו עם גופי השקעה בינלאומיים, שרואים במדינת ישראל יעד מועדף להשקעה בתשתיות. פרסום התוכנית לציבור הוא רכיב נוסף בהטמעת תרבות ארגונית-אפקטיבית בשירות המדינה של תכנון ובקרה. השקיפות בפעילות המרכזית של הממשלה מהווה מנוף גם לטיוב הפעילות".
רוב הפרויקטים שיוצגו הם בתחום התחבורה: 51% מתוך עלויות ההקמה מגיעות מפרויקטים של הרכבות הקלות בתל אביב, ירושלים וחיפה, 22% מבניית כבישים חדשים, 15% של מסילות רכבות כבדות, 5% מעלויות ההקמה הן של נתיבי תחבורה ציבורית, 3% נוספים נובעים מתשתית לאוטובוסים רבי קיבולת, 1% על שבילי אופניים ועוד.
בתחום האנרגיה, 61% מעלויות ההקמה הן של פרויקטים בתחום החשמל, 14% במערכות הולכת מים, 12% של תשתיות גז, 11% של מערכות הולכת ביוב ו-2% מגיעות מפרויקטים של דלק וגפ"מ.
באשר לחלוקה לפי מחוזות משרד הפנים, 31% משיעור ההשקעה בתשתיות בתוכנית הם בפרויקטים במחוז מרכז, 27% בתל אביב, 17% צפון, 10% בדרום, 9% בירושלים, 5% בחיפה ו-1% ביהודה ושומרון.
לצד התוכנית תעלה בישיבת הממשלה הקרובה החלטה על מינוי צוות ליווי ובקרה, בהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, החשב הכללי והממונה על התקציבים. הצוות יעקוב אחר ביצוע התוכניות וירחיב את בחינת ההתאמה של כל הפרויקטים לביצוע ולמימון, בשילוב המגזר הפרטי (PPP). כמו כן, הצוות ידאג לטיוב מבנה המכרזים וכן להגברת השקיפות בתחום התשתיות בפני הממשלה, הציבור והמשקיעים.
הרעיון הוא לבנות שיטות ניהול חדשות להשקעות בתשתיות בישראל. כך לדוגמא, מעתה כל משרד יחויב לבדוק לפני כל השקעה בתשתית האם הפרויקט מתאים להשקעה זרה או להשקעה חוץ ממשלתית.
הנתון המדהים הוא שכיום בישראל רק 6% מהפרויקטים התשתיתיים נעשים בשילוב המגזר הפרטי, כאשר קרנות זרות משוועות להשקיע כסף בישראל וניתן לנצל את ההזדמנות ולהכניס לישראל מאות מיליארדי שקלים מהשקעות לעשרות שנים קדימה. ברגע שהמדינה מוציאה יותר למגזר הפרטי, היא יכולה לעשות יותר כיוון שאז המסגרת התקציבית לא מגבילה אותה.
גורמים בכירים במשרד ראש הממשלה אומרים כי בשיטה החדשה למדינה יהיה קל יותר להשיג מימון לפרויקטים של תשתיות, לפרוס אותם על פני יותר שנים ולהשיג מחירים יותר טובים. "הדבר יקנה גם ניהול אחיד לכל משרדי הממשלה. זה יישנה את ה-DNA של הממשלה. אנחנו מעבירים מסר למשרדים שהם יכולים לחשוב יותר בגדול", אמרו אותם בכירים.
"אנחנו מכריחים את המשרדים להיות יותר יעילים ולהשתמש בכוח הקנייה שלהם. שלא ידברו איתנו בקטן על השנה-שנתיים הקרובות. במקום לעבוד מול קבלנים קטנים ולבנות כמה מעונות יום שחסרים – בואו תאגדו את כל מעונות היום ונקים בבת אחת מאות מעונות יום, ואז נזמין חברות ענק מחו"ל שיבנו אותם. במקום לבנות כיתה פה וכיתה שם, בואו תאחדו את כל הכיתות במחוז הצפון ותבנו אותן במכה – זה ישיג לכם מחירים טובים יותר ויכניס חברות זרות", טען בכיר נוסף במשרד ראש הממשלה.
המיפוי של תוכנית העל לתשתיות יפורסם מעתה כל חצי שנה. במשרד רה"מ מקווים שבתוכניות הבאות יעלו כבר מ-116 מיליארד ל-500 מיליארד ובתוך שנה-שנתיים יגיעו לטריליון הראשון.
63 מהפרויקטים - של משרד התחבורה
כאמור, פרויקטי התשתית של משרד התחבורה מהווים חלק משמעותי מהתוכנית - 63 פרויקטים מתוך 147. כך למשל, הקו הירוק ברכבת הקלה, המחבר בין ראשון לציון, תל אביב והרצליה, שמכרז הקמתו צפוי להתפרסם בסוף 2019, יהיה במודל של שותפות ציבורית-פרטית באופן שבו המבנה התחתון (הנחת המסילות, תיאום עם יתר התשתיות וכו'; א.ז) יהיה מתקציב המדינה והמבנה העליון (מערכת האיתות, קטרים, תחזוקה וכו') יהיה באופן של שותפות ציבורית-פרטית ובשיטה של זכיינות חברות פרטיות.
כך גם יהיו הדברים בקו הסגול שיעבור בין רמת גן לתל אביב, הקו הירוק בירושלים המחבר בין שכונת גילה לקריית הממשלה, ותיבדק התאמה למודל זה גם בקו הרכבת הקלה שבין חיפה לנצרת.
באותו אופן יושג המימון לנתיבים המהירים המתוכננים בכביש 20 וכביש 2, שצפויים להיפתח בשנת 2025, והן בכביש 16, בכניסה לירושלים מכיוון מערב, שצפוי להפתח שנה קודם לכן.
עוד בתוכנית: הארכת המטרונית לטירת הכרמל שצפויה להסתיים בסוף 2023 לשכונת נווה שאנן (2022), לנשר (2021) ולעכו (2023); פרויקט מהיר לעיר ליצירת נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית בגוש דן באורך של 160 ק"מ שמתוכנן ל-2022; הכשרת נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית בכביש 5 שמכרזים יפורסמו לשם כך בסוף 2019; כביש 4 בקטע אשדוד-צפון (2021), הפרדה מפלסית של מסילות הרכבת בלוד כדי לבטל את מפגש הרכבות ולשדרג את הכניסה לעיר (2024); רשת שבילי האופניים "אופנידן" של אוטוסטרדות אופניים בגוש דן, שהקמתה צפויה להתחיל ב-2018 ולהסתיים בחלוף 3 שנים.
בתחתית התוכנית נמצאת גם המסילה הרביעית בנתיבי איילון, שאמורה לפתוח את צוואר הבקבוק בתנועת הרכבות בישראל שכיום נעות במרכז הארץ על שלוש מסילות ברזל בלבד, ותוספת הקו המהיר לירושלים שמתוכנן להיחנך במרס 2018. עם זאת, עד כה אין יעד לתחילת ההקמה של המסילה ולצפי להשלמתה.
בין התוכניות הנוספות ללא מועד צפוי לתחילת ההקמה ולפרסום המכרז גם כביש 44 בית דגן-ניר צבי שעלותו מוערכת בב-1.3 מיליארד שקל, כביש 65 גולני-דוברת (975 מיליון שקל), המשכת המטרונית לרכס הכרמל (327 מיליון שקל) , מערכת כבישים לחיזוק הדרום (600 מיליון שקל) ואחרים.
במשרד ראש הממשלה מדגישים כי פרויקטים במודל של שותפות ציבורית פרטית כבר נעשו בתחום התחבורה: כך למשל מנהרות הכרמל מופעלות בזיכיון פרטי, וכך גם כביש 6. עוד ציינו במשרד כי מטרת התוכנית היא לאגם את מאשבי משרדי הממשלה. אם כיום בזמן בניית תשתיות יש מחירונים שונים למשרדים שונים, הרי שהשימוש בגודל הממשלה יביא להוזלת עלויות.
לפנייה לכתב/ת 
