נפצע כשהרים רמקול באירוע – ויוכר כנפגע עבודה

רכז אירועים באוניברסיטה הפתוחה נתקף כאבים בגבו ונותח. הביטוח הלאומי סירב להכיר בו כנפגע עבודה עד שבית הדין חייב אותו לעשות זאת

עו"ד נעים פארןפורסם: 05.09.17 , 23:08

בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה לביטוח הלאומי להכיר כנפגע עבודה ברכז אירועים של האוניברסיטה הפתוחה, שנפצע בגבו כשהרים רמקול במשקל 20 קילו. הביטוח הלאומי ניסה לטעון שאין קשר בין האירוע לבין הפציעה, והתבסס על חוות דעת מומחה, אולם השופטת אסנת רובוביץ-ברכש חשבה אחרת.

ביולי 2013, כשהתובע היה בן 28, הוא עבד כרכז אירועים בסניף רעננה של האוניברסיטה. באחד האירועים הוא הרים רמקול ונתקף בכאב עז ובזרמים בגבו התחתון, שהקרינו לרגלו הימנית. בשלושת השבועות שלאחר המקרה סבל התובע מכאבי גב עזים ונעזר במשככי כאבים עד שרופא קבע שעליו לעבור ניתוח בגב. הוא נותח ושהה שלושה שבועות בחופשת מחלה.

תביעה

בגלל הספונג'ה: 130 אלף שקל לעובד שהחליק

עו"ד מרדכי וסרטייל

נהג בחברה לשיווק מזון נפצע כשירד במדרגות רטובות במחסן. בית המשפט קבע כי המעסיקה היא שיצרה את הנסיבות שהובילו לפציעה שלו

בגלל הספונג'ה: 130 אלף שקל לעובד שהחליק

אף שהמקרה נראה כתאונת עבודה קלאסית סירב הביטוח הלאומי להכיר בצעיר כנפגע עבודה, שכן לשיטתו הוא לא הוכיח שהפציעה נגרמה עקב פעולות שעשה לצורך עבודתו.

המבוטח הגיש תביעה לבית הדין שנדרש להכריע אם יש קשר סיבתי בין הרמת הרמקול לבין הפציעה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש מינתה מומחה שקבע כי התובע סובל מבקע דיסק בעמוד השדרה, אולם לא ייתכן שהוא המתין שלושה שבועות מרגע שלכאורה נפצע ועד שפנה לקבלת טיפול רפואי.

המומחה סבר שכאב ברמה של בלט בדיסק מחייב פגישת רופא במועד סמוך יותר למקרה, ולכן סיכם שאין קשר סיבתי בין הרמת הרמקול לבין הפציעה.

התובע טען שחוות דעתו של המומחה לא הייתה חד-משמעית וביקש למנות רופא מטעמו. המומחה השני טען שבנוסף לבלט הדיסק סובל התובע גם מפריצת דיסק. הוא סבר שהפציעה היא תוצאה של מחלת ניוון הדיסקיות שממנה סובל התובע, מחלה שמתחילה בגיל העשרה ולא תמיד מאובחנת לפני שמתרחש אירוע "מכונן".

הוא הוסיף שאם לתובע נגרמו כאבים עזים בעת שהרים משקל כבד – הרי שיש קשר סיבתי בין הכאבים לבין פריצת הדיסק ממנה הוא סובל. לדבריו, שלושה שבועות בין הפגיעה לבין הפנייה לרופא לא נחשבים לזמן ממושך בהתחשב במחלה שממנה סבל התובע, שהייתה "רדומה" עד להרמת הרמקול.

הביטוח הלאומי ביקש מבית המשפט לפסול את חוות הדעת בטענה שאינה סבירה או חד משמעית, אך השופטת רובוביץ-ברכש דווקא העדיפה אותה על פני הראשונה. היא ציינה שלטעמה מדובר בחוות דעת מפורטת, מנומקת וברורה, וביטוח לאומי לא הוכיח שנפלו בה פגמים שבגינם יש לפסול אותה.

בנוסף ציינה השופטת שכבר נקבע בפסיקה שאם עומדות בפני בית משפט כמה חוות דעת סותרות, עליו להעדיף את זו שמיטיבה עם המבוטח. לפיכך התביעה התקבלה במלואה. הביטוח הלאומי חויב להכיר בתובע כנפגע עבודה ולשלם לו 3,500 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.