הדרך הארוכה לנטרל את צפון קוריאה
איך יכולה ארה"ב לסכל את האיום הצפון קוריאני בלי לדרדר את העולם למלחמה? אופציה צבאית נקודתית, שמתבססת על יכולות חדשות ליירוט טילים בליסטיים, תמנע הרג המוני של אזרחים. אבל זה ייקח זמן. פרשנות
זה לא נכון שלארה"ב אין אופציה צבאית מול צפון קוריאה. אם ארה"ב תחליט להפעיל חלק גדול מעוצמתה האווירית הימית והיבשתית המשטר בפיונגיאנג יימחק והצבא הצפון קוריאני יושמד. הבעיה היא שאם ארה"ב תפעיל את האופציה הצבאית עשרות אלפי אזרחים בדרום קוריאה השכנה, ואולי גם אלפים מתושבי יפן, ישלמו בחייהם. המשטר הצפון קוריאני יחליט להשתמש בטילים, בתותחים ובארסנל הנשק הקונבנציונלי שצבר כדי להפיל חללים רבים ככל האפשר במדינות השכנות עד שצבא ארה"ב יסיים את המלאכה.
שני דברים מפחידים את העולם בהקשר הצפון קוריאני. הראשון - ברירת שמשון של קים ג'ונג און ונכונותו "למות עם פלישתים". כמו ששמשון הרג רבים מאויביו כשמוטט על עצמו את המקדש העזתי, כך מאיימת צפון קוריאה לעשות אם תותקף. זה לא איום ריק. העם והצבא שטופי המוח מוכנים כנראה לבצע את פקודותיו של המנהיג קים ג'ונג און ללא עוררין. השני - האיום שאם ארה"ב תפעיל את מלוא עוצמתה הצבאית נגד צפון קוריאה עלולה לפרוץ מלחמת עולם שלישית. סין ורוסיה לא יעמדו מנגד בחיבוק ידיים כשהאמריקנים פועלים בחצי האי הקוריאני.
לכן האופציה הצבאית האמריקנית קיימת, אבל הסיכויים שהיא תופעל קלושים ביותר. לא רק בגלל שדונלד טראמפ הוא כעת נשיא ארה"ב אלא מפני שכל נשיא אמריקני לא ירצה שיאשימו אותו במותם של עשרות אלפי אזרחים דרום קוריאנים ויפנים ובהצתת מלחמת עולם שלישית. האם פירושו של דבר שארה"ב ובעלות בריתה באסיה ובאירופה צריכות להיכנע ללא תנאי לדרישותיו של השליט הצפון קוריאני? האם באמת אין שום דרך דיפלומטית או צבאית לנטרל את האיום הצפון קוריאני?
התשובה לשתי השאלות האלה היא שלילית. לא רק שלא חייבים להיכנע לסחטנות הצפון קוריאנית ולאיומים שלה אלא שאסור להיכנע לאיומים האלו, בדיוק כשם שאסור היה להיכנע לאיומים של היטלר ערב מלחמת העולם השנייה. כל כניעה לקים ג'ונג און לא תסלק את סכנת המלחמה, אלא תגביר אותה ותדחה אותה בשנים ספורות. בסוף היא תקרה.
יש אופציה צבאית לנטרולה של צפון קוריאה בצורה נקודתית, ובאופן שלא יגרום להרג רב בדרום קוריאה וביפן, לא יסכן את ערי החוף של ארה"ב שבטווח הטילים הצפון קוריאניים ולא יגרום למלחמת עולם שלישית. התחלה שלה ראינו כנראה ביומיים האחרונים עם עסקת הנשק הגדולה, אבל יותר מכל - האופציה הזאת מתבססת על יכולות חדשות ליירוט טילים שעדיין לא קיימות במערב. כל מערכות הטילים הקיימות פוגעות בטילים וברקטות התוקפים בשעה שהם עושים את דרכם בתוך האטמוספירה או בחלל ממעלה לעבר מטרתם על הקרקע.
מי שרוצה להפוך את הטילים הבליסטיים של צפון קוריאה ואת הנשק הגרעיני שצברה לבלתי מזיקים צריך להשמיד אותם בשלב ההתחלתי של מעופם, כשהטיל יוצא מהמשגר והוא בשלב ההאצה או כשהוא כבר הגיע לשיא הגובה בחלל והוא מתחיל ליפול לעבר מטרתו על הקרקע. אין היום טילים או לייזר שמסוגלים לעשות זאת, אבל אם היו אז לצפון קוריאה לא תהיה יכולת לאיים בטילים בליסטיים לא על יפן ולא על ארה"ב. לגבי דרום קוריאה – לסיאול יש טילים טובים, כולל החץ וה-THAAD ואפילו כיפת ברזל, שיכולים ליירט את הארסנל הקונבנציונלי של צפון קוריאה.
הצבת כוח ימי אמריקני יפני וקוריאני משותף משני עברי צפון קוריאה, שמצויד ב"טילים רודפים" שישמידו את הטילים הצפון קוריאנים בתחילת מעופם, יהפוך את האיום הצפון קוריאני על ארה"ב ועל יפן לאיום ריק. בהקשר זה ראוי להיזכר באופן שבו תכנית "מלחמת הכוכבים" (SDI) של הנשיא רייגן הביאה את המשטר הסובייטי למסקנה שהוא לא יכול יותר להתמודד עם עליונותה הטכנולוגית של ארה"ב, וכך התחילה התמוטטות הגוש המזרחי וברית המועצות.
מרכיב שני באופציה הצבאית העתידית מול צפון קוריאה הוא מודיעין מדויק על מיקום משגרי הטילים ומקומות האחסון שלהם, מוצבי הבקרה והשליטה ומערכות הקשר של צפון קוריאה. המודיעין שיש היום בידי ארה"ב והמערב אינו מספיק לתקיפה בו זמנית של כל המרכיבים החיוניים של המערך האש הצפון קוריאני, אבל אם המערב יתלבש על הנושא ויהפוך את זה לפרויקט אסטרטגי ממדרגה ראשונה יהיה בידו בתום שנה-שנתיים כל המודיעין הנחוץ.
המרכיב השלישי הוא הסייבר שאפשר יהיה להפעיל כנגד צפון קוריאה, ולשבש את מהלכיה הצבאיים. הצרה היא שאת האופציה הצבאית הזאת צריך לבנות כמעט מהתחלה. לארה"ב יש את המשאבים הכספיים והטכנולוגיים לבנות יחד עם דרום קוריאה ויפן את האופציה הצבאית הזאת, אבל זה ייקח זמן. לכן, בתקופה הנוכחית, צריך לעשות כל מה שנדרש בתחום הדיפלומטיה, המשא ומתן והלחץ על סין ועל רוסיה, כדי לקנות את הזמן שדרוש לבניית אופציה צבאית אמינה. לא צריך לבחול בשום אמצעי למשוך זמן עד שהיכולות לנטרול צפון קוריאה יקרמו עור וגידים.
צריך להוסיף לכך עוד דבר. לצפון קוריאה אין עדיין באמת יכולת לתקוף את ארה"ב ולשגר טיל בליסטי שיחדור את מערכות ההגנה האמריקניות, ויפיל ראש נפץ גרעיני על עיר בארה"ב. עד שלצפון קוריאה תהיה באמת יכולת גרעינית בליסטית מושלמת יעברו כשנה-שנתיים. זו, כאמור, התקופה שדרושה כדי לפתח את האופציה הצבאית לנטרולה.
מנקודת ראות ישראלית המשמעות ברורה: אם לצפון קוריאה תהיה יכולת גרעינית ולא תהיה אופציה אמינה לנטרל אותה, גם איראן תהיה מסוגלת לאיים על ישראל בדיוק באותו אופן. כשחיזבאללה מחזיק אלפי טילים סמוך לגבול ישראל, ומאיים על כל שטחה, איראן מסוגלת להשלים את האיום עם טילים ונשק גרעיני. זה לא יקרה מחר אבל זה עלול לקרות בעוד עשר שנים. אם לא יעצרו את צפון קוריאה, איראן תלך בדרכה ואנחנו נעמוד בדיוק בפני אותה בעיה שבפניה עומדים כעת האמריקנים והדרום קוריאנים.
לפנייה לכתב/ת 
