הבליינים שהפכו להורים
הם בילו במסיבות ובמועדונים, הלכו להופעות ושמעו מוזיקה אלקטרונית ומטאל. אחרי שהקימו משפחות החיים השתנו אבל הם החליטו לחשוף את ילדיהם לטעם המוזיקלי ולהמשיך לבלות יחד איתם. איך זה מסתדר?
הם היו אנשי הסצנה ובילו במסיבות ובמועדונים כמעט על בסיס יומי. מוזיקת רוק הייתה חלק בלתי נפרד מחייהם: מסיבות, בגדים, הופעות של להקות ויציאות עד השעות הקטנות של הלילה, אבל אז הם התבגרו והקימו משפחות. האם החיתולים ואסיפות ההורים החליפו את המסיבות או שהם עדיין רוקיסטים בנשמתם?
הילד רצה ללכת להופעה של גאנז אנד רוזס
"הכול השתנה מאז שנולד הילד", משתפת אביטל פילוסוף מרמת גן, אימא לילד בן שבע וחצי. "בשנות העשרים הייתי יוצאת 3-4 פעמים בשבוע והיום אחת לשבוע. כשהבן שלי היה בן ארבע התחלתי לקחת אותו לבילויים. בפעם הראשונה הלכנו להופעה ברזילאית על החוף. היו עוד ילדים והוא היה מבסוט. הם קפצו והשתוללו. ראיתי שהיה מוצלח והמשכתי לקחת אותו איתי. הוא אוהב את האנשים, אוהב מוזיקה ואוהב לרקוד".
פילוסוף השמיעה לבנה רוק קלאסי כמו פינק פלויד ו-The Doors. "אני מאמינה שזו מוזיקה איכותית וחושבת שזה מפתח מחשבה עצמית. אני אוהבת לשמוע רוק מטאל, טכנו והאוסים. הבן שלי התחבר למוזיקה, הוא שומע רוק כבד וטכנו גרמני, אפילו יודע חלק מהמילים למרות שזה בגרמנית. הוא יכול לצעוק לי מהחדר להשמיע לו שיר מיוחד שהוא אוהב. הוא מאוד רצה ללכת להופעה של גאנז אנד רוזס אבל חששתי מהעומס לכן ויתרנו".
הוא לא מושפע מהחברים שלו?
"הוא מכיר את המוזיקה שהם שומעים, הוא יזרום איתם, אבל כשיגיע תורו, הוא ישמיע את השירים שהוא אוהב. ילדים אוהבים רעש ואוהבים לקפוץ. אם אני אשים להם מוזיקה אלקטרונית או מטאל, הם יגיבו אותו דבר, זו מוזיקה שמזיזה אותם אחרת".
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
מדברים על המילים של השירים
"המוזיקה תמיד הייתה חלק משמעותי בחיי", משתף עופר אברמן, אב לשני ילדים מרמת השרון. "כשהייתי צעיר יותר הלכנו למסיבות, זו הייתה תקופת מועדון הפינגווין. היה לי כיסא שמור בברים, אפילו הייתי די ג'יי לתקופות. היינו קליקה, גרעין של חברים במשך המון שנים, מבלים עד שעות הבוקר המוקדמות. היום אני אדריכל אבל עדיין מאוד אוהב מוזיקה: רוק, גראנג' ונירוונה".
כשהפך לאבא, הבילויים הלכו ופחתו. "ככה זה כשאתה הורה", אומר אברמן. "אתה עושה פחות דברים ולכן אתה קצת יוצא מהסצנה. המשכתי לשמוע מוזיקה גם בבית והילדים נחשפו לטעם המוזיקלי. דין (7) שומע אוזי אוסברון ורוק על כל הסקאלה".
עד כמה המוזיקה משפיעה עליכם בבית?
"מה ששומעים בבית, עובר לילד. אני מאמין שמוזיקה איכותית, מקרינה הלאה. בעיניי מוזיקה היא כלי להתפתחות אישית, מעבר להנאה וריקודים. בעקבותיה, הילד יכול ללכת וללמוד נגינה על פסנתר או גיטרה. כששומעים מוזיקה איכותית, למילים יש משמעות. אנחנו יכולים לשמוע שיר ולדבר על המשמעות שלו. בבית למשל, אנחנו מדברים אנגלית. גם המוזיקה וגם הסרטים הם באנגלית. בלי לשים לב, נכנסים לעומק של דברים. דין יכול פתאום לעצור, לשאול ולחקור, להכיר את המילים. זה מפתח אותו מאוד".
הבילוי המשותף החל לפני כשנה - "דין שמאוד אוהב מוזיקה שאל אותי יום אחד אם הוא יכול להצטרף אלי למועדון. הוא היה אז בן שש ולא הבין למה הוא לא יכול להצטרף, הרי הוא אוהב את המוזיקה הזו שאנחנו שומעים גם בבית. פניתי לאורן שהפיק את כל המסיבות שלנו והצעתי לו להקים ליין של מסיבות עם ילדים כדי שנבלה יחד. בילוי שמאפשר לך לעצור מרתון של החיים ולהתנתק מהכול".
אורן טופט, אב לילדה, שמפיק מסיבות של מוזיקה אלטרנטיבית למבוגרים ב-25 שנים האחרונות, החליט להרים את הכפפה. "לא האמנתי שהקונספט יעבוד", הוא מודה. "עופר פנה אליי ואחרי שהעלתי פוסט בפייסבוק הבנתי כמה טעיתי. היו תגובות נלהבות. בראש ובראשונה זה ליין מוזיקה של רוק ומוזיקה אלטרנטיבית להורים וילדים, מוזיקה עם עומק שההורים גדלו עליה".
המסיבה הקרובה תתקיים ביום שבת (ה-9 בספטמבר) במועדון האומן 17 בתל אביב ותתחיל בשעה 11:00 בבוקר - שעה של בליינים צעירים. "בחרנו את השם 'כל הילדים רוק-דים' והרעיון הוא שהילדים ירגישו שהם במסיבה של גדולים עם תאורה, סאונד ודי ג'יי, ויחד עם זאת הכול מותאם לילדים", מסביר טופט.
מיקי מאוס וגולגולות
"מגיל 17 אני מבלה במסיבות אלטרנטיבות. אני באה מעולם הגות', מטאל, דארק איטייז", מספרת אורלי פרידמן קרש מראשון לציון. "את בעלי הכרתי באחת המסיבות. הוא היה פעם סולן בלהקת מטאל והצעת הנישואין הייתה באחד הפסטיבלים בצרפת. כשחזרנו גילינו שאני בהיריון אבל זה לא מנע ממני להמשיך לצאת ולבלות. את הבעיטות הראשונות הרגשתי באמצע הופעה, כשהייתי בחודש חמישי".
לא חששת?
"תמיד היו חברים סביבי ששמרו עליי. כשראיתי שמתחיל בלאגן, זזתי הצידה. בברים היו מכינים לי קוקטייל הריוני נטול אלכוהול".
בהיריון הראשון פרידמן קרש הקימה קבוצת פייסבוק לאמהות שמגיעות מחיי הלילה, משום שהיא מאמינה שהגישה פתוחה יותר. "את לא רוצה לעזוב את העבר, אבל את צריכה להתבגר, כי את אימא, סוג של פיטר פן. את יכולה להיות אימא ועדין להיות עם קעקועים או צבעים בשיער", היא אומרת.
מה השתנה באורח החיים שלכם?
"אני לא יוצאת כל יום כי אני צריכה לקום בבוקר ולתפקד. גם כלכלית, באופן טבעי, יש יותר הוצאות מאז שהילדים נולדו ולכן במקום לצאת לברים אנחנו חוסכים כסף להופעות בארץ או בחו"ל, משתדלים לטוס כל חצי שנה להופעות. אני חושבת שזה חשוב למלא את עצמך במצברים ומדי פעם אנחנו יוצאים והילדים אצל הסבתות, הם אוהבים אותן מאוד, אין ייסורי מצפון.
"בשלב מסוים גם התחלנו לבלות עם הילדים (הקטן בן תשעה חודשים והגדול בן שלוש וחצי) במסיבות בריכה, מסיבות ריקודים עם הילדים וברים בשישי צהרים, בחוץ, מחוץ לענני הסיגריות".
"סהר, בן השלוש וחצי, מכור למיקי מאוס וגולגולות. כשהיה בעגלה נהגתי לשים לו יוטיוב עם פליליסט של רוק, קלאסיקות שמחות, וככה הוא היה נרדם. בגיל שנתיים הוא שמע מוזיקת רוק כבד, למשל אליס קופר. הוא לא מבקש בוב הבנאי או סמי הכבאי. הוא מכיר שירים שהם יותר מיינסטרים מהגן אבל בבית מקשיב למוזיקה אפלה ואחראי כמובן לפלייליסט באוטו".
לפנייה לכתב/ת 
