נלחמים בתעשיית הזנות: המתחמים ששוקמו עבור המעמד הגבוה
במתחם הבורסה ברמת גן התפתחה סצנה של פאבים ומסעדות, בתחנה המרכזית בתל אביב מחירי הנכסים כבר זינקו, העיר התחתית של חיפה הפכה למוקד בילוי לצעירים ומתחם הזונות בתחנת הרכבת בבאר שבע נעלם בזכות הפיתוח והתאורה. סקירת אזורים שהיו מוקדים של פעילות מין ועברו מתיחת פנים - ומה זה עשה למחירים?
פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ניהול עסקי מין באזור מתחם הבורסה ברמת גן מעוררת תקוות בעירייה כי תוכל להביא לסגירתם הסופית. זהו שלב נוסף במערכה שמנהלת העיריה לשדרוג פני האזור, כפי שעשו ערים נוספות לפניה. צפו במתיחת הפנים שעברה על מתחם הבורסה ומתחמים נוספים ברחבי הארץ בדיון באולפן ynet:
סגירת תעשיית המין היא חלק מתהליך הג'נטריפיקציה - הפיכת אזור דמדומים עירוני נחשל לאתר התחדשות עירונית. התהליך כולל שיפוץ המתחם תוך העלאת ערך הנכסים ודחיקתם של התושבים המקומיים לטובת בעלי ממון.
הסימן הראשון לתהליך זה באזורי מצוקה הוא ניסיון הרשויות לגרש את סוחרי הסמים, הנרקומנים והזונות הפעילים בהם. למרבה הצער, פעילות זו לא כוללת שיקום התושבים המעורבים, ולכן זו לא נעלמת, אלא פשוט נודדת למקומות אחרים.
כך קרה בזירת הזנות של רחוב הירקון בשנות ה-70, אז המשטרה והעירייה החלו למרר את חיי הזונות בפקודה מלמעלה כדי לגרום להן לעזוב את האזור. הפעילות הוכתרה בהצלחה כשפעילות הזנות נדדה צפונה לחוף תל ברוך. היכן ניתן למצוא אזורים דומים נוספים, וכיצד השינוי קרה? בסיוע החברות אנגלו סכסון ואתר מדלן אספנו נתונים על כמה מהמתחמים ששינו את פניהם בשנים האחרונות.
רמת גן: הבורסה מתחדשת
מזה שנים רבות פועלים ברחבי מתחם בורסת היהלומים ברמת גן מועדוני מין. בעירייה טוענים כי הם פועלים בשיתוף מנהלת הבורסה והמשטרה על מנת להביא לסגירתם של כלל מועדוני החשפנות במתחם, וכי לאחר מאמצים רבים הם הצליחו בפברואר 2016 להביא לסגירת מספר עסקים.
.jpg "הדמייה של התוכניות למתחם הבורסה בר\"ג (הדמיה: באדיבות החברה הכלכלית לפיתוח רמת גן )")
במסגרת הניסיונות לשנות את פני האזור יזמה הועדה מקומית לתכנון ובנייה תוכנית בניין עיר (תב"ע ), המוסיפה במקום מעונות סטודנטים, דיור מוגן ומלונאות לצד עסקים ותעשיית היי-טק. כעת מקווים כי פסק הדין שהתקבל בשבוע שעבר יעניק רוח גבית לסגירת שאר העסקים שלא הצליחו לסגור עד כה, על רקע מחלוקת על ההגדרות של "מועדון" ו"בידור".
.jpg "הדמייה של התוכניות למתחם הבורסה בר\"ג (הדמיה: באדיבות החברה הכלכלית לפיתוח רמת גן )")
מתחם הבורסה נמצא בין הרחובות ביאליק מצפון, הגלעד ממזרח, ז'בוטינסקי מדרום ונתיבי איילון ממערב. המתחם משרת אינספור בעלי עסקים, בהם ענף היהלומים, משרדי עו"ד וראיית חשבון, חברות היי-טק וכ-15 שגרירויות. לפי נתוני העירייה, המתחם מאכלס מעל 30 אלף מועסקים וכ-15 אלף עוברי אורח שיוצאים ובאים בגבולותיו מדי יום.
עוד כולל המתחם גם בתי מלון לאנשי העסקים הפוקדים את המקום, בהם מלון לאונרדו סיטי טאוור ומלון הבוטיק אינדיגו של רשת אינטר קונטיננטל. לצד זאת החלה להתפתח בו סצנה של פאבים ומסעדות, שכעת ממתינים למימוש החלטת מועצת העיר להעניק להם עד 20% הנחה בתשלומי הארנונה למשך שלוש שנים. ההחלטה טעונה את אישור משרד הפנים.
האזור משלב בנייה חדשה לגובה לצד בנייה ותיקה ונמוכה שצפויה להתחדש בשנים הקרובות. כבר היום ישנה מתיחת פנים שכללה שיפוץ הרחובות אהליאב ותובל והקמת תחנת כיבוי חדשה. בנוסף צפוי שיפוץ של רחובות מרכזיים כמו רקון, בצלאל ויצירה, הקמת תחנת משטרה וגינות.
במהלך הזמן חלחלו גם תרבות ואמנות לאזור, עם יריד מעצבים שמתקיים מדי חודש ושיתופי פעולה עם הסטודנטים בשנקר לחיפוי אזורים בשיפוץ. ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר, מסר כי "מתחם הבורסה עבר בשנים האחרונות מתיחת פנים, מתוך מגמה להפוך אותו לאזור בילויים צעיר, תוסס ודינמי שיפעל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע וימשוך אליו רבבות בליינים".
תל אביב: העתיד של מתחם התחנה המרכזית
מבצעי הטראנספר של משטרת ישראל נגד הזונות, סוחרי הסמים והנרקומנים באזור התחנה המרכזית הישנה הם יריית הפתיחה של הרשויות בתהליך הג'נטריפיקציה ושיקום אחד האזורים הכי מוזנחים במדינה. אבל מי שרוצה לעשות כסף ולהרוויח כתוצאה מהשינוי בערך הנכסים - איחר את הרכבת באזור זה, שכן ערך הנכסים באזור כבר טיפס.
התחנה המרכזית הישנה ננטשה בתחילת שנות ה-90 והפכה לאחד מאזורי הזנות והסחר בסמים הגדולים במדינה. לאחרונה, לאחר שנים ארוכות של הזנחה, היא החלה לשנות את פניה עם שיקום פיזי שכולל הקמת גן ילדים ותחנת משטרה, גן משחקים ומדשאות, מגרשי חניה וספורט.
התוכניות לעתיד נשמעות מעודדות על הנייר ומגדירות את האזור כמעורב בין מסחר ומגורים בצפיפות גבוהה. העירייה מקדמת באזור את תוכנית מתחם השומרון, שנמצאת בהליכי הפקדה לוועדה המחוזית וכוללת כ-1,000 יחידות דיור חדשות, תעסוקה, מסחר, גינות וכיכר עירונית.
התוכנית מובלת על ידי האדריכל דני קייזר וחלה על כ-78 דונם שרובם בבעלות פרטית וחלקם בבעלות העיריה. היא מחלקת את השטח לשמונה מתחמים עם תמהיל של 40% בנייה למגורים ו-60% שטחי תעסוקה ומסחר, 20% מהדירות קטנות, 20% גדולות ו-60% בגול 80 מ"ר.
בין השאר קובעת התוכנית כי רחוב בגין יתאפיין בבנייה אינטנסיבית במגדלים עד 30 קומות, בשילוב 25% מגורים וחזית מסחרית רציפה. תוכנית זו, לצד תוכניות נוספות באזור, דוגמת תוכנית מתחם העלייה, לה גווארדיה ואחרות נועדו לשנות את פניה של דרום תל אביב.
גם רחוב הירקון היווה בעבר הרחוק מוקד ער של עסקי מין, אבל עם סלילת הטיילת נדחקה רוב הפעילות צפונה לעבר חוף תל ברוך, החשוך והרחוק מאזורי מגורים.
באתר מדלן מציינים כי השכונה הקרובה ביותר למוקד הפעילות בתל ברוך היא שכונת אזורי חן, שמרביתה נבנה בשלהי שנות ה-90 במרחק 500 מטר בלבד מחוף תל ברוך, אך בעוד היא סלולה, מוארת ומוסדרת, מוקד פעילות הזנות הוא חשוך ומנותק. במחלקת המחקר ברשת אנגלו סכסון מציינים כי הבנייה שהולכת ומתרחבת באזור מתחילה אף היא לדחוק את תעשיית המין גם מאזור זה.
רצועת החוף של חיפה
העיר התחתית של חיפה הייתה ידועה כמוקד זנות משנות ה-60 של המאה הקודמת ועד אמצע שנות ה-80, בשל הקרבה לנמל ולתחנה המרכזית הישנה, שהייתה באזור כיכר פריז של היום. מדובר באזור מרכזי של אותן שנים, שוקק ימאים שהגיעו לנמל וירדו לבלות בחוף. הרחובות הצדדיים היו מלאים בחצרות אפלות ומחסנים בהם פעלו גם זונות רחוב.
השינוי חל באמצע שנות ה-80, אז הפסיקו הימאים לפקוד את ערי החוף בעקבות השינויים הטכנולוגיים. במקביל, התפתחו מרכזי קניות גדולים שדחקו את רגלי המסחר המסורתי. האזור ננטש כמעט לחלוטין, בעיקר בשעות הלילה, ועמד בשממונו עד לתחילת העשור הקודם.
בשני העשורים האחרונים חלה באזור התעוררות. בתחילה בחלקה הצפוני של העיר התחתית עם בניית קריית הממשלה, ובהמשך בפרויקטים כמו "קמפוס הנמל" ו"עיר תחתית" שיזמה עיריית חיפה. כיום האזור משמש כמוקד בילוי שוקק חיים.
בשל השדרוג שעבר האזור, עלו גם מחירי הנדל"ן בצורה משמעותית. על פי הערכות, לפני חמש שנים התשלום עבור מ"ר בבתים לשיפוץ עמד על כ-1,800 שקל. היום המחיר נע בטווח של 5,000-10,000 שקל למ"ר.
לפי נתוני אתר מדלן, המחיר הממוצע לדירת 3 חדרים כבשכונה עומד על כמיליון שקל, והיצע הדירות בשכונה במגמת צמיחה, עם כ-400 יחידות דיור בכ-15 פרויקטים חדשים ברחבי השכונה ובצמוד אליה.
רצועת החוף (פארק הכט) בואכה החוף הדרומי של חיפה, מאזור המכון לחקר הימים והאגמים ודרומה עד חוף הכרמל, שימשה אף היא במשך שנים לפעילות זנות הרחוב, אלא שאז החליטה העירייה להפוך את רצועת החוף בין מסעדת מקסים למכון לפארק משפחתי. ואת החלק הדרומי יותר לטיילת.
בתחילה נעה הפעילות דרומה, אולם בהמשך הופסקה הפעילות לחלוטין. כיום משמשים הפארק והטיילת כמקום נופש מרכזי למשפחות, ובצמוד לפארק נבנו גם פארקי אקסטרים לגולשים על רולרבליידס וסקייטבורד ולרוכבי אופניים.
במחלקת המחקר והמידע של אנגלו סכסון מציינים כי כיום אפשר עדיין למצוא מועדוני חשפנות ובתי בושת באזור הצ'ק פוסט ומפרץ חיפה, המאופיין בתעשייה קלה, מסחר וחנויות.
לפי נתוני אתר מדלן, הקמת פארק הכט נחשבת לפרויקט עירוני מוצלח שמושך אוכלוסייה למטרות בילוי וספורט, אך בינתיים לא ניכרת השפעה חיובית על שכונת שער העלייה הסמוכה, מחירי הדירות בה או על הביקושים. מספר העסקאות נותר נמוך ביחס לשכונות אחרות ואין בה בנייה חדשה. מחיר ממוצע לדירת 3 חדרים עומד על 770 אלף שקל ומחיר ממוצע לדירת 4 חדרים יד שנייה על מיליון שקל.
שכונה ג' בבאר שבע
שכונה ג' בעיר נחשבה במשך זמן רב כמוקד של זנות רחוב. ג', שהתגוררה בשכונה, מספרת שהן התרכזו באזור אחד,בסמוך לתחנת הרכבת. "מספרן לא היה גדול, לעיתים רק בודדות, אך מדובר היה בתופעה שפגעה באיכות החיים של תושבי האזור והיוותה מוקד לפשיעה".
תעשיית הזנות התרכזה על כביש בן גוריון הארוך, בצומת הכניסה לאזור התעשייה הקטן הסמוך לרכבת. בסמוך הייתה חורשת עצים ותאורה חלשה - דבר מכל אלה לא קיים כיום. "פעם היו עומדות שם שתיים-שלוש בנות כל לילה", סיפרה תושבת השכונה, "אבל היום אי אפשר לראות את זה".
השינוי החל עם תחילתו של פיתוח מואץ באזור, שכלל את הקמת פארק מרמלדה הגדול וחניית הרכבת, וכן הוספת תאורה. הפארק נחנך בשנת 2015 לאחר עבודות של שנתיים והשקעה של למעלה מ-10 מיליון שקל.
תומר בוחבוט זכיין אנגלו סכסון בבאר שבע מספר כי "פארק מרמלה הוא פארק חוויתי-תיירותי לילדים, הממוקם בלב שדרות בן גוריון ומהווה חיבור תנועתי מרכזי בין צירי כניסה ראשיים לעיר. הפארק נמצא בתפר שבין קמפוס האוניברסיטה ובית החולים, שכונת מגורים ואזור תעסוקה. עצם הבנייה נתנה לאזור נוף אחר וסיפקה זרימה של משפחות מכל רחבי העיר ומחוצה לה".
זירת הפשע הזו כבר לא קיימת. הבנייה והתאורה לא הותירו מקום לזנות הרחוב, שנדחקה לדירות פרטיות ולאזור העיר העתיקה ושכונה ד'. מה שהיה פעם גלוי הפך לסמוי, אם כי לא נעלם.
לפי אתר נדלן, שכונה ג' עדיין נחשבת לאחר השכונות החלשות בעיר, אבל בשנים האחרונות החלה למשוך סטודנטים ומשקיעים לאור הסמיכות לאוניברסיטת בן גוריון ובית החולים סורוקה - מה שגרם לעליות מחירים חדות. מאז 2014 נבנו בשכונה כע-500 יחידות דיור בחמישה פרויקטים, מתוכם כ-300 בפרויקט פינוי בינוי.
מחיר ממוצע לדירת 3 חדרים יד שנייה עומד כיום על 690 אלף שקל, ולדירה חדשה על כ-880 אלף שקל. מחיר ממוצע לדירת 4 חדרים חדשה עומד על 1.1 מיליון שקל.
בית אליאנס בירושלים
מבנה בית הספר אליאנס, הסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים, עמד ריק במשך 20 שנה ושימש כבית להומלסים, נרקומנים וזונות. מי שייכנס אליו היום יתקשה לדמיין כי הכיתות שמשמשות כסדנאות אמנות היו מלאות במזרקים וקונדומים.
לפני שנתיים קיבלה אותו עמותת רוח חדשה הירושלמית באופן זמני, והפכה את המקום למוקד יצירה תוסס. הקונספט של "שימוש זמני", בו נעשה שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי למגזר השלישי, הפך לטרנד בערים גדולות בעולם כמו ברלין ולונדון, אבל כמעט ולא נעשה בו שימוש בישראל.
עמיר בירם, אחד מבעלי המתחם, הבין שלפי קצבם האיטי של גלגלי הבירוקרטיה יעברו עוד כמה שנים טובות לפני שיעלה הדחפור הראשון על הקרקע, הוא הציע לעמותת רוח חדשה להשתמש בו לעת עתה.
"כשעמיר בירם לקח אותי לסיור בנכס, הסתובבנו עם פנסים בין ערימות לשלשת יונים, חלונות שבורים ומחטים של נרקומנים, אבל לקח לי עשר דקות להבין את הפוטנציאל ולהסתער על היעד", מספרת אלישבע מזי"א, המנכ"לית הקודמת של העמותה. "אחרי חצי שנה של השגת היתרי שימוש ושיפוץ בסיסי - החזון של רוח הפך למציאות ובפעם הראשונה ראיתי איך פרויקט שלנו הופך להיות, מה שנקרא, גדול מאיתנו",
בית אליאנס נבנה בשנות ה-20 של המאה הקודמת על ידי ארגון כי"ח (כל ישראל חברים), ושימש לבית ספר מאז ועד 1991. בעתיד צפוי להיבנות עליו מתחם הכולל חמישה מגדלי מגורים, שטחי מסחר ומשרדים.
בקומת הקרקע פועל מאיץ הסטארטאפים הגדול בעולם Masschallenge, ובקומות האחרות פועלים שורה של קבוצות אמנות וארגונים כמו השלוחה החרדית של בצלאל, קבוצת מחול קטמון ועוד.
"בכל יום שעבר ראיתי בבית אליאנס יותר ויותר אנשים שאני לא מכירה ואירועים שלא ידעתי על קיומם", אומרת מזי"א. "בעיקר, רוח חדשה הפכה את בית אליאנס למרכז של התרחשות ירושלמית שמוקיעה את הבנאליות ושמה על הבמה דווקא את המיוחד והשונה ובזה אני הכי גאה".
בהכנת הידיעה השתתפו אחיה ראב"ד, אילנה קוריאל, יעל פרידסון ואסף קמר
