ביטחוניסטית, פרפקציוניסטית ואשת תרבות: אסתר חיות תיבחר לנשיאת העליון
לאחר מאבק על "שיטת הסניוריטי" למינוי נשיא, תבחר הוועדה למינוי שופטים את השופטת הוותיקה כנשיאה הבאה של הערכאה הגבוהה ביותר. עמיתיה מספרים על שופטת עם תדמית קשוחה שאין לה סבלנות ל"חפיפניקים". כשהיא לא בכס השיפוט היא אוהבת להאזין ליהודה פוליקר ולצפות ב"ארץ נהדרת". פרופיל
לאחר שבועות ארוכים של אי-ודאות סביב מינוי מחליפה לנשיאת בית המשפט העליון הפורשת, השופטת מרים נאור, הבוקר (יום ג') תתכנס הוועדה לבחירת שופטים וצפויה לבחור רשמית את השופטת אסתר חיות לתפקיד לשש השנים הבאות. הוועדה צפויה גם לבחור את שופט העליון חנן מלצר לתפקיד המשנה לנשיאה.
לפני כחודשיים דרשה השרה שקד לערוך בכנסת דיון רב-משתתפים שעסק בעקרון הסניוריטי שעל פיו נבחר השופט הוותיק ביותר בעליון לנשיא בית המשפט. הדיון הסתיים ללא סיכום, אך הוא היווה תנאי של השרה כדי לזמן את כינוס הוועדה לבחירתה של חיות. השרה ציינה כי למורת רוחה, אף אחד משופטי העליון, המחויבים לעקרון הסניוריטי, אינו מגיש מועמדות מול אסתר חיות, ולכן היא תהיה הנשיאה המיועדת.
באישיותה ובפסקי הדין של הנשיאה המיועדת ישנו התמהיל המיטבי לשם כניסתה לתפקיד; מצריבת השואה, הילדות במעברה שהיוותה כור ההיתוך של עולים מכל ארצות המצוקה, הילדות באילת, הלהקה הצבאית ועד הטיפוס הנחוש בכל ערכאות המשפט עד להגיעה ב-2003 לכהונת שופטת עליונה.
"ביטחוניסטית שקורעת לנציגי הביטחון את הצורה"
חיות, אם לשניים וסבתא לשתיים, רואה בהגשמת חלומה סמל לתקווה. היא גדלה בבית דל אמצעים, בת ונכדה לניצולי שואה מוכי יגון, והצליחה בסקרנות, בהשקעה ובנחישות לטפס במעלה השירות הציבורי, תוך ניצול כל הזדמנות שהגיעה לפתחה. בעלה ושני בניה הם עורכי דין.
בניגוד לטענות חסידי שינוי שיטת הסניוריטי, אין בחיות כל רצון לשלוט במדינה באמצעות בג"ץ ולהחליף את החלטות מוסדות השלטון. היא שופטת המצויה באמצע הסקאלה שבין אקטיביזם לריסון שיפוטי. היא נטועה בהוויה הפוליטית-חברתית ומודעת לסער שנוהם כל הזמן סביב בית המשפט העליון. היא מודעת לערך הפרדת הרשויות, לצורך הממשלה לשלוט ולכנסת להיות הריבון. אבל היא לעולם תיאבק על זכויות האדם הקטן אם המוסדות הללו יפגעו בו.
חיות ביטחוניסטית בפסיקותיה. היא מבינה שאי אפשר שלא להיענות לצורכי מערכת הביטחון כדי לשמור על שלום הציבור, אך בכל זאת עוצרת את דרישותיהם, המוגזמות לעתים, של קברניטי מערכת הביטחון כשהם מפרים את זכויות האדם.
בדיונים בדלתיים סגורות עם ראשי שב"כ, צה"ל ומלמ"ב היא מודעת לכובד האחריות של דיון במעמד צד אחד. "היא קורעת לנציגי הביטחון את הצורה", סיפר על חיות שופט בכיר. "שואלת את הנציגים מדוע דרוש הצעד החודרני הזה, אילו הוכחות מגבות אותו, מי המקור, למה אי אפשר להפעיל חלופה אחרת למתן צו להאזנת סתר, להריסת בית, לגירוש, להפרדת בני משפחה".
"מפלחת את הקייס כמו בניתוח לב מדויק"
עם סיום לימודי המשפטים ועבודה במשרד חיים צדוק, הקימה חיות עם בעלה, דוד (דודי) חיות, משרד שהתמחה במשפט אזרחי-מסחרי ועסק בתביעות נזיקין, ביטוח ומיסוי. אבל עד מהרה הרגישה כי לבה נוטה לכיוון המשפט הציבורי. בעלה אף "קיטר" שהיא לא יודעת לתבוע שכר טרחה מהלקוחות.
עלייתה בכל הערכאות נחשבת די מטאורית, החל משופטת בבית המשפט לתביעות קטנות, בית משפט שלום, מחוזית ושופטת עליון מאז 2004. נשיא העליון לשעבר השופט אהרן ברק סיפר אז שהתרשם עמוקות מפסקי הדין שלה. הוא סיפר לחבריו בעליון: "אני מתרשם עמוקות מהיכולות של השופטת חיות. היא קורצה מהחומר שממנו עשויים שופטי עליון – כישרון מולד, חוש צדק מפותח, חוש לזכויות המתדיינים, כושר ניתוח משפטי מעולה וכתיבה עניינית".
חיות נמנית על שופטים שלא מבקשים לשאת חן, ויש האומרים כי באולם היא מקרינה ריחוק, לעתים אף התנשאות וחוסר סבלנות למתדיינים. אבל חבריה טוענים שהיא בסך הכול קורקטית. "נכון שבגלל הפרפקציוניזם והמקצוענות הבלתי מתפשרת שלה, הכוללת הכנה יסודית לקראת כל דיון, היא יכולה 'להתפוצץ' כשמתדיינים מגיעים לא מוכנים או לא ממוקדים לדיון ומבלבלים את המוח ואת זמנו היקר של בית המשפט. אין לה סבלנות ל'חפיפניקים' שלא יודעים מה הם טוענים באולם".
עד להכרזה על בחירתה של חיות לתפקיד הנשיאה, נמשך המאבק הפוליטי כאשר המנטרה של חלקים בימין היא שיש להפסיק עם נוהג הסניוריטי. לכך לוותה רטוריקה של "הצורך" להרחיב את מוטת השליטה על בית המשפט העליון ולרסנו, במקרה זה באמצעות שליטה על בחירת הנשיא הבא. עם זאת, מכיוון שהשרה שקד לא הצליחה להניע מהלך של בחירת שופט אחר, נוהל בכנסת, על פי בקשתה, דיון עקרוני על שיטת הסניוריטי והדבר סלל את הדרך למינוי.
"היא מגיעה לתפקיד הזה בשלה. היא למדה מכל הנשיאים האחרונים – ברק, ביניש, גרוניס ובעיקר מנאור", אמר על חיות שופט בכיר. "היא סבורה שכל נשיא בונה את ההנהגה בצלמו ובדמותו. היא מבינה את המתח הקיים בין מוסדות השלטון ואפילו רואה בו מתח בריא. היא נוהגת לומר 'אוי למדינה שיש בה הרמוניה בין הרשויות. ברור שאף רשות לא אוהבת ביקורת'. היא גם מותחת ביקורת על המוסר הכפול של הפוליטיקאים המגישים עתירות לבג"ץ ולעיתים מנצלים את העליון כדי לקדם את עניינם הפוליטי, אך כשלא מקבלים מה שרצו להשיג משתלחים בו".
ריסון שיפוטי, ביטחוניזם, מידתיות
פסקי הדין של חיות מציגים כתיבה מתומצתת, המציגה סוגיות מורכבות מאוד – בפשטות. אך מעל הכול, הם מפגינים ריסון שיפוטי. כך למשל צידדה בהתערבות העליון ב"סעיף הכבילה" של מתווה הגז לפני שנה. כאשר הנימוק המרכזי, ב"הפוך על הפוך", היה דאגה לאינטרס הכנסת (הריבון) מפני כבילת שיקול דעתה על ידי החלטות הממשלות בטרם נבחרו. בפסק דינה כתבה: "התחייבות אקטיבית זו מצד הממשלה לסכל – כך ממש – כל שינוי בחוק הנוגד את המתווה, חוצה בעיניי את כל הגבולות המותרים בדמוקרטיה פרלמנטרית והיא צובעת בצבע בלתי חוקי ברור ומובהק את הוראות הכבילה".
בבג"ץ הדורש לגייס בני ישיבות לצה"ל קבעו שופטי העליון שחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל") אינו חוקתי ועל כן הכנסת לא תוכל להאריכו במתכונתו הנוכחית. חיות, שנמנתה עם שופטי הרוב, כתבה, "בהידרשו לסוגיה זו נקט בית המשפט זהירות רבה מתוך מודעות לרגישות החברתית הכרוכה בה וכן בשל הזהירות, האחריות ומידת הענווה שראוי כי ינחו תמיד את הילוכו של בית המשפט בהפעילו ביקורת שיפוטית על רשויות השלטון האחרות, ובמקרה זה על הרשות המחוקקת", והציעה לכנסת לקבוע הסדר חדש.
היא ממעטת להתערב בהחלטות ביטחוניות כמו הריסת בתים או הפקעות קרקע, אבל בדיונים טרם ההחלטה היא מנסה להגיע לתוצאות מידתיות ומרוסנות שיקטינו את הפגיעה בפרט. לפני יותר מעשור נמנתה על שופטי דעת המיעוט, ובראשם אהרן ברק, בפסיקה שמנעה איחוד משפחות של ערבים-ישראלים עם בני זוג ערבים מהשטחים.
שומעת פוליקר ונלחמת נגד השחיתות השלטונית
לחיות מודעות גדולה לזכויות חברתיות והיא רואה את אחד מתפקידיו המרכזיים של בית המשפט העליון בסיוע לאדם הקטן. זאת, החל מזכויות פנסיוניות ועד לפסיקות מתקדמות בנושאים הקשורים לקהילה הלהט"בית.
לשופטת הבכירה גם רקורד של מלחמה ללא לאות נגד השחיתות השלטונית. בג"ץ, בהרכב מורחב, התערב בהחלטת המועצות של עיריות נצרת עילית ורמת השרון והורה על הפסקת כהונתם של ראשי העירייה שמעון גפסו ויצחק רוכברגר. חיות התעמתה עם טענת ראשי הערים שיש לכבד את דין הבוחר: "הזכות לבחור ולהיבחר בבחירות המקומיות חשובה וחוקתית ככל שהינה, לא ראוי לה כי תאפיל על עקרונות חשובים אחרים שביסוד שיטתנו המשפטית ובהם שלטון החוק וטוהר המידות של רשויות השלטון המרכזי והמקומי כאחד".
את אהבתה לתרבות היא לא משאירה רק בגבולות ישראל. את המוזיקאים פול סיימון וסטינג היא זכתה לראות בהופעה בלונדון לפני כמה שנים, ובאתונה נהנתה מהופעתה של חאריס אלקסיו.
לפני כשבועיים הודיעה השופטת חיות במהלך דיון שגרתי בבג"ץ כי היא מתכוונת לערוך פגישת היכרות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בהשתתפותה של הנשיאה נאור. פגישות כאלה הן נוהג קבוע בתקופה שלפני או אחרי היכנסו של שופט לתפקיד של נשיא העליון.
בימים אלה כבר עורכת חיות "חפיפה" עם הנשיאה נאור, שעיקרה הניהול השוטף של בתי המשפט. כמו כן נערכים בשב"כ לאבטחתה של הנשיאה המיועדת שכן היא נמנית על "סמלי השלטון" המאובטחים על ידי הארגון הביטחוני.
לפנייה לכתב/ת 
