מצא בית: המהפך של ריצ'רד האוול

עד קיץ 2015 ריצ'רד האוול חיפש את עצמו. שנתיים אחרי שסיים קולג', הפורוורד/סנטר הספיק לנסות את מזלו ב־NBA (דנבר ופורטלנד), אבל שוחרר עוד לפני פתיחת העונה, שיחק קצת בליגת הפיתוח, עבר שתי קדנציות בליגה הפיליפינית, שוחרר אחרי ארבעה משחקים מקאזרטה האיטלקית, ואפילו ערך כמה הופעות בליגה של הרפובליקה הדומיניקנית.

מפה לשם הוא התגלגל לעירוני נהריה. עוזר המאמן שי סגלוביץ' סיפר אתמול: "חודש בתוך העונה חשבנו כבר לחתוך אותו. לריצ'י חשובה מאוד הסביבה, ואם רע לו רואים את זה עליו, הוא לא מסוגל להסתיר. ככל שיהיה לו יותר נוח הוא יהיה יותר טוב. בהמשך הוא התאושש והחל מהמחזור השלישי הוא פרח אצלנו".

הבאנקר של אדלשטיין. האוול(צילום: עוז מועלם)

האוול נכנס לעניינים ובהמשך התברר כאחת מהגניבות הגדולות של עונת 2015/16, אותה סיים עם ממוצעים של 15 נקודות ו־9.6 ריבאונדים. במקביל הוא הספיק להתחתן עם אישה מקומית, ומזר איכותי הוא הפך לפוטנציאל להיות הישראלי הטוב בליגה.

באופן טבעי, הקבוצה הגדולה בארץ לטשה עיניים. "מכבי ת"א כבר רצתה אותו באמצע העונה כשהוא שיחק אצלנו והייתה מוכנה לשים הרבה כסף, אבל התעקשנו עליו והוא נשאר", מספר סגלוביץ'. העונה הסתיימה, הצהובים הגבירו הילוך, והאוול היה קרוב מאוד לחתימה. כמה קרוב? הוא כבר ישב עם היו"ר שמעון מזרחי לפגישה מסכמת. "לחצנו ידיים, אבל אז מכבי ת"א שינתה את הסכום שסיכמנו עליו", אמר האוול בעונה שעברה.

כמעט שוחרר מנהריה. האוול בתחילת הדרך בישראל(צילום: ראובן שוורץ)

שבוע לאחר מכן חתם דווקא אצל היריבה העירונית, הפועל ת"א. "הבאנו אותו כשידענו שיש סיכוי שהוא יהפוך לישראלי", אמרו האדומים. להאוול לקח זמן להתאקלם, אבל בסופו של דבר הוא ניפק משחקים יפים במדי האדומים. המפנה הגיע ב־1 בינואר 2017. הנהלת האדומים בראשות רמי כהן וידידיה רפפורט החליטה לפטר את שרון אברהמי ולהחתים במקומו את רמי הדר. השוני בין אברהמי להדר תהומי. האחד נותן לא מעט חופש לשחקניו הן במשחק והן באימונים, השני מכתיב סוג של משטר צבאי עם המשפט הידוע שלו בכל שיחת פתיחה בקבוצות החדשות שלו: "כדורסל זה לא דמוקרטיה".

עולמו של האוול התהפך ברגע. באחת השיחות הקבוצתיות עם הדר הוא אפילו ענה לו בתקיפות, יחד עם עוד מספר זרים, ומכאן היה ברור לכולם שהעסק בדרך לפיצוץ. הקש ששבר את גב הגמל מבחינת האוול הגיע בדרבי במארס האחרון. הפועל ת"א הושפלה 100:74 בהיכל מנורה־מבטחים, והאוהדים זעמו על האפטיות הכללית, ובמיוחד אחרי שצוף בן־משה הצעיר הוטח לרצפה על ידי דווין סמית', כאשר אף חבר לקבוצה לא הגיע להגן עליו או אפילו להרים אותו מהפרקט. עוד במהלך המשחק האוהדים קיללו את האוול ושחקנים נוספים, וביציאה מהאולם הוא המשיך לספוג מהם הקנטות.

ידע שהוא לא יישאר בה לאורך זמן. בקדנציה בהפועל ת"א(צילום: ראובן שוורץ)

האוול היה שבור. כבר אז ידע שעם כל האהבה לחלק מהאנשים במערכת, בהפועל ת"א הוא לא יישאר לאורך זמן, מה גם שהדר בעצמו פנה להנהלה ואמר כי מבחינתו האוול צריך לעזוב. הוא עוד הספיק לשחק ארבעה משחקים, לקבל את האזרחות המיוחלת, אבל דווקא אז ההנהלה החליטה שהוא חייב לעזוב, באחת ההחלטות האומללות של הכדורסל הישראלי בשנים האחרונות.

הוא עבר להפועל ירושלים אחרי מו"מ שנחשף ב־ynet וכמעט פוצץ. סימונה פיאניג'אני הבין שקיבל מתנה משמיים, ואכן, המתאזרח הטרי היה אחד הגורמים שסייעו לירושלים לזכות בצלחת שנייה. שרון אברהמי משוכנע: "בלעדיו ירושלים לא הייתה זוכה בתואר. הוא ללא ספק זה ששינה את מאזן הכוחות בליגה".

מסתבר שהוא יודע לשמור

האוול (2.03, אוטוטו בן 27) הוא לא אדם פשוט. סגור, מופנם, לא מרבה במילים, נוטה להשפיל מבט לרצפה. מאחר לאימונים מדי פעם בירושלים. מבחינה מקצועית, הוא נחשב לנשק יעיל התקפית בזכות היכולת לעשות סל כמעט בכל מצב, אבל ההגנה נחשבה באופן מסורתי לחלק הפחות חזק שלו, ונראה שהוא פשוט שומר כוחות.

שינה בעונה שעברה את מאזן הכוחות בליגה. האוול במדי הפועל י-ם(צילום: יאיר שגיא)

באיגוד הכדורסל לקחו הכל בחשבון, אבל החליטו שהיתרונות עולים על החסרונות ושאי אפשר לוותר עליו. מהרגע הראשון נהגו בו בכפפות של משי, ובינתיים נראה שפגעו בינגו. מהרגע שהוא לבש את המדים של נבחרת ישראל חל שינוי של 180 מעלות, במיוחד בנושא ההגנתי. בניצחון 80:82 על גרמניה היו לו לא פחות משבע חטיפות, נתון נדיר מאוד לכל שחקן, בטח לסנטר. בסיום, ארז אדלשטיין דווקא העדיף להזכיר מהלך אחד שלו בתבוסה לליטא שמסביר את השינוי שעבר: "גם בפיגור של 20 נקודות דקה לסוף הוא זינק על הפרקט, וזה אומר הכל על המחויבות והרצון שלו".

הקפטן עומרי כספי המשיך באותו קו: "ריצ'י עושה עבודה אדירה, שומר על גבוהים אתלטיים יותר ושם גוף. אנחנו צריכים אותו על המגרש". כספי נתן גם הוא דוגמה למחויבות של המתאזרח: "בהפסד לליטא הוא נכנס לבעיית עבירות וצעקתי עליו שיפסיק לשלוח ידיים כדי להימנע מעוד עבירות. הוא בתגובה אמר לי 'אני לא יכול לראות שחקנים פשוט עושים עליי סל', הוא מדהים".

פרגונים. כספי(צילום: אורן אהרוני)

אברהמי, ששהה במחיצתו של האוול לא מעט זמן, מופתע מהיכולות שלו בנבחרת, אבל יודע גם מה הסיבה לכך: "היו להאוול הרבה עליות וירידות במהלך העונה. הוא מאוד תלוי בסיטואציה. בנבחרת הסיטואציה

 שלו שונה לגמרי כי הוא משחק מול השחקנים הכי טובים באירופה והוא בטירוף להוכיח את עצמו. לא ראיתי אותו משחק באינטנסיביות הזאת - לא בנהריה, לא אצלי בהפועל וגם לא אחרי שעזבתי. הוא העלה מאוד את הרמה שלו עם הנבחרת. היתרון שלו זה שהוא חכם. ככל שהשחקנים לידו יותר טובים, הוא יהיה יותר טוב".

אחרי שהתמודד עם יונאס ולנצ'יונאס מליטא ועם ענקי גרמניה, הערב (21.30) יגיע הזמן של האוול לשחק מול אלוף ה־NBA זאזה פאצ'וליה, קפטן נבחרת גיאורגיה וחברו החדש של כספי בווריורס, שמתמחה בעיקר במשחק ההגנה וידוע ביכולותיו להוציא את השחקן שעליו הוא שומר משלוותו. האוול יצטרך להוכיח בגרות, ואם יהיה במיטבו אין סיבה שישראל לא תנצח. מנגד, יכולת לא טובה שלו או הסתבכות נוספת בבעיות ("פאצ'וליה יכול בקלות לסחוט ממנו פאולים", מזהיר סגלוביץ'), ולחבורה של אדלשטיין אין סיכוי לעבור את המשוכה הגיאורגית.