המדינה: "אי אפשר לחשוף בכל רגע ממצאים בפרשת הצוללות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו(צילום: מארק ישראל סלם)

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מבקש מבג"ץ לדחות עתירה שהוגשה ומטרתה להורות לפרקליטות לחקור את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כחשוד בפרשת הצוללות.

לקריאת תגובת המדינה - לחצו כאן

כבר לפני כשנה נחשפה פרשת הצוללות =ולאחריה הודיעה הפרקליטות כי פתחה בחקירת הפרשה, אולם "ראש הממשלה איננו בין החשודים בפרשה". העותרים ביקשו לחקור את נתניהו ואילו המדינה הגיבה היום (ג') לעתירה ודרשה לדחות אותה על הסף בטענה כי חקירת פרשת הצוללות נמצאת עדיין בעיצומה ואין מקום להתערבות שיפוטית בחקירה מתנהלת.

"כידוע זמנה של הביקורת השיפוטית יגיע ככל שתהיה עילה לכך בסיומה של הדרך לאחר שמערכת אכיפת החוק תשלים את מלאכתה", נכתב בתגובת המדינה. בנוסף, המדינה טוענת כי מדובר ב"חלק מקמפיין שמנוהל במטרה להפעיל לחץ על רשויות אכיפת החוק".

המדינה ציינה עוד כי בעתירה נרמז כי הם נמנעים מלחקור את נתניהו באזהרה בפרשת הצוללות "בשל מעמדו הרם". המדינה עונה לטענה זו: "מובן שאין בטענה זו כל ממש ולא רק שטענה זו אינה מתיישבת עם ההלכה הפסוקה ביחס להתערבות שיפוטית בחקירה תלויה ועומדת... אלא שהיא אף אינה מתיישבת עם המציאות הפשוטה שבה ראש הממשלה נחקר באזהרה בפרשות אחרות שבהן נמצא כי קיימת הצדקה לכך בנקודת הזמן הנוכחית (תיק 1000 ותיק 2000)".

המדינה הוסיפה וציינה כי היא לא מתכוונת להתייחס לתיק תלוי ועומד שנמצא כעת בחקירה וכי "רשויות אכיפת החוק אינן יכולות לחשוף בכל רגע נתון את הממצאים שנאספו על ידן ואת הצעדים שהן מבצעות או מתכננות לבצע". היועמ"ש, מציינת המדינה בתגובה, ער לחשיבות של הבאת הדברים לידיעת הציבור "והנושא נשקל מעת לעת בכפוף לצרכי החקירה והתפתחותה". . מדובר בעתירה שהגיש אייבי בנימין באמצעות עורך הדין יובל יועז.

המדינה הוסיפה עוד כי "בעניין זה פורסם בפברואר כי באותו שלב ולאור הממצאים שנאספו ראש הממשלה אינו חשוד בפרשה. פרטים נוספים יפורסמו, ככל הניתן, בהתאם להערכתן המקצועית של רשויות אכיפת החוק ביחס להשפעת הפרסום על החקירה ומהלכיה ובשים לב לאיזון כלל השיקולים הצריכים לעניין לרבות זכות הציבור לדעת".

תגובת העותר, אייבי בנימין, באמצעות עו"ד יובל יועז ועו"ד דורון ברקת: "ככל שחולף הזמן ונערמות הראיות המצביעות על קשר בין נתניהו וסביבתו לפרשה. כך הופכת עמדת היועמ"ש, המסרב לראות את החשד הברור נגד נתניהו, לעמדה בלתי סבירה בעליל. מאז הגשת העתירה היו שני גלי מעצרים של חשודים בכירים, ונחשפו גילויים חדשים המחזקים את המסקנה שיש לחקור את רה"מ נתניהו באזהרה. אנו ערים לצורך לאפשר לרשויות החקירה לפעול, אך גם לציבור יש זכות – והיא הזכות לכך שרשויות החוק יפעלו בלא מורא גם כלפי ראש הממשלה. כל אזרח אחר היה מזמן נחקר באזהרה במסגרת פרשת השחיתות החמורה הגלומה ב'תיק 3000'. נוכח תשובתו המתחמקת של היועמ"ש, נבקש מבית המשפט לקיים דיון דחוף בעתירה, כדי למנוע את אובדן אמון הציבור בשלטון החוק".

בימים האחרונים התחדש מצעד הנחקרים בפרשת הצוללות וכלי השיט, ששמה הרשמי הוא "תיק 3000", ועוסקת בחשדות פליליים למתן שוחד, ניגוד עניינים והטיית מכרזים סביב מכירת צוללות וספינות מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ למערכת הביטחון בישראל.

בימים האחרונים נעצרו ונחקרו בין השאר ראש לשכת נתניהו לשעבר, דוד שרן, החשוד בקבלת שוחד מעד המדינה מיקי גנור. כמו כן נעצרו השר לשעבר מודי זנדברג, מפקד הקומנדו הימי לשעבר שי ברוש, האסטרטגיים נתי מור וצחי ליבר, יועצו של השר יובל שטייניץ רמי טייב ואחרים.

הם מצטרפים למעורבים שנחקרו בשלביה הראשונים של הפרשה. העיקרי שבהם איש העסקים גנור, שחתם על הסכם עד מדינה ונמצא כעת במעצר הגנתי. הוא שימש נציג טיסנקרופ בישראל ומתווך מטעמה, שמולו סיכמה מדינת ישראל על עסקאות בשווי 1.5 מיליארד יורו לרכישת הצוללות והספינות. לפי פרסומים בגרמניה, העמלה שהיה צפוי לגרוף נעה בין 10 ל-30 מיליון יורו. היחידה הכלכלית של משטרת ישראל, המנהלת את חקירת תיק 3000, חושדת שכמתווך קיים גנור קשרי שוחד עם שורה של עובדי מדינה.