בג"ץ: תקציב דו שנתי - לא בהוראת שעה
בג"ץ קבע כי לא יהיה ניתן יותר להעביר תקציב דו שנתי במתכונת של הוראת שעה זמנית. החלטת בג"ץ התקבלה בעקבות עתירה שהגיש המרכז האקדמי למשפט ולעסקים. השופט רובינשטיין: "פעם אחר פעם העבירה הכנסת תקציב דו שנתי, על רקע נוחות פוליטית, בניגוד לעמדות גורמי המקצוע"
בעקבות עתירה שהגישו במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ובה דרשו לבטל את התקציב הדו שנתי, קבע בג"ץ כי לא ניתן יהיה יותר להעביר תקציב דו שנתי בהוראת שעה זמנית. בעתירה נטען כי מכיוון שחוק היסוד קובע כי התקציב ייקבע בכל שנה, מדובר בסתירה עם התקציב הדו שנתי שעובר פעם בשנתיים.
העותרים, שמיוצגים על ידי עורכי הדין אפי מיכאלי, חגי קלעי ונדב דישון, טענו כי הדרך שבה התקבל התקציב הדו שנתי, באמצעות תיקון זמני לחוק, היא בלתי חוקתית.
בג"ץ החליט שלא לפסול את התקציב הדו שנתי כבר עתה בשל ההשלכות הדרמטיות שיהיו לפסילה כזו על השוק ועל המדינה. למרות זאת, בג"ץ החליט לקבוע כי מעתה והלאה לא יהיו יותר תקציבים דו שנתיים שיעברו במסגרת הוראה שעה. במילים אחרות, אם המדינה תרצה להעביר תקציב דו שנתי יהיה עליה לשנות את חוק היסוד שקובע כי תקציב יעבור מדי שנה.
"פעם אחר פעם העבירה הכנסת תקציב דו שנתי, על רקע נוחות פוליטית, בניגוד לעמדות גורמי המקצוע אשר הדגישו את הגירעון העצום שנגרם כתוצאה מהתקציב הדו שנתי", ציין השופט אליקים רובינשטיין בפסק הדין. השופט הוסיף וציין כי מכיוון שמדובר בפעם החמישית שבה התקציב הדו שנתי עובר בדרך של הוראת שעה זמנית זה לא יכול להימשך יותר.
"לא יתכן מצב כי כל אימת שבו תבקש המדינה לתקן חקיקת יסוד, תעגן ניסוי ("פיילוט") כזה או אחר אך כדי להתגבר על משוכות פוליטיות שהזכרנו מעלה", הוסיף השופט רובינשטיין. "והרי אין לדבר סוף, שכן תמיד יתכן מקצה שיפורים, וכך נמצא עצמנו בהוראת שעה אחר הוראת שעה, והזמני יהפוך קבוע מבלי דיון ציבורי מלא ואמיתי, וללא כל דגש על כך שענייננו בחקיקת יסוד של הרשות המכוננת. וערכי היסוד של חקיקת יסוד היכן הם?".
אם כך, למעשה בית המשפט הוציא כרטיס צהוב שלא לומר אדום לממשלה והורה לה כי מעתה והלאה לא יהיו יותר 'הוראות שעה' לתקציב הדו שנתי. ולכן, אם ירצו להעביר תקציב דו שנתי ייאלצו לעשות כן, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע, באמצעות שינוי של חוק היסוד- דרך מורכבת ומאתגרת במיוחד.
עוה״ד מיכאלי, קלעי ודישון מסרו: "פסיקתו התקדימית של בית המשפט העליון מהווה ניצחון גדול וחשוב לדמוקרטיה הישראלית. זהו סימן דרך משמעותי להפרדת הרשויות במדינת ישראל ואנו סבורים כי בפסק דינו ממלא בית המשפט את תפקידו בדמוקרטיה הישראלית באופן מאוזן וראוי להערכה. החלשות של הכנסת אל מול התעצמות כוחה של הממשלה בענייני תקציב חייבו צעד משמעותי זה ואנו סבורים שהתראת הבטלות מהווה צעד מאוזן ונחוש בהגנה על הדמוקרטיה הישראלית".