כך הפכה ישראל למעצמת מים
כיום ניתן לומר בבטחה כי תעשיית המים הישראלית הכתה שורש, וצמיחתה כעת מבוססת בעיקר על יתרון טכנולוגי וכוחות השוק המונעים מצורך בלתי מוגבל בעולם המתפתח והמפותח כאחד
בביקורו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בישראל התפנה האחרון לשעה ארוכה מסדר היום הפוליטי העמוס לאירוע חדשנות בנוכחות ראש הממשלה נתניהו במוזיאון ישראל בירושלים. אנו מורגלים כבר בהצגת תמונת ההייטק הישראלי לשועי עולם תחת כותרת ה-START-UP NATION. אולם הנקודה החדשנית ביותר באירוע המכונן הזה, כולנו תקווה, ביחסי ישראל והאו"ם, הייתה הנושאים שנבחרו להצגה.
חברות ישראליות הציגו פתרונות חדשניים לבעיות סביבה, בריאות ומים שאיתן מתמודד העולם, בעיקר המתפתח. תצוגת התכלית הייתה מרשימה והמסר חד וברור - לישראל יש הרבה מה להעניק לעולם, ולאו"ם בפרט, ולא מדובר הפעם בשורות קוד בלבד, אלא בפתרונות חדשים לבעיות ישנות. התמודדות עם מחסור גובר במי שתייה, הצורך בייצור מזון מוגבר, ופעילות תעשייתית מזהמת.
עבור מזכ"ל האו"ם נראה שהמסר היה טבעי למדי. לדבריו, לעם היהודי מסורת של חדשנות ופעילויות שתרמו לעולם כולו בתחומים רבים, והוא מצפה שישראל תמשיך להוביל ולסייע בייצוא טכנולוגיות למדינות הזקוקות לכך. גם בביקורו של ראש ממשלת הודו נשמעו קולות דומים. אין ספק כי בתחום המים לפחות, החוט המקשר בין העבר (הרחוק והקרוב), ההווה והעתיד נראה חזק וברור.
בחזרה לעבר
עוד מימי משה שהכה בסלע והוציא ממנו מים, דרך חוני המעגל שהתמודד עם בצורת ועד מנהג נטילת הידיים, "הומצאו" פתרונות לבעיות הסניטציה והמים של העולם.
הקלפים שחולקו עם הקמת ישראל היו גרועים למדי: נגישות מוגבלת למקורות מים, תקופות בצורת ואקלים מדברי, במקביל לתמיכה בגידול אוכלוסייה מאסיבי בזמן קצר, ומעל לכל היותה "אי" גיאו-פוליטי. וכך נגזר צורך העל ב"עצמאות מים", טיפוח חקלאות מקומית חזקה, אספקת מים סדירה לכל הארץ וטיפול מתקדם בשפכים תוך מחזור של כל טיפה.
מכאן נעשה אחד החיבורים הראשונים בעידן המודרני בין הצורך בחדשנות תפישתית וטכנולוגית לתחום עתיק לכאורה כמו המים. הרבה לפני עידן הסייבר והענן, ושנים רבות לפני "תור ההייטק", פיתחה וייצאה ישראל לעולם פתרונות לניהול משאבי מים, טיהור מים ושפכים, והשקיה חכמה והיוותה מעין גלגל הצלה למשברי המים של העולם.
הצעדים הראשונים של ייצוא ידע המים מישראל לעולם החלו לפני עשרות שנים כשהחברות הממשלתיות תה"ל ומקורות חלקו עם מדינות באפריקה ואסיה את ניסיונן בהפיכת ישראל מאזור צחיח ל"יצואנית מים" (בעבר תפוזים, כיום פלפלים). טכנולוגיית ההשקיה בטפטוף של נטפים היוותה חידוש מרעיש בעולם ההשקיה שפעל בהצפה בזבזנית אלפי שנים.
ישראל "נאלצה" כאמור להיות מובילה עולמית בפיתוח וביישום מקורות מים חליפיים כמחזור שפכים (כ-90% מהשפכים הסניטריים משמשים לחקלאות) והתפלה (כ-50% ממי השתיה מקורם בהתפלה). והיישומים הבינלאומיים לא איחרו לבוא: אחוז משמעותי מהמים של קפריסין אשר הגיעה למשבר מים דרמטי מסופקים באמצעות מתקני חברות ישראליות. חברת IDE הקימה מתקן התפלה ענק בקליפורניה, שגם עמק הסיליקון שבה אינו יכול לפעול בסופו של יום ללא מים. ממש כמו שני מיליון התושבים בעיר אגרה בהודו, מקום משכן הטאג' מאהאל, השותים כיום מי נהר מזוהם שעברו טיפול ביולוגי מתקדם בטכנולוגיה של חברת אקוויז.
גם פתרונות לאירועי מזג אוויר קיצוניים כהוריקן הארווי שהתרחש בטקסס, מחייבים יכולת מענה מהיר ומקומי כשהתשתיות קורסות. חברות ישראליות מספקות מערכות תגובה ראשונה מבוזרות לאספקת מי שתייה וטיפול בשפכים.
חברות ישראליות ממשיכות גם לפתח טכנולוגיות פורצות דרך להתמודדות עם בעיות המים המתגברות של העולם, משבר האקלים והשפעותיו, תשתיות מתיישנות ואיומי טרור. בתערוכת ווטק הבינלאומית, שתציין עשור להקמתה השנה, יוצגו רבים מהפתרונות הללו בפני משלחות מעשרות מדינות בעולם.
בכך מתבצע למעשה היתוך תחומים, כשההייטק ה"מסורתי" מתחיל לפזול לעולם המים. חברות ישראליות כארד, טקדו ויוטליס מספקות פתרונות מבוססי "ביג דאטה" לחברות מים ברחבי העולם למניעת איבודי מים מדליפות. במקביל, חברות כצ'ק פוינט ואלביט מיישמות את ניסיונן הרב בעולם הסייבר לפיתוח והתאמה של יישומים להגנה על מערכות הניהול של חברות מים החשופות לתקיפות.
כיום ניתן לומר בבטחה כי תעשיית המים הישראלית היכתה שורש, וצמיחתה כעת מבוססת בעיקר על יתרון טכנולוגי וכוחות השוק המונעים מצורך בלתי מוגבל בעולם המתפתח והמפותח כאחד. עשרות סטארט-אפים, מחקר פורה באקדמיה, חממות ומאיצים טכנולוגיים ייעודיים, מהווים כיום את חוד החנית שיישמר את המובילות הישראלית בתחום גם בשנים הבאות.
אלעד פרנקל, מנכ"ל אקוויז, חברת המים הצומחת בישראל בעשור האחרון, הוא יו"ר תערוכת ווטק (WATEC) הבינלאומית המתקיימת ב-12-14 בספטמבר בתל-אביב, ובה יוצגו מיטב הפיתוחים הישראליים פורצי הדרך בתחום המים.
לפנייה לכתב/ת 
