פאנדב מטפח את העתיד של מקדוניה / עולם אחר
כוכב הנבחרת שכבש את השער מול ישראל לא מסתפק בקריירה המרשימה בכדורגל האיטלקי, אלא גם הקים בארצו מועדון שעושה חיל בליגה המקומית. וגם: מה נוכל ללמוד מהליגה הניגרית
"אקדמיה פאנדב" מפלסת את דרכה לצמרת במקדוניה
גוראן פאנדב הוא שם מוכר לחובבי הכדורגל האיטלקי והוא אומנם לא כוכב אירופאי ענק, אבל במקדוניה הוא אליל. השחקן, שבגיל 18 נרכש על ידי אינטר, ומאז הספיק לשחק גם בין היתר בלאציו ונאפולי, הוא מלך שערי הנבחרת המקדונית עם 30 כיבושים ב-88 הופעות, שהאחרון מביניהם גרם בעקיפין לאחת הסערות הגדולות של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות.
את פאנדב לא מעניין כל כך הסרט על הזרוע של זהבי, ובגיל 34 הוא מסתכל קדימה. העונה הוא משחק בגנואה מהסרייה א', אבל בעיר הולדתו, סטרומיצה, הוא הקים בשנת 2010 אקדמיה לכדורגלנים צעירים שנקראת על שמו.
בשנת 2014 החלה הקבוצה להתחרות בליגות המקצועניות במדינה. תוך שתי עונות היא העפילה לליגה הראשונה והפכה לקבוצה הגדולה בעיר, גדולה יותר מהקבוצה שבה גדל פאנדב עצמו, בלזיצה, שמשחקת כיום בליגה השנייה.
אז מי משחק בקבוצה? קודם כל הקפטן הוא פאנדב. סאשקו פאנדב. האח-של העביר את רוב הקריירה שלו בקרואטיה ולא הצליח להתקרב לרמה של אחיו. בעונה שעברה הוא שיחק מול האקדמיה בליגה השנייה, ולאחר העלייה הוא הבין שאם הוא לא יכול להביס אותה הוא צריך להצטרף אליה ומיד מונה לקפטן הקבוצה.
החלוץ המרכזי של הקבוצה הוא זוראן באלדובאלייב שבשנה שבה הוקמה האקדמיה שיחק בכלל בקריית שמונה והבקיע 8 שערי ליגה ב-26 משחקים (ק"ש סיימה רביעית בליגת העל). שחקן מרכזי נוסף הוא הקשר ההגנתי בן ה-22 כריסטיאן איבנוב שגדל באותה קבוצה כמו מייסד האקדמיה. את שאר הסגל, שהגיל הממוצע בו הוא כמעט 23, מרכיבים שמונה שחקנים שגדלו בקבוצת הנוער של האקדמיה והתקדמו לקבוצה הבוגרת.
את העונה הראשונה שלה אי פעם בליגה הבכירה פתחה הקבוצה של פאנדב בצורה סבירה מאוד. היא צברה ארבע נקודות בשלושה משחקים ומדורגת במקום הרביעי מתוך 10. את ההפסד היחיד שלה עד כה היא ספגה מסגנית האלופה, שקנדייה, שתקציבה גדול פי ארבעה. במחזור הקרוב היא תפגוש את רנובה, קבוצה שאומנם מדשדשת בשנים האחרונות, אבל ב-2008 הפסידה באינטרטוטו לבני סכנין וב-2010 זכתה באליפות היחידה שלה עד כה.
בעונה שעברה השתתף גוראן פאנדב בחגיגות העלייה של אקדמיה. האם הוא יחגוג גם השנה?
קרב על האליפות במחזור אחרון בניגריה
ברוב הליגות שאנחנו מכירים קיימת יציבות, ובכל שנה אותן קבוצות נמצאות בצמרת. בלא מעט מקרים אנחנו רואים רצף של כמה אליפויות של אותה קבוצה. לא זה המצב בליגה הבכירה בניגריה.
בשבת יתקיים המחזור האחרון, כשרק נקודה מפרידה בין המדורגת ראשונה פלטאו יונייטד לשנייה MFM (מאונטיין אוף פייר אנד מירקלס) ומי שתזכה בסופו של דבר תהיה האלופה הרביעית
בארבע השנים האחרונות. יותר מזה, שתי המדורגות ראשונות כלל לא נחשבו לקבוצות צמרת בשנים האחרונות והתקציבים שלהן רחוקים מלהיות הגדולים במדינה.
בקבוצות משחקים מעט מאוד זרים, והמרוויח הבכיר בליגה הזו מקבל 7900 שקל בחודש. ברחבי המדינה קיימים 9 אצטדיונים בעלי תכולה של בין 24,000 מקומות עד ל-38,000 מקומות, אצטדיונים שלא פעם מלאים במהלך משחקי הליגה, בטח בשלבי ההכרעה.
בנבחרת הניגרית, שהבטיחה השבוע את השתתפותה במונדיאל, משחקים שחקנים מהליגה המקומית בשילוב עם ליגיונרים מכל הליגות והמועדונים הגדולים בעולם. בימים בהם עולה בישראל הדיון אם הכדורגלן הישראלי מרוויח יותר ממה שהוא שווה ואם נגיע אי פעם לטורניר גדול, כדאי לפעמים להסתכל מה קורה ברחבי העולם ולראות שגם במקומות שאנחנו נוהגים לזלזל בהם נעשים כנראה דברים שאנחנו יכולים ללמוד מהם.
לפנייה לכתב/ת 
