פינלנד מאוהבת, ולא רק היא
עם השוואות לדירק נוביצקי, הצגות התקפיות בקלאץ' ושיקגו בולס אחת שעוקבת מרחוק, לאורי מרקאנן הפך בגיל 20 למנהיג של פינלנד המפתיעה ולמרענן הרשמי של יורובאסקט 2017. הערב (שבת, 18:45) הוא ינסה לעבור את איטליה בשמינית הגמר
רגע לפני שאליפות אירופה יוצאת לדרך אצלו בבית, לאורי מרקאנן, מהעונה הבאה בשיקגו בולס, החליט להפתיע את אמא שלו. הוא קנה לה מכונית טויוטה אדומה, והעלה את התמונה שלה עם הצעצוע החדש לטוויטר. בציוץ כתב: "ימים כמו אלה הופכים את כל העבודה הקשה לשווה. תודה אמא".
ארבעה ימים אחר כך, בערב הפתיחה של בית 1 בהלסינקי, מרקאנן כבר היה בצד שמקבל את התודה. הבחור שישן עם כדורסל במקום עם דובי כשהיה תינוק הוכיח שהעבודה הקשה שלו שווה לא רק את החיוך הרחב של אמא, אלא גם ניצחון ענק על צרפת החזקה בערב שכבר נכנס לפנתיאון של הכדורסל בארצו. אמו ראתה אותו רושם בכורה חלומית במדים הלאומיים של הנבחרת הבוגרת, כזאת שהוא וגם היא לא ישכחו לעולם.
בזמן שנבחרת ישראל איבדה את הידיים ואת הרגליים בקריסת המערכות המביכה נגד איטליה בהיכל, פינלנד בת 5.49 מילון התושבים הראתה איך מסתכלים בלבן של העיניים לנבחרת עדיפה וממנפים את הסיטואציה הלחוצה לפתיחה ראויה של טורניר גדול. היא נתנה שיעור באיך צריכה להופיע נבחרת מארחת לאירוע בקנה מידה יבשתי, כשכולם תולים בה תקוות ומעמיסים עליה כמויות לחץ לא רגילות.
ופינלנד גם נתנה לאירופה באותו ערב שיעור באופי. היא חזרה מפיגור תשע ברבע האחרון מול אחת הלהקות הקשוחות והאיכותיות ביבשת, זאת שכוללת שמות כמו ננדו דה קולו, אוון פורנייה, בוריס דיאו, תומא הורטל ואחרים, והצליחה לכפות הארכה. במקום לכרוע תחת הלחץ, היא לא נקלעה לפיגור אפילו פעם אחת בחמש הדקות הנוספות, בדרך ל-84:86 עצום שרימז באופן ברור על הבאות.
אחר כך הגיעו גם ניצחונות על פולין, יוון ואיסלנד, שסידרו לה מאזן 1:4 מצוין והעפלה לשמינית הגמר מהמקום השני בבית (מעל צרפת שסיימה שלישית), לקראת המשחק מול איטליה של אטורה מסינה בשמינית. הקהל החם של פינלנד כבר לא יתייצב בהמוניו באיסטנבול לצד גיבורי הרגע שלו, שבשבוע הזה הראו שהם מספיק איכותיים כדי להסתדר גם בלעדיו. מול חוסר היציבות האיטלקית, שבאה לידי ביטוי בתל אביב בהגנה מצוינת מצד אחד והפכפכות התקפית מצד שני, ניצחון הוא ממש לא מילה גסה.
מנהיג בן 20
מרקאנן רק בן 20, אבל התקווה ההגיונית הייתה שבתור הכוכב הבלתי מעורער של פינלנד באליפות אירופה עד גיל 20 (גם ישראל הרגישה את נחת זרועו) הוא יתבלט מיידית כבר בקמפיין הנוכחי. קשה שלא לפתח ציפייה כזאת מהבחירה השביעית בדראפט 2017. בהגדרה מדובר בשחקן שיכול לספק תרומה ממשית באליפות אירופה נטולת כוכבי NBA משמעותיים, למרות חוסר הניסיון המובן במעמדים כאלה בבוגרים. וזה גם מה שקרה.
פרומו ראשון למה שהוא יכול להיות כשיהיה גדול קיבלנו כבר בהופעה שלו מול הטריקולור. ב-3:35 הדקות האחרונות של המשחק וההארכה הוא קלע 14 נקודות במגוון דרכים, כולן נתנו ביטוי מדויק ומלהיב לרפרטואר המבטיח שלו. סל אחד הגיע בפוסט אפ עם הגב לטבעת, סל אחר מדאנק אחרי ריבאונד התקפה, סל שלישי בשלשה, סל רביעי בתנועה יפהפייה בתוך הצבע וסל חמישי בזריקה מחצי מרחק אחרי השתחררות משומר.
עוד לפניה הוא ביקש בתקיפות את הכדור מהמתאזרח הוותיק ג'מאר ווילסון, שמבוגר ממנו ב-13 שנים. הפרשי הגילאים ביניהם לא הפריעו למרקאנן לזרז אותו עם מחיאות כפיים מהירות, רק שימסור ויפנה לו את הדרך. הוא ידע בדיוק מה הוא יכול לעשות בתזמון כל כך רגיש של הערב, כשפינלנד מובילה בנקודה ועל השעון יש 2:37 דקות לסיום ההארכה.
כל פעולה מבריקה שלו מול ההגנה הצרפתית הייתה מבחינת שיקגו עוד תשובה לספקנים שפקפקו בנחיצות הטרייד השנוי במחלוקת, שהעביר את מרקאנן לעיר הרוחות בימי ראשית הקיץ של תחילת יוני. הבולס החליטו לחשב אז מסלול חדש ועשו את זה דרך ריזיקה רצינית: הסופרסטאר של המועדון ג'ימי באטלר עבר למינסוטה תמורת קריס דאן, זאק לאבין ומרקאנן. הקבוצה חטפה על ההחלטה הזאת, שלאור ההצגות, האגרסיביות ואחוזי הקליעה הגבוהים של מרקאנן מקבלת פתאום אור חיובי יותר, גם אחרי הרושם הלא מדהים שהשאיר בליגת הקיץ.
אז נכון, צפויה לו התמודדות עם הגנות טובות באופן ניכר מאלה איתן התמודד בשלב הבתים. ב-NBA יחכו לו שומרים שינסו למנוע ממנו להוריד כדור לרצפה ולתת לו פחות מבטים פנויים לזרוק שלשות, בטח אחרי שהקבוצות והמאמנים ילמדו לעכל אותו ויבינו איך להגביל אותו. ואחרי כל ההסתייגויות המתבקשות, קשה מדי להתעלם מהמגוון שלו כשחקן פנים בליגה שצמאה לגבוהים ורסטיליים כמוהו – כאלה שיודעים להיות אפקטיביים גם מבחוץ וגם מבפנים.
מרקאנן, הצעיר ביותר והגבוה (2.13 מ') ביותר בסגל של המאמן הנריק דטמן, היה הקלע הבולט באותו ערב נדיר מול צרפת עם 22 נקודות ו-7 כדורים חוזרים ב-7 מ-12 לשתי נקודות ו-2 מ-3 לשלוש. מול יוון המוכשרת לא פחות (גם אם באליפות הזאת היא הרבה פחות עוצמתית) הוא שוב לא פחד לתפוס פיקוד, עם שלשה שפתחה פער של עשר נקודות חמש דקות לסיום, ועוד שתי קליעות עונשין בהמשך שמנעו מהיוונים להתקרב. בסוף הוא הגיע ל-17 נקודות, במשחק שהיה הכי פחות מרשים שלו בקמפיין. מול פולין צלף 27 נקודות כולל שני סלי קלאץ' שכפו שתי הארכות, הראשון בהם בדאנק אחרי חטיפה; בהפסד לסלובניה המושלמת קלע 24 ב-9 מ-13 מהשדה, כולל סל חשוב בדקה האחרונה (אבל גם איבד כדור קריטי בהתקפה האחרונה).
את שלב הבתים סיים עם ממוצעים שהתקרבו למספרים הנפלאים האלה – 22.6 נקודות ו-6.2 ריבאונדים, ב-53.7 אחוזים מהשדה ו-50.0 אחוזים לשלוש (!). את פינלנד הוא מוביל בשלל פרמטרים: נקודות, ריבאונדים, חסימות (0.8, יחד עם ג'ראלד לי ממכבי אשדוד) ומדד (22.0), אבל גם שני רק לפטרי קופונן באיבודים (2.0). עם סיום השלב הראשון הוא מדורג רביעי באליפות בנקודות למשחק, אחרי ספקי נקודות משופשפים כמו גוראן דראגיץ', דניס שרדר ואלכסיי שבד. תקיעת יתד אמיתית וברורה בליגה של הגדולים.
לא בא משום מקום
ההשתלטות המהירה של מרקאנן על הנבחרת היא מרעננת ומעודדת מאוד עבור ראשי הענף במדינה, אבל היו לה כמה סימנים מוקדמים. באליפות אירופה עד גיל 18 העמיד ממוצעים של 18.2 נקודות ו-6.3 ריבאונדים, באליפות אירופה עד גיל 20 קפץ ל-24.9 ו-8.6. ההערכות שייבחר בין המקומות 6 ל-10 התממשו כשנבחר שביעי על ידי מינסוטה, וחיזקו את ההבנה שמדובר בעילוי מקומי. כבר בסיום עונת המכללות הראשונה והאחרונה שלו עם אריזונה ווילדקטס (15.6 נקודות ו-7.2 ריבאונדים) הוא ידע שאין זמן לבזבז. יש NBA להגשים.
גם אם בשיקגו מבינים שמדובר בפוטנציאל להפוך למשהו מיוחד, סביר להניח שמבחינתם היורובאסקט רחוק מלהיות הדבר האמיתי ממנו אפשר לגבש מסקנות על יכולת ההשתלבות שלו בליגה הטובה בעולם. ההופעות המעולות האחרונות שלו רק מעלות את רף הציפיות לגביו, וזה לא בהכרח טוב. בשיקגו ישחק העונה לצד מרקאנן בחירת הדראפט החמישית מ-2016 שעד עכשיו לא ממש הצדיקה את הבאזז המוקדם שהיה סביבה (קריס דאן), שלא לדבר על שחקן גבוה אחר שנבחר לפניו, במקום הרביעי (דראגן בנדר).
ציפיות זה עניין בעייתי בגילאים כל כך צעירים, ובמקרה של מרקאנן כבר אפשר לומר שהן גבוהות, אפילו גבוהות מדי. פאולו יוגטי כתב השבוע ב-THE RINGER: "מרקאנן לא יכול להימלט מההשוואות לדירק נוביצקי. עוד לפני שנבחר, הוא מתמודד עם ציפיות לא סבירות". בהמשך גם הרחיב על ההגנה הלא עקבית של הפאוור-פורוורד/סנטר בתקופתו באריזונה, במיוחד כשקבוצות עברו מולה להרכבים נמוכים. ביורובאסקט מרקאנן דווקא הראה ניצוצות הגנתיים, ובאופן כללי מעורר התלהבות רבה יותר.
אי אפשר גם שלא להתייחס להבדלים בין הסיטואציה בה הוא נמצא בנבחרת עכשיו למה שמחכה לו בעונת הרוקי שלו. בפינלנד הוא נהנה מהנוכחות והניסיון של שחקני יורוליג כמו פטרי קופונן (ברצלונה) וסאסו סאלין (מלאגה) שנותנים לו את הבמה, וב-28.3 דקות בממוצע קיבל בשלב הבתים 9.4 זריקות לשתיים ועוד 4.4 לשלוש. זה מה שעזר לו להפוך לסקורר הבולט של הנבחרת. בשיקגו, כשיעלה מהספסל כדי לתת אוויר לרובין לופז ובובי פורטיס, הוא עשוי לקבל פחות הזדמנויות התקפיות. עם היד הרכה שלו, הוא יצטרך לקחת מה ששחקני הקו האחורי (ג'ריאן גרנט, ג'סטין הולידיי, דוויין ווייד ואחרים) יתנו לו כדי להפוך לשחקן רוטציה מוביל בזמן הפרקט שיהיה לו.
"אני לא צריך להגיד כמה הוא מיוחד. כולכם רואים את זה כשהוא משחק", החמיא לו דטמן. "זה לא הוגן להשוות בין אנשים, אנחנו מדברים על שחקנים מתחומים שונים, אבל יש הרבה מכנה משותף במשחק בין לאורי לדירק... אם ללאורי יש מוסר עבודה דומה והוא יהיה בריא, הוא בהחלט יגיע לרמה של נוביצקי". עד שזה יקרה, מרקאנן צריך להוביל את פינלנד לרבע גמר היורובאסקט. הערב (18:45) איטליה של לואיג'י דאטומה, ניקולו מלי ומרקו קוזין תנסה לעצור את ילד הפלא החדש של היבשת.
לפנייה לכתב/ת 
