רואים את השנים: "ערב טוב עם גיא פינס" עברה לערוץ 2, ולא חידשה לנו כלום
ל"ערב טוב עם גיא פינס" אין באמת מתחרות על משבצת סיקור עולם הבידור, ובדיוק בגלל זה - היא האויבת הכי גדולה של עצמה. בתוכנית הראשונה בביתה החדש בערוץ 2 מצאנו אותה צפויה, נחה על זרי דפנה ומלאת ראיונות דודתיים מלאי חשיבות עצמית. וכשרואים את השנים, זה הזמן למתיחת פנים
"ערב טוב עם גיא פינס" כבר בת 20, שזה בשנות הכלב של גזע הסלב המקומי קשישה ממש. בנצח הזה היא הספיקה להתקדם לאיטה מהשוליים של הוט דרך ערוץ 10 אל אם כל המיינסטרים - ערוץ 2. בנובמבר הקרוב, אם שום דבר לא ישתבש, היא תעבור עם "קשת" לערוץ אחר שם תהפוך ליומית, וזה יהיה הכי קרוב שפינס יהיה לערוץ משלו. אלא אם כן, כמובן, הוא יקבל יום אחד ערוץ משלו.
אבל בניגוד לאכסניה שלה, שעומדת בפני תחרות אגרסיבית על הקשב המופרע של הצופה הישראלי, "ערב טוב עם גיא פינס" לא באמת מתקיימת ביקום עם תחרות. בתחום שלה היא סוג של מונופול, ולפי התוכנית הראשונה שלה הערב בערוץ 2 - ראשונה מזה הרבה זמן שצפיתי בה, אני מודה - היעדר התחרות הזה מתחיל לכרסם בה עצמה.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"הישרדות" מבאסת כל הדרך אל הגמר
"מי יכול על ישראל": שעשועון על דעות קדומות
"מטומטמת": הדרמה היומית הכי טובה שאתם כבר רואים
פינס היה תמיד שם נרדף לסוג של זווית שפויה שדרכה אפשר להביט על עולם הבידור הישראלי והחו"לי. מקצועי אבל עם קריצה קטנה בצד, עם פרופורציות. אולי זה המעבר המחייב לזכיינית שמכוונת הרבה יותר רחב, אולי זה הצורך לנקות את השולחן בתוכנית הראשונה ממה שהצטבר עליו מאז טופס הטיולים בערוץ 10, "ערב טוב" נראתה הערב נהדר באולפן החדש והמוזהב שלה (אם שרדתם את מחלת הים), אבל מבחינת התוכן היא נראתה - ובכן - לפי גילה. צפויה, לא באמת מחדשת, משובצת ראיונות דודתיים ובעיקר לוקחת את עצמה מאוד ברצינות.
אייטם שהעלה גירה את התאונה של שלומית מלכה (עם ראיון הזוי "ומה חשבת שאת?" תהה הכתב. "מתה?" היססה מלכה. "ומעכשיו מה? קסדה?" יש לך את זה ביותר פולני?); עם דואט משעמם בין אילנית לאיל גולן שנדמה שנשען כולו על העובדה שאילנית ואשתו הקודמת של גולן חולקות שם פרטי; והספר (ספר. 28 עמוד, כן?) שהוציא לפני שלושה שבועות האיש שגאל את בר רפאלי מזרועות צה"ל בגיל 18 (רפאלי עולה להתקפה, הבטיח פינס. אחרי הפרסומות רפאלי רטנה בחיוך שהיא פשוט לא מתייחסת לזה), ולבסוף פרשת "פוקסטרוט" ומירי רגב, הפריט הכי עדכני בקולקציה, עם ראיון במהלכו נשאל ליאור אשכנזי איך זה להיות אויב העם.
פינס הוא היום השחקן הכי משמעותי וכמעט היחידי במגרש של סיקור הבידור, תחום שמושך הרבה צופים ושווה לכל גוף תקשורת להשקיע בו. היעדר התחרות הראויה ל"ערב טוב" בתחום הזה היא מבאסת עבורנו, מתוקף היותו של התחום אי של אסקפיזם ברצף של אקטואליה וחדשות, בעיקר בהיותנו אומה שמקדשת נושאים כמו ביטחון ופוליטיקה ומכבידה על החיים הכבדים ממילא. לפי התוכנית הראשונה של "ערב טוב" תחרות כזאת עשויה להועיל לא רק לנו, אלא גם לו. הצופים של פינס ידעו למצוא אותו בכל מקום, לא משנה באיזו אכסניה. השאלה היא אם "ערב טוב עם גיא פינס" תצליח למצוא את עצמה.
