שתף קטע נבחר

 

משלמים פחות למורים, משקיעים פחות בתלמידים: ישראל לעומת ה-OECD

מורה ישראלי בתיכון בעל ותק של 15 שנה מרוויח קצת יותר מ-94 אלף שקל בשנה, סכום נמוך משמעותית מהממוצע בארגון המדינות המפותחות, שעומד על 163 אלף שקלים. שיפור נרשם בשכר לעובדי הוראה בגנים ובחינוך היסודי. פער גם בהשקעה בתלמיד - 27,300 שקל בשנה לעומת 37,800 שקל. נתון עגום נוסף: הכיתות בישראל - מהצפופות ב-OECD. הנתונים המלאים

ההשקעה של ישראל בחינוך עדיין נמוכה מממוצע ה-OECD, זאת למרות שיפור בכמה מדדים. כך עולה מהדו"ח השנתי Education at a Glance, שמפרסם היום (ג') ארגון המדינות המפותחות, המשווה בין מערכות החינוך בין החברות בארגון.

 

נכון ל-2015 עמד שכרם השנתי של מורים ישראלים במשרה מלאה בעלי 15 שנות ותק והכשרה בחינוך היסודי על 29,718 דולר בשנה, לעומת 42,864 דולר, ממוצע ה-OECD. בחטיבות הביניים עמד השכר על 32,509 דולר בשנה בישראל לעומת 44,623 במדינות המפותחות, ובתיכונים עומד השכר בישראל על 27,036 דולר בשנה לעומת 46,631 דולר בשנה בממוצע במדינות ה-OECD. בחישוב לפי שער דולר עדכני של 3.5 שקלים לדולר עולה כי מורה ישראלי בתיכון מרוויח 94,626 שקל בשנה - לעומת 163,208 שקל בשנה בממוצע ב-OECD.

 

לאורך השנים חל שיפור ניכר בשכר המורים בישראל הודות לרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". ואכן הדו"ח מראה כי בין מדינות ה-OECD דורגה ישראל במקום השני בשיעור השיפור של השכר בגני הילדים ובחינוך ביסודי, במקום הראשון בחטיבות הביניים ובמקום הרביעי בתיכונים. אך, כאמור, עדיין יש פער רחב בין המורה הישראלי למקבילו הממוצע מה-OECD.



 

באשר להוצאה הלאומית לחינוך - עולה כי ההוצאה הדולרית הממוצעת לתלמיד בישראל נמוכה מזו של מדינות ה-OECD: כ-7,800 דולר לתלמיד בשנה לעומת 10,800, ממוצע ה-OECD. בהמרה לשער הדולר העדכני מדובר בהשקעה של כ-27,300 שקל בשנה לעומת 37,800 שקל ב-OECD. יש לציין כי בשנים 2014-2010 נרשמה עלייה של 15% בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל.

 

הדו"ח מתייחס גם לצפיפות בכיתות, ועולה ממנו כי הכיתות בישראל הן מהצפופות במדינות ה-OECD. בחינוך היסודי בישראל הכיתות צפופות ב-27% יותר מממוצע המדינות המפותחות – 26.8 תלמידים בכיתה לעומת 21.1. בחטיבות הביניים עומד פער זה על 20% - 28 תלמידים לעומת 23.3 תלמידים בכיתה בממוצע שאר המדינות המפותחות. במשרד החינוך מציינים בהקשר זה כי הנתונים מתייחסים לשנה שבה טרם החלה רפורמת צמצום התלמידים בכיתות, רפורמה שהוחלה בשלוש השנים האחרונות על כיתות א'-ג' ובשנה הבאה צפויה להתרחב לכיתות ד'. במסגרת הרפורמה לא יעלה מספר התלמידים המרבי בכיתה על 34.

   

מהנתונים עולה כי מספר שעות לימוד החובה של התלמידים בחינוך היסודי בישראל גבוה ב-25% מממוצע ה-OECD. פער זה שווה לכחמש שעות שבועיות בממוצע לתלמיד במהלך לימודיו בבית הספר היסודי. עם זאת, אף שבישראל מלמדים יותר שעות, הישגיהם של התלמידים במבחנים הבינלאומיים עדיין נותרים נמוכים יותר ביחס לממוצע ה-OECD.

 

נתון נוסף בדו"ח מתייחס להשכלה הגבוהה. מהנתונים עולה כי אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל עומד על 49.9% לעומת 35.5% במדינות ה-OECD. כמו כן, 87% מהאוכלוסייה בישראל השלימו השכלה תיכונית, מעל לממוצע OECD העומד על 78%.

 

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אמר בתגובה לממצאי הדו"ח כי הוא "מצביע על שיפורים במדדים רבים ובעיקר בשכר המורה. איכות החינוך מתחילה באיכות ההוראה, ושימוש מושכל במשאבים מאפשר לנו לשפר את איכות ההוראה בישראל. הדו"ח מלמד על כך שהתלמיד מקבל יותר שעות הוראה, והמורה מקבל יותר תגמול עבור השקעתו. בכוונתנו לפעול לחיזוק שדרת המורים, הן הצעירים הן הוותיקים, שכן בסופו של דבר הם מהווים את עמוד השדרה של מערכת החינוך".

פורסם לראשונה 12/09/2017 11:59

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
השוואה בינלאומית
צילום: shutterstock
מומלצים