טיסנקרופ - מספקי החוץ הבולטים של ישראל ב-2016
דו"ח משרד הכלכלה: העסקה לאספקת 4 ספינות הגנה על המים הכלכליים של ישראל עם הקונצרן מגרמניה, טיסנקרופ, היא אחת מהעסקאות רכש הגומלין הבולטות של הגופים הממשלתיים בישראל ל-2016. מוביל את רשימת הגופים המזמינים הישראלים מספקי חוץ: משרד הביטחון
דו"ח סיכום השנה של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה שפורסם הבוקר (ד') מספק מידע על עסקאות רכש הגומלין הבולטות שעשו הגופים הממשלתיים בישראל ב-2016. אחת מעסקאות אלה היא העסקה מול הקונצרן הגרמני, טיסנקרופ, על סך 400 מיליון דולר, לאספקת ארבע ספינות לצורך הגנה על המים הכלכליים של ישראל. העסקה היקרה ביותר ב-2016 היא העסקה בין נת"ע לבין China Railway Tunnel Group ו-China Civil מסין, בסך כ-1.5 מיליארד דולר, להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב.
הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות (הרשפ"ת) מופקדת בין היתר על ניהול רכש הגומלין של מדינת ישראל, על מעקב אחר מימוש ההתחייבויות של ספקי החוץ ועל קישור בין מפעלים בישראל לבין החברות הזרות.
מהדו"ח עולה כי בשנתיים האחרונות נרשמו במערכת הרשפ"ת 334 התחייבויות חדשות בסך 2.8 מיליארד דולר, הנובעות מהתקשרויות בין 22 גופים מזמינים לבין ספקי חוץ שונים. מחוייבויות אלה מצטרפות למחוייבויות עבר, מה שמצטבר לסכום של 11.2 מיליארד דולר של מחוייבויות פתוחות בין ספקי החוץ לרכש גומלין בישראל.
עוד עולה מהדו"ח כי סך המימושים של ספקי החוץ בשנה האחרונה, נכון לסוף 2016, עומד על 2.1 מיליארד דולר, בעוד קיימים 232 ספקי חוץ שהתחייבו לשיתוף פעולה תעשייתי בישראל. כמחצית מהם הן חברות אמריקניות עמן נחתמו עסקאות לרכש ביטחוני בדולר סיוע.
מוביל את רשימת הגופים המזמינים הישראלים: משרד הביטחון
בשנה האחרונה נרשם גידול של 41 חברות ישראליות שנהנו מכספי רכש הגומלין לעומת 2015 – מספר שעומד על 665 חברות. מתוכן, 205 חברות ישראליות נהנו לראשונה משיתופי פעולה עם ספקי חוץ שמחוייבים ברכש גומלין – גידול של פי שניים ביחס למספר החברות החדשות שנכנסו למעגל רכש הגומלין ב-2015. גידול של 17% נרשם במספר המפעלים הממוקמים בפרפריה (85) ובמספר החברות הקטנות והבינוניות (204) שנהנו ב-2016 מרכש גומלין.
את רשימת הגופים המזמינים הישראלים הבולטים, שהתקשרו עם ספקי חוץ במהלך השנתיים האחרונות, מוביל משרד הביטחון, עם היקף התחייבויות חדשות בסך 830 מיליון דולר. הגוף השני בהיקף ההתחייבויות החדשות הוא משרד התשתיות הלאומיות והאנרגיה עם 550 מיליון דולר. במקום השלישי נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים, המופקדת על תכנון ויישום הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, עם 440 מיליון דולר.
עוד בין הגופים הבולטים נמצאים רכבת ישראל עם 186 מיליון דולר, מקורות עם 64 מיליון דולר, חברות התחבורה הציבורית אגד, דן וסופרבוס, עם 55 מיליון דולר. התעשייה האווירית מחזיקה בהיקף התחייבויות חדשות בסך 46 מיליון דולר, חברת החשמל עם 21 מיליון דולר, משטרת ישראל עם 13 מיליון דולר, רפאל גם היא עם 13 מיליון דולר, רשות שדות התעופה עם 10 מיליון דולר, מינהל הרכב הממשלתי עם 10 מיליון דולר ונמלי חיפה ואשדוד גם כן עם 10 מיליון דולר.
נתון נוסף בדו"ח מצביע על המשך שיתוף הפעולה הכלכלי בין החברות המחוייבות לבין הכלכלה הישראלית גם לאחר תום המחוייבות. כך, כשליש מהחברות המחוייבות בוחרות לממש יותר מההתחייבויות שלהן. למשל, חברת Boeing האמריקנית, שמחויבת ברכש גומלין בישראל בעקבות עסקאות רכש מטוסים של משרד הביטחון, השקיעה בחברת הזנק ישראלית המפתחת אלגוריתם שמזהה בעיות בסוללות ליתיום-יון כמה ימים לפני התלקחותן.
סך המימושים של ספקי החוץ הפעילים לאורך השנים עומד על כ-25 מיליארד דולר וסך עודף המימושים עומד על 13.7 מיליארד דולר, מה שמראה על מגמה בה החברות הזרות הופכות את המחוייבות שלהן להזדמנויות.
ספקי החוץ הבולטים - גם טיסנקורפ בפנים
ספקיות החוץ הבולטות ברכש גומלין בישראל הן אינטל, IBM, סימנס, טיסנקרופ מגרמניה, רולס רויס, Hewlett Packard, Pratt & Whitney ו-Lockheed Martin. אחת מעסקאות רכש הגומלין הבולטות ב-2016, לפי הדו"ח, היא למשל העסקה בין נת"ע לבין China Railway Tunnel Group ו-China Civil מסין, בסך כ-1.5 מיליארד דולר, להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב.
עסקאות בולטות נוספות הן: התקשרות משרד הביטחון עם חברת Pratt & Whitney מארה"ב לאספקת מנועים ולהבים למטוסים, בסך כ-710 מיליון דולר, העסקה בין רכבת ישראל לחברת Sociedad Española de Montajes Industrials מספרד להקמת תשתיות חשמל של פסי הרכב, בסך כ-570 מיליון דולר, התקשרות של משרד האנרגיה עם נובל אנרג'י מארה"ב בסך 500 מיליון דולר למחוייבות על פני שמונה שנים בקידוחי מאגרי תמר ולווייתן, וכמובן העסקה של משרד הביטחון עם תאגיד טיסנקורפ מגרמניה, ששמה נמצא במרכז פרשת הצוללות בתיק 3000 (פרשה שהתרחשה לכאורה בשנת 2012). העסקה עם טיסנקרופ היא בסך 400 מיליון דולר לאספקת ארבע ספינות להגנה על המים הכלכליים.
עוד עולה מהדו"ח כי בעוד שחלה עלייה של 92% בסך ההתחייבויות בשנים 2015-2016 לעומת 2012-2013, בנוסף חל גם שינוי בתמהיל הגיאוגרפי. חלקה היחסי של אסיה מסך ההתחייבויות עלה מ-8% בשנים 2012-2013 ל-22% בשנים 2015-2016. תרמה לכך זכייתם של ספקי חוץ סיניים במכרזי תשתיות לאומיים.
בנוסף, בשנים האחרונות חל היפוך מגמה בתמהיל ההתחייבויות הצבאיות מול האזרחיות. בעוד בשנת 2013 היו 55% מההתחייבויות צבאיות ו-45% אזרחיות, ב-2016 מרבית ההתחייבויות (80%) היו אזרחיות ורק 20% צבאיות.
לפנייה לכתב/ת 
