15 משפטים שכדאי לומר לילדים פעם בשבוע
הלחץ והשגרה גורמים לנו לפעמים לשכוח את הדברים החשובים באמת, אבל כדאי לעצור מדי פעם ולומר לילדים משפטים שיגרמו להם להרגיש בטוחים, אהובים וחשובים
למילים יש הרבה כוח, במיוחד כשאנחנו מדברים עם הילדים שלנו ואומרים להם דברים שמשפיעים עליהם ועל עתידם. מנחות הורים משתפות מהם המשפטים הכי חשובים שכדאי לומר לילדים לפחות פעם בשבוע כדי לחזק אותם ולגרום להם להרגיש טוב עם עצמם ובמצבים בבית ומחוצה לו.
עדי קורן, מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר:
1. זה בסדר גם אם תגיד לי לא
נוח לנו כשהילדים מסכימים איתנו, מקבלים את דעתנו או רצוננו, אך עלינו לזכור שמוטלת עלינו האחריות גם להרשות לילד להביע התנגדות, לחלוק עלינו, לאפשר לו לפתח את אישיותו ולהיות מסוגל לקבל החלטות עבור עצמו. "לא רוצה" של ילד מביע רצון או צורך אחר משלנו, וליכולת לומר "לא" יש חשיבות עצומה. כשהילד או הילדה אומרים לנו "לא" או מסמנים את ה"לא" בשפת הגוף, חשוב שנתייחס לכך בכבוד הראוי. כאשר אין לנו ברירה (כמו שקורה הרבה עם ילדים צעירים שאומרים הרבה "לא רוצה"), נכון יותר לא להכריח אלא להציע להם אפשרויות בחירה נוספות וכך לנסות ולהתקדם.
2. כולנו טועים, גם אני טועה לפעמים
התמודדות עם בעיות ולמידה מטעויות הן חלק מכישורי חיים. פעמים רבות ילדים מייסרים את עצמם על שאינם עומדים בציפיות שיש לנו מהם. הודאה בטעות הופכת אותנו ההורים לאנושיים יותר, מנמיכה ציפיות מעצמנו ומהילדים והופכת אותן למותאמות ואפשריות. היכולת לתת מקום לטעות היא מתנה גדולה גם עבור הילדים וגם עבורנו ההורים.
תמר כהן-לביא, מנתחת התנהגות ומדריכת הורים:
3. חשוב לי לשמוע את דעתך
כשאנחנו רוצים להתייעץ עם מישהו לגבי דילמה מסוימת אנחנו יודעים בדיוק למי לפנות. יש לכולנו כמה חברים, אבל נדע עם מי להתייעץ על בעיה בעבודה ולאיזו חברה להתקשר אם יש לנו בעיה בזוגיות. כשאנחנו מתייעצים עם הילד שלנו לגבי דילמות שקשורות בנו, אנו משדרים לו מסר שאנחנו מעריכים אותו ואת דעתו. חשוב לומר לו את זה כדי שהוא ירגיש בעל ערך. למשל, ניתן להתייעץ עם הילד כבר מגיל צעיר ולשאול אותו בבוקר איזו חולצה מתאימה לנו או איזו שרשרת כדאי לענוד. הילד ירגיש שהוא תורם ומועיל ובעיקר שדעתו נחשבת. כמובן שחשוב לאפשר לו בחירה והבעת דעה גם בדברים שקשורים אליו ורצוי להגדיל את אפשרויות הבחירה כמה שיותר, אך עצם הידיעה שהוא מייעץ לנו ההורים תסייע לבניית הדימוי העצמי שלו.
4. אני מקשיב לך
במקרים רבים שבהם הילדים משוחחים איתנו אנו עסוקים בפעילות נוספת כמו הדחת כלים, שליחת הודעה בנייד או צפייה בטלוויזיה, ולא תמיד מתאפשרת הקשבה אמיתית. הקשבה מלאה לילד, תוך יצירת קשר עין, משדרת לו מסר שאכפת לנו ממנו וממה שהוא מספר. מסר שכזה יעודד אותו לרצות ולשתף אותנו באירועים שונים שהוא חווה במהלך היום. חשוב שבמהלך השיחה שפת הגוף שלנו תהיה נינוחה ונקפיד על קשר עין. מומלץ מדי פעם לשקף את דברי הילד כדי להראות לו שאנחנו באמת מקשיבים ומתעניינים בדברים שלו, וזה גם מסייע לנו לוודא שהבנו נכון את מה שהוא סיפר. הרבה פעמים ילדים בוחרים בהתנהגות שלילית כי הם מרגישים שלא מקשיבים להם, ואילו ילד שמרגיש שמקשיבים לו חש בעל ערך ורצון לשתף.
5. אילו דברים טובים היו לך היום?
בכל יום חשוב לשוחח עם הילדים ולסכם איתם את אירועי היום שחלף. לילדים יש נטייה לשתף אותנו בדרך כלל בדברים הפחות נעימים, כמו חבר שהרביץ או לא רצה לשחק איתם במהלך היום. אלו דברים חשובים מאוד שדורשים התייחסות, אך חשוב ללמד את הילדים מגיל צעיר להסתכל על חצי הכוס המלאה. למדו אותם שאומנם לא כל יום הוא טוב - אך בכל יום יש משהו טוב. ברגע שהילדים יפנימו תפיסה חיובית הם ידעו לחייך יותר, להודות על מה שיש ולהגביר את השימוש בדברים שעושים להם טוב. כך למשל הם ייפגשו יותר עם ילד מסוים, ישחקו יותר במשחק שאהבו. הבנה שכזו תסייע להם לשלוט באירועים בחייהם ולעשות עוד ממה שעושה להם טוב.
שיר דרור, עובדת סוציאלית קלינית (.M.S.W), מטפלת בילדים ובני נוער:
6. אני אוהב אותך
משפט שטוב לומר ברגעי קרבה, ברגעים שלילדים כואב או עצוב ובמיוחד ברגעים שבהם ילדים לא מצליחים להרגיש אהבה לעצמם. המשפט הזה, כמו חיבוק עוטף, מזכיר לילדים שהם לא לבד בעולם ושתמיד יש מישהו שאוהב אותם ממש כמו שהם.
7. להדגיש תכונה חיובית
חזקו התנהגות או תכונה חיובית שמאפיינת את הילד שלכם - "אני אוהב בך שאתה יודע לפתור בעיות בצורה יצירתית / יודע לחלוק עם חברים / משתף ברגשות" וכדומה. עצם העובדה שתסמנו תכונה או התנהגות חיובית ותיתנו לה מקום - יעודד את הילד להמשיך ולחזק אותה.
8. אני סומך עליך
"אני סומך עליך שתצליח לעשות שיעורים בצהריים / שתדאגי לאחיך כשאנחנו יוצאים בערב / שתאכלו רק חטיף אחד ליום מהארון" ועוד. לפעמים ילדים חוששים שלא יצליחו במשהו, ואילו אנחנו כהורים כבר יודעים שיש להם את הכלים להצליח בו. במקרה כזה משפט עידוד מצידנו יכול לעשות את כל ההבדל. חשוב כמובן לעשות במשפט זה שימוש מתון, כך שבמקרים שבהם אנחנו לא בטוחים שלילדים יש את היכולת לעשות משהו או היכולת להימנע מלעשות משהו, ואנחנו בכל זאת רוצים לעודד אותם לעשות זאת, אפשר לומר במקום זאת - "לדעתי אתה כבר מסוגל לעשות את זה, בוא תנסה".
קראו עוד:
- המקצוע הכי חשוב שהילדים שלכם צריכים ללמוד
- מדריך: מתי אפשר להחזיר ילד חולה לגן?
- כואבת לי הבטן, אני לא הולך לבית ספר
רוני לנגרמן-זיו, מדריכת הורים ומאמנת אישית להורים ולמתבגרים מוסמכת מכון אדלר
9. בוא נעשה את זה ביחד
איך נלמד את הילדים שיתוף פעולה? אם נעשה דברים איתם. אם נעשה לבד, למשל נכין אוכל, נערוך שולחן, נפעיל מכונת כביסה וכן הלאה, איך הם ילמדו לעשות את הפעולות הללו? ואם נדרוש מהם לעשות לבד ("תסדר מה שבילגנת!") – זה הרבה פחות נחמד וצפויות התנגדויות. אם בכל אחת מהאפשרויות נרתום אותם "לעשות יחד" בהתלהבות, גם אם המשימה עצמה לא מלהיבה - הם ייטו יותר להצטרף מאשר אם נשלח אותם לעשות זאת בעצמם. הם הרי רוצים לעשות איתנו, ולא תמיד חשוב ה"מה לעשות", העיקר להיות יחד. הרי את רוב שעות הערות שלהם הילדים לא מבלים איתנו, והם מתגעגעים אלינו.
10. רואים שהתאמצת, אתה יכול להיות גאה בעצמך
אלה שני ביטויים שמטרתם להדגיש את מה שהילד כן עשה, ללא קשר לתוצאה. כשאני אומרת "רואים שהתאמצת" אני נותנת דגש על הדרך ועל המאמץ ולאו דווקא על ההישג, שהוא לא תמיד תלוי בילד (למורה יש שיטת ניקוד מסוימת ולכן הוא קיבל ציון מסוים; המאמן החליט לבחור ילד אחר לליגה ולא אותו). הדרך היא שתלויה בו. על המאמץ וההשקעה שהוא עשה הוא ראוי לעידוד ולהערכה. מגיע לו להרגיש שמישהו ראה את המאמצים שהוא השקיע, במיוחד אם הוא מבואס שהוא לא הגיע לתוצאה שקיווה לה.
אני מציעה להחליף את "אני גאה בך" השגור בפינו ב"אתה יכול להיות גאה בעצמך". אנחנו רוצים לאמן אותם לבנות את מאגר העידוד הפנימי שלהם כדי שהם יוכלו לטפוח לעצמם על השכם מבלי להזדקק לאישור של הסביבה.
11. מה אתה חושב שהוא מרגיש?
כשיש סיטואציה לא נעימה בין ילדים, והסביבה (המורה, הגננת, ההורים של הילד השני) מאשימה את הילד שלנו - אנחנו נוטים בדרך כלל לאחת משתי דרכים: להצטרף לסביבה ולנזוף בילד ("איך אתה מתנהג? מה עשית?"), ואז הוא מרגיש מותקף ושאין לו מי שישמור עליו; או לבחור בקיצוניות השנייה – הכחשה ותקיפה ("אתה לא אשם! זה הוא שלא היה בסדר!").
אני מציעה לנסות להוריד קצת את עוצמת הרגשות. בזמן אמת לא להגיב ולא לנקוט עמדה אלא להפריד בין הניצים, ואחרי שהסערה שככה – לשבת ולדבר על זה. גם בשיחה הזו אל תנקטו צד, אלא נסו לתאר את הסיטואציה ברוגע. לבקש מהילד לתאר פעם את המחשבות, הרגשות והתגובות שלו - ופעם את המחשבות, הרגשות והתגובות שהוא מתאר לעצמו שהיו לילד השני. כך אנחנו מלמדים גם אמפתיה - לחשוב על האחר ולא רק על עצמי, מיומנות שמתפתחת בהדרגה ודורשת טיפוח ותרגול.
מיה שטיינהרדט זיו, מדריכת הורים בגישת אדלר:
12. מי שמנסה לרוב מצליח
כאשר הילד נמנע מלנסות, אנחנו יודעים שיש לו קושי או שהוא חושש מכישלון. תפקידנו לעודד אותו להתמודד, לנסות, להתנסות, לבחון, לטעות ולתקן. ברגע שיוצאים לדרך ומנסים מתעוררת מוטיבציה, ובטוח שהילד יגלה דברים חדשים על החיים ועליו – או שהוא יגלה שהוא יכול או שהוא יגלה שהוא עוד לא יכול וזה יוביל אותו לגלות מה הוא צריך לשפר.
13. גיבור הוא מי שמתגבר
ילדים טועים במחשבה שגיבורי על הם "מושלמים" ושהכול קל להם. העובדה הזו יושבת על ראיה חד-ממדית - שחור או לבן. זוהי חשיבה פרפקציוניסטית שגוררת תחושה של ערך עצמי נמוך. כאשר רוצים להעצים את הילד, חשוב לחשוף אותו גם לקשיים ולכישלונות שלנו וגם להתמודדות עם הקשיים והכישלונות שלו. ילדים מכירים את המושג "גיבור על" ושואפים להיות גיבורים בעצמם. המילה "להתגבר" היא מאותו השורש, כך שהשימוש במשפט יכול לתרום משמעותית להבנה של הילד כי לא הכול קל וחלק, אלא דורש מאמץ, התנסות, התמדה וכמובן - התגברות על קושי. כך שגיבור הוא מי שמתמודד ומתגבר על קושי.
14. איך אני יכול לעזור לך?
כאשר אנחנו פונים לילד בשאלה, אנחנו בעצם מגלים עניין בו ובעולמו. כאשר הורה שואל את הילד שלו "כיצד אני יכול לעזור לך", הוא מאפשר לילד להתחבר אל עצמו ולבצע תהליך של בירור פנימי. בהתחלה זה אולי יגרור את התשובה "לא יודע", ולאט-לאט, ככל שהילד יתנסה בדיאלוג הפנימי, הוא יוכל למצוא פתרונות שטובים ונכונים לו.
באמצעות שאלות כאלו הילד ילמד לבחור, יתעדף את הרצונות שלו (או הקשיים), יביע את רצונותיו וילמד להתעניין באחר בזכות הבעת העניין בו עצמו.
15. אצלנו בבית משקיעים באווירה וביחסים
זהו משפט משמעותי שצריך להיות הבסיס לחזון המשפחתי. כאשר אנחנו משקיעים ומטפחים את היחסים בבית ואת האווירה החיובית, זה אומר שאנחנו מאמינים בדיאלוג ובתקשורת על פני צעקות, איומים, ויכוחים ועונשים. מסר כזה מלמד את הילדים שאפשר לפתור כל דבר בדרך של תקשורת פתוחה ומקרבת.
כולם אחראיים לכבד את הערך הזה, מה שאומר שעל ההורים לקחת אחריות ולהנהיג את האווירה והיחסים, לשמש דוגמה וסמכות ולהפגין מנהיגות הורית. הילדים מצידם לומדים דרך צפייה, חיקוי, והפנמה – איך להתנהג, כיצד לדבר, מתי לשתף, כיצד לבקש עזרה וכו'. תשתית של אווירה טובה ויחסים קרובים מקלה על כולם בכל גיל, ובמיוחד בשנות ההתבגרות הסוערות.
לפנייה לכתב/ת 
