בג"ץ: למחוק את המילה "להתחתן" מתשדיר לזכויות של חד מיניים

"לגבי הזכות להתחתן של בני זוג מאותו מין יש חילוקי דעות בישראל". אילוסטרציה(צילום: רויטרס)

בג"ץ הורה למחוק את המילה 'להתחתן' מתשדיר שעסק בזכויות אזרח ובזכויות של חד מיניים. השופט אליקים רובינשטיין כתב בהכרעתו כי "יש חילוקי דעות בישראל" בנושא. הדיון בבג"ץ התקיים בעקבות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח, אחרי שמועצת הרשות השנייה פסלה כמה משפטים מתוך תשדיר שהאגודה רצתה לפרסם בערוץ 2.

התשדיר הוכן לרגל יום זכויות האדם ועסק בזכויות של אוכלוסיות מיעוט. האגודה ביקשה לשדר את התשדיר בערוץ 2 במסגרת 'זמן קהילה', שמיועד לגופים ציבוריים שמשדרים תשדירים בלי תשלום. מועצת הרשות השנייה פסלה חלק מהמשפטים שהופיעו בתשדיר בטענה כי אסור לשדר פרסומת בעל "מסר בנושא פוליטי, חברתי, ציבורי או כלכלי השנוי במחלוקת בציבור".

הקטעים שנפסלו הם אמירות לעניין הזכות להתחתן "גם אם אני הומו", הזכות לדבר ערבית "בלי לחשוש" ו"אין כבוד, אין חרות ואין שוויון - במקום שלא שומר על זכויות אדם". בג"ץ קיבל אתמול ברובה את העתירה של האגודה לזכויות האזרח וקבע כי יש להחזיר את המחיקות עם תיקון אחד משמעותי במיוחד - למחוק את המילה 'להתחתן'.

"מבלי שנביע כשלעצמנו דעה בנושא לגופו – נראה כי לגבי הזכות להתחתן של בני זוג מאותו מין (להבדיל, יש לקוות, מן הזכות לאהוב ולבחור את האופן שבו יחיו כל איש ואשה את חייהם) ישנם חילוקי דעות בציבור הישראלי", כתב השופט בדימוס אליקים רובינשטיין בפסק הדין. "בנסיבות אלו אישור הביטוי 'להתחתן' עלול להזמין תשדיר נגדי המתנגד לנישואין בין בני אותו מין, על כן יחול מבחן 'התשדיר ההפוך'. נראה כי כדי שלא להוריד את המילים "גם אם אני הומו" הפתרון הוא מחיקת המלה 'להתחתן"".

לגבי האמירה שעוסקת בדיבור בערבית ציין השופט רובינשטיין: "אנו נכונים לצאת מן ההנחה המצערת כי יש ערבים שבמקומות מסוימים יעדיפו, מחשש זה או אחר, שלא לדבר ערבית, הגם שסבורים אנו כי כל דובר ערבית כשפת אם רשאי וצריך להתגאות בכך. לא אמור להיות בישראל כל חשש שהוא בהקשר זה, ואדרבה".

בכל מה שנוגע לאמירה לגבי השוויון והחירות ציין רובינשטיין כי מוצע לא להתערב בה, בשל חופש הביטוי.

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, אמר בתגובה: "בקבלו את עתירת האגודה בג"ץ לא רק הגן על חופש הביטוי של האגודה להשמיע את דבריה בטלוויזיה, אלא גם על זכותו של הציבור להיות חשוף למסר על זכויות של כל בני האדם, לרבות הזכות לדבר בשפה הערבית ולזוגיות בין בני אותו מין. כפי שציינה השופטת ברון: 'אסור להשלים עם עמדה שתשדיר המקדם זכויות אדם יהווה מסר חברתי ופוליטי שנוי במחלוקת. ההכרה והמחויבות לזכויות אדם קשורה בטבורה לעצם קיומה של חברה דמוקרטית, בוודאי שכך במציאות שבה אנו חיים'.

"זכויות האדם הן מאבני היסוד של הדמוקרטיה, ולכן משמעות החלטת הפסילה של הרשות השנייה הייתה חמורה במיוחד", הוסיף עו"ד יקיר. "חבל שבג"ץ אישר את פסילת המילה 'להתחתן'. זכותם של בני זוג בני אותו המין להתחתן היא זכות אדם בסיסית. בסרטון לא עלתה השאלה באיזה אופן יש ליישם זכות זו בישראל, ולכן לא היה מקום לאשר פסילה זו".