צבי גור, רוצח הילד אורון ירדן, בדרך לשחרור מוקדם

צבי גור בכלא(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

פרסום ראשון: ועדת השחרורים המיוחדת החליטה אתמול (יום ד') לשחרר את אסיר העולם צבי גור, שרצח ב-1980 את הילד אורון ירדן, כך נודע ל-ynet. על גור נגזרו 45 שנות מאסר, והוא ריצה 37 מהן. השחרור יהיה בכפוף לתנאים מגבילים ולבדיקת היתכנות של שב"ס. בפרקליטות טרם החליטו אם לערער על ההחלטה.

גור, כיום בן 70, פגש ב-1980 את אורון ירדן בן השמונה במרכז המסחרי בסביון ופיתה את הילד לעלות למכוניתו. כעבור שלושה ימים חנק אותו למוות ולאחר מכן התקשר להוריו של הילד ודרש כופר. גור השאיר את גופתו של ירדן במכונית בפתח תקווה ונסע להוד השרון כדי לקבל את דמי הכופר. למחרת חזר למכוניתו וקבר את הילד בנתניה. גור חמק מהבלשים במשך חודש וחצי, אך הכסף שקיבל היה מסומן והוא שהוביל בסופו של דבר למעצרו.

הילד אורון ירדן ז"ל

החטיפה והרצח שזעזעו את המדינה (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

גור נחשב לאסיר למופת, ולכן ב-1985 נשלח לצבוע את חומות כלא איילון ברמלה ללא השגחה. הוא ניצל את ההזדמנות ונמלט, ונפתח מצוד ענק, רב משתתפים, בעקבותיו. חמישה ימים לאחר בריחתו הוא נתפס לבסוף בידי אזרחים שזיהו אותו מפרסום תמונתו.

בדיון שנערך בעניינו התנגדה פרקליטות מחוז מרכז לשחרור בטענה כי מדובר באירוע ציבורי קשה מאוד ודרשה מאסר ארוך יותר. סיבה נוספת להתנגדות הפרקליטות היא הטענה שגור לא נטל אחריות מלאה ואמיתית כפי שנדרש מאסיר שמרצה עונש מאסר בגין עבירת רצח כזו.

"הפשע לא משתלם". עו"ד אייל אלון המייצג את צבי גור

עו"ד אייל אלון, שמייצג את גור, מסר בתגובה: "המסר שיצא מוועדת השחרורים המיוחדת הוא חד-משמעי - הפשע לא משתלם. גור ריצה 37 שנות מאסר וחצי, דבר שאין לו תקדים. כיום הוא נחשב בין האסירים הוותיקים בשב"ס. גור ישוחרר רק לאחר שעבר הליך שיקום ארוך ממושך ומאסיבי במשך למעלה משש שנים. לחובתו, מלבד הבריחה ב-1985, לא נרשמה ולו עבירת משמעת אחת".

הרצח המזעזע שהכניס מדינה שלמה לחרדה

ביוני 1980 חטף גור את הילד אורון ירדן בן ה-8, כשזה רכב על אופניו במרכז המסחרי בסביון. גור, שלבש מדי צה"ל, פיתה את הילד לעלות למכונית הפולקסווגן שלו. שלושה ימים לאחר החטיפה חנק גור את הילד למוות. כשהתקשר להוריו של אורון לבקש כופר, הילד לא היה בין החיים. הוא השאיר את גופת הילד במכונית בפתח תקווה ונסע להוד השרון כדי לקבל את דמי הכופר.

למחרת חזר הרוצח למכוניתו וקבר את הילד בנתניה. גור הערים על הבלשים והם לא הצליחו ללכוד אותו בעת איסוף דמי הכופר. ואולם הכסף שקיבל היה מסומן, כאמור, וכך הצליחו לעלות על עקבותיו והוא נעצר לבסוף כעבור חודש וחצי. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו מאסר עולם ועוד 34 שנים.

ביום שישי 20 בדצמבר 1985 יצא אסיר העולם צבי גור כדי לצבוע ולקשט את החומות של כלא "איילון" ברמלה. כיוון שגור נחשב לאסיר למופת, הוא נהנה מחופש תנועה מלא בבית הסוהר והוטל עליו לצבוע את קירות הכלא ללא כל השגחה. באותו יום בשעה 15:00 הוא נראה עסוק בצביעה. שעה לאחר מכן ביקש קצין התעסוקה של כלא רמלה מהקצין התורן לאתר את גור - אז בן 38 - כדי להטיל עליו משימת צביעה נוספת.

(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

הקצין התורן חיפש את גור ליד חומות בית הסוהר, אך לא מצא אותו. למרות זאת לא חשד הקצין שהרוצח נמלט. מנהל כלא רמלה דאז, גונדר משנה יוסף פולק, קיבל הודעה אלחוטית על היעלמותו של גור. גם הוא סירב להאמין כי רוצח הילד הפר את האמון הבלתי מסויג שהעניק לו – ונמלט. "ייתכן שהוא נרדם מרוב עייפות על הדשא או באחד מבתי המלאכה", סברו אז בכלא.

אט-אט החלה האמת המרה לחדור לתודעתם של הסוהרים והקצינים, והם הבינו: גור ברח. בשעה 19:00 בערב לא נותר עוד ספק כי הרוצח נמלט. יחידות ביטחון של שירות בתי הסוהר והמשטרה הוזעקו לכלא. השוטרים והסוהרים פתחו בסריקות, וכלבי גישוש איתרו את עקבותיו של גור, שהובילו למטע סמוך של עצי זיתים, וגם עקבות שהובילו לכיוון ההפוך.

המצוד אחר צבי גור שנמלט מהכלא(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

יותר מ-2,000 שוטרים השתתפו אז במצוד הענק – מן הגדולים שנערכו בארץ – בעקבותיו של הרוצח הנמלט. תיאורים מפורטים של גור נשלחו אז לנמלי התעופה והים ולנקודות הגבול היבשתיים. לאורך הגבול עם מצרים ניתנה הוראה ליחידות צה"ל, למשטרה ולמשמר הגבול למנוע כל ניסיון של גור להימלט לסיני, מחשש שכך יצליח לברוח למדינה אחרת.

במהלך החיפושים אמרו גורמים בכירים במשטרה כי "צבי גור הוא בעל אישיות פסיכופתית ומסוכן מאוד לציבור, משום שאין לדעת מה יעשה וכיצד יתנהג. במצבו הנוכחי כאסיר עולם - אין לו מה להפסיד". קצין משטרה ותיק אחר אמר: "בריחתו של גור היא הפאשלה של העשור. זה הפושע שהיה צריך לקבל את יחס הקשב הגדול ביותר בכלא, בגלל הפשע הסדיסטי והמחריד שביצע. לפשע כזה אין שיקום".

(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

בסופו של דבר נתפס גור ב-25 בדצמבר בשעה 18:45, דווקא על ידי אזרחים שזיהו אותו. גור עלה לאוטובוס בקו 19 של דן שעצר בשכונת רמת אליהו במערב ראשון לציון. גור לבש מעיל וכיסה את ראשו בכובע התפור לבגד. הוא הגיש לנהג שטר של 10,000 שקלים ואמר "עד התחנה הסופית".

הנהג, רמי ספיר, אז בן 26 מחולון, מסר לנוסע את הכרטיס ואת העודף, אך משהו באיש עורר את חשדו. "מיד כשהוא עלה לאוטובוס חשבתי שהוא דומה מאוד לצבי גור", שחזר הנהג. "אבל עדיין לא העזתי לפנות אליו".

אחרי שתי תחנות ניגש אחד הנוסעים לנהג ואמר כי הוא בטוח שהנוסע הוא צבי גור. "המשכתי לעקוב אחריו במראה. כעבור עוד תחנה ניגשה אליי אישה מבוגרת ואמרה 'אני בטוחה שצבי גור יושב באוטובוס. אתה מוכרח לעשות משהו'". הנהג סגר את הדלתות ועצר את האוטובוס. הוא ניגש לגור ושאל אם יש לו תעודת זהות. גור אמר שלא. הנהג החליט לנסוע לתחנת המשטרה בחולון ופנה לשני נערים בבקשה לשמור על הרוצח הנמלט. "הוא חייך לכל הנוסעים ושתק", הוסיף הנהג.

(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

כשהגיעו הנהג, גור ו-15 נוסעים לתחנת המשטרה בחולון, ירד הנהג מהאוטובוס ואמר לשוטרים: "אני חושב שצבי גור נמצא באוטובוס שלי". שני שוטרים, אלברט ברכה ואפרים מלל, מיהרו לעלות לאוטובוס ועצרו את גור, שישב בדממה. גור טען שהוא לא רוצח נמלט, אבל אחד השוטרים אמר בפסקנות: "אתה צבי גור". הרוצח השפיל את עיניו, קם ממושבו, התלווה לשני השוטרים ונכנס עימם לתחנה. "כל הכבוד – תפסתם אותי, אבל ממילא התכוונתי להסגיר את עצמי", אמר גור.

גור נלקח שוב לכלא רמלה, הכלא שממנו ברח, אלא שהפעם הוכנס לבידוד. מפקד הכלא יוסי פולק זומן לנציב שירות בתי הסוהר, רב-גונדר רפי סוויסה, שקבע כי פולק פעל מתוך שיקולים מוטעים. מפקד הכלא הורשע בדין משמעתי, נענש בנזיפה חמורה, ובעקבות זאת החליט הנציב להעבירו מתפקידו.

גור עצמו הועמד לדין בגין בריחתו מהכלא, ובית המשפט המחוזי בתל אביב הטיל עליו קנס של 1,038 שקלים חדשים ותשעה חודשי מאסר נוספים. עונשו של גור נקצב ל-45 שנה ב-1999 על ידי הנשיא דאז עזר ויצמן.