"מצב הזקנים בישראל? אני אופטימית"
חוקרת הזדקנות בטור אישי ופרטי על מצב האוכלוסייה המבוגרת בישראל לכבוד יום הזקן הבינלאומי. "בלי פוליטיקה", אומרת מיכל שויקי "אל תזכרו בערגה ותשוו לעבר - זה מתנשא ומזלזל. כבדו את העבר וקבלו את ההווה למען צמצום פערי הדורות"
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
יום הזקן הוא אמנם מועד בינלאומי אך עבורנו בארץ, לא יכול היה להיבחר מועד יותר מתאים. סוף הקיץ ואיתו החום הגדול והחופשות, תחילת שנת לימודים שמסמנת חזרה לשגרה ובעיקר תקופת חגי תשרי המזמנים לכולנו מפגשים רב דוריים לרב. אז מה יותר מתאים להצדיע לזקני השבט אם לא מועד זה.
יום הזקן הבינלאומי, הוא גם הזדמנות לעצור לרגע ולהקדיש חשיבה ותשומת לב לאותם זקני השבט ובוני המדינה שלנו, אותה קבוצת גיל שהולכת וגדלה בקצב מסחרר ויחד עם זה, לצערנו הרב נוכחותה הולכת ונעלמת.
וכדי לשמר את חגיגיות היום המיוחד הזה בחרתי שלא להיכנס לחשבון נפש פוליטי חברתי נוקב אלא לנסות לנתח את מצב הזקנים בארץ באווירה יותר מחבקת, חגיגית ובעיקר אופטימית.
עוד במדור 60 פלוס:
צפו: אלפי מבוגרים באליפות הספורט של גיל הזהב
בגיל 85: דורית החליטה לעשות שלום
לא רק רע: 5 עובדות מפתיעות על מבוגרים בישראל
להשתנות יחד עם הזמן
לפני מספר חודשים נתבשרנו סופית על סגירתם של הערוץ הראשון וקול ישראל והחלפתם בתאגיד החדש "כאן". מבלי להיכנס להשלכות הפוליטיות שהסעירו את ארצנו בחודשים שקדמו לסגירה ובמהלכה, מצאתי את עצמי, כמו וודאי רבים מכם, מתקשה לראות את השידורים האחרונים בגלל מסך הדמעות. ניסיתי לברר ביני לביני - מה כל כך הסעיר אותי במהלך סגירה זה והתקשיתי להגדיר. ימים ספורים לאחר מכן הזדמן לי לקרא את טור שבועי של שלמה ארצי, ממוסף השבת של "דיעות אחרונות" שהיטיב להסביר עבורי את הסיבה, "פתאום הבנתי שפעם, לפני המון שנים, היינו דומים להם והם לנו כמו שתי טיפות מים. אבל אנחנו השתנינו והם לא"
במשפט זה מצאתי הקבלה מדויקת למה שקורה ביחס שלנו דור הביניים ואולי גם הצעיר יותר לאוכלוסייה המבוגרת.
יש גיל מסוים בחיים בו כולנו מוצאים עצמנו מרבים להיזכר בערגה ולהשוות בין מה שהיה פעם לנעשה היום, מאין פרץ נוסטלגי כזה. כשהיינו צעירים והורנו השוו את תקופתם לתקופתנו ראינו בזה משהו טרחני ומעצבן שתמיד היה מלווה באמירות בטון מתנשא משהו, לצד מזלזל, משהו שבא להטיף לנו שפעם היה יותר טוב, שהם היו יותר מוצלחים. התבגרנו, ואנו מוצאים עצמנו עושים בדיוק את אותו הדבר אולי רק במעטפת שונה, יותר מתחכמת.
במקום בו הזמן עומד מלכת, המדרון הוא מאד חלקלק. מצד אחד מקום כזה משדר ביטחון, נועם ואוירה נוסטלגית חמה ומחבקת. מצד שני הוא יכול להפוך בקלות רבה לפתטי, ארכאי ומיושן. הגדולה היא להלך בין הטיפות. לתת את המקום המכבד לדפוסי העבר לצד התחדשות והתאמה לכאן ועכשיו. לצד היותנו יצורים נוסטלגיים, כולנו שואפים להיות בעניינים - "להיות IN". בכל גיל נרצה להיראות במיטבנו ולהתמצא בכל הטרנדים העכשוויים לצד האהבה והכבוד שאנו חולקים לקלאסי הישן והמוכר . לכבד את המסורת ולחבק בזרועות פתוחות את החידושים.
גפנים, חורשה ואפליקציה: סימנים של אהבה
אמי בת ה-90 התחנכה בנעוריה בנהלל ובליל ט"ו באב, כשהירח מלא היו החבר'ה יוצאים לכרם. הבנות הסתתרו בין הגפנים והבנים היו צריכים למצוא אותן. הנעורים שלי היו בשכונה ירוקה בצפון תל אביב ועד היום זכור לי ריח שרף האורנים שעלה מגזע העצים בחורשה כשחרטנו לב עם חץ לצד שמות הזוגות החדשים שהיו אתנו בתנועת הנוער הצופים. רותם, הנכד שלי, הנין שלה, הוריד השבוע אפליקציה חמודה לטלפון החכם שלו עם לבבות צבעוניים לצד חייכנים (אימוג'י) זוהרים כשהם יוצרים פסיפס צבעוני חמוד ומשעשע – חג אהבה שמח! ישבנו שלושתנו אצל אמא במרפסת לאור אותו ירח מלא במרחק שנות 3 דורות. יחד צפינו במצגת וחייכנו בהנאה. והייתי גאה בה. גאה על שהיה לה המקום להכיל את סוג החוויות שגורמות לנין שלה הנאה מבלי להטיף לו ולי איך- "הולך ופוחת הדור".אם לא נקפיד להתעדכן ולקבל חידושים טכנולוגים ותופעות חברתיות משתנות פער הדורות ילך ויתעצם. חשוב אם כן שנחשף כמה שיותר לאותם טרנדים עכשוויים. ולייצר תמהיל תרבותי המשלב בין הישן והמוכר לצד החדש והעכשווי. לצד טורניר ברידג' המאפיין ביותר את בני הגיל השלישי להפיק אליפות הזהב ולצד יציאה לתיאטרון קלאסי כמו היידיש שפיל להיחשף גם לתיאטרון פרינג' וליהנות ממחול מודרני ועכשווי.
כי מי אמר שאם חצינו את קו ה-80 עלינו להעביר תחנה לרשת א'?
הכותבת הינה גרונטולוגית, בת 63, מנהלת תוכן ברשת מגדלי הים התיכון
מה קורה בעולם? דו"ח של OECD חושף את הנתונים והסיבות לחיים טובים, בריאים וארוכים במדינות שונות ברחבי העולם
לפנייה לכתב/ת 
