טיפול נפשי: 9 שלבים לבחירת המטפל שיתאים לכם
פסיכולוג, פסיכיאטר או מאמן אישי - בבואנו לבחור מטפל בתחום הנפש, יש בפנינו אופציות רבות. מה חשוב לדעת לפני שבוחרים מטפל - ואיך לעשות את הבחירה הנכונה? מדריך
אם בעבר "ללכת לפסיכולוג" היה נחשב בושה, משהו שמגניבים מתחת לשפם שלרוב גרר אחריו את הסטיגמה "משוגע", היום הסיפור אחר לגמרי. רבים האנשים שהולכים לפסיכולוג, ואם לא לפסיכולוג אז לעובד סוציאלי, פסיכותרפיסט, או מטפלים ויועצים מתחומים שונים.
אפילו האפיפיור הודה לאחרונה שבילה על הספה. וכשהביקוש עולה גם ההיצע גובר ובעלי מקצועות טיפוליים צצים כפטריות לאחר הגשם. אז איך בוחרים את המטפל הנכון? מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכותרפיסט? מה ההבדל בין פסיכולוג, עובד סוציאלי ומאמן? בין סוגי פסיכולוגים שונים? בין יועץ זוגי לפסיכולוג המטפל בזוגות?
ואם חשבתם שמדובר בחלוקה בירוקרטית פשוטה, הרי פספסתם את שדה הקרב בו אתם ניצבים, בין בעלי מקצועות על יוקרה, מעמד, מקצועיות, ערך של שנות הכשרה וקליינטורה. זה שדה שאין בו אמת אחת, אלא הרבה קולות ונקודות מבט על מה שנקרא: טיפול.
בתוך כל זה ניסינו לעשות קצת סדר ולשמוע את הקולות של סוגי מטפלים שונים, בדרך לאחת ההחלטות הרגישות – בידיו של מי להניח את הנפש שלנו?
קיראו על מקצועות הטיפול בנפש - בפרויקט "מישהו מטפל בך"
1. כימיה עם המטפל
"מטפל צריך להיות קודם כול בן אדם", אומר הפסיכולוג הארצי גבי פרץ. "אתם צריכים להרגיש שכשאתם מדברים איתו נעים לכם, נוח לכם, ולהרגיש בטוחים לידו".
הפסיכיאטר ד"ר אילן טל מוסיף כי "פסיכותרפיה היא כלי שבו המטפל כמו 'מלווה' את אישיותו למטופל לעשות בה מה שהוא רוצה: לעורר רחמים, כעס ועוד. הכלי שלנו כמטפלים הוא האישיות והנפש שלנו - ולכן יש צורך בהתאמה.
"צריך לזכור שבתוך הטיפול כל מנגנוני ההגנה פועלים והמטופל צריך לתת למטפל להיכנס פנימה, להשתמש בו, כי זה חלק מקשר וכדי לאפשר את זה צריך התאמה. אם למשל הבעיה של המטופל מאיימת על המטפל - אז זה לא מתאים".
ד"ר ירחמיאל ברבר, פסיכיאטר מומחה ומנהל בריאות הנפש מחוז מרכז מכבי שירותי בריאות מדגיש גם הוא כי "בניגוד למקצועות אחרים הכימיה היא מאוד חשובה. עוד דבר חשוב הוא שהמטפל יהיה אמפתי ושיהיה קשר טוב בין המטופל לפסיכיאטר או לפסיכולוג".
הפסיכולוגית הקלינית ד"ר נעמי כהן אומרת: "אחרי שקיבלתם המלצות על המטפל ובדקתם את הכשרתו המקצועית, צריך לפגוש אותו לפגישת היכרות ולבדוק אם יש כימיה ביניכם. יכול להיות שהמטפל הוא אדם עתיר כישורים וכישרונות, ובכל זאת המרחב הטיפולי לא יתאים לכם".
ענת ליברמן, עובדת סוציאלית קלינית, מציינת: "חשוב שזה יהיה בן אדם מקצועי עם ניסיון, שארגיש באינטראקציה האישית איתו שהוא אמין, שאני מתחברת אליו, מצליחה ליצור פתיחות איתו. אם זה בשביל הילד שלי, חשוב לי הקשר עם הילד, שהילד ירצה להגיע אליו בפעם השנייה".
המאמן אבישי מתיה מסכם כי "אני מציע לאנשים לשים לב - אם מרגישים שזה בזבוז זמן, או שיש כימיה ולא מרגישים מותקפים או מבוקרים וגם חושבים שהאיש מולנו מספיק אינטליגנטי. יש לעשות תמיד חשבון נפש אם מרגישים בנוח מול האדם המטפל, או שהוא לא המטפל הנכון".
2. סוג הקושי והסימפטומים
"כשאנשים פונים אליי בפורום ייעוץ אני מציע להם אלגוריתם סינון פשוט: אם יש בעייתיות משמעותית עם סימפטומים קשים של פגיעה בתפקוד וסכנה אובדנית - אני נוטה להגיד שכדאי שהאדם הפונה יראה פסיכיאטר ולו בשביל הקלה מהירה", מסביר ד"ר מאיר נעמן, יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים.
"אם מדובר בבעיות בין-אישיות משפחתיות זוגיות, כדאי ללכת למי שיש לו רקע בטיפול זוגי ומשפחתי, ורצוי שהמטפל יהיה חבר באגודה הישראלית לטיפול משפחתי-זוגי. אם מדובר בבעיות של אדם עם עצמו, חרדותיו ומצוקותיו היומיות – לך לפסיכולוג, ופסיכולוג קליני הוא ברירת המחדל. כמובן שאם הקונטקסט הוא תעסוקתי, אז פסיכולוג תעסוקתי יעזור, ואם זה אדם שעבר למשל ניתוח מעקפים והוא בשיקום – פסיכולוג שיקומי יוכל לסייע לו".
3. צורך לעומת התמחות
"צריך לראות מה המיומנות שלפיה מגדיר את עצמו המטפל. אם הוא מגדיר את עצמו על קשת רחבה מאוד של מיומנויות - גם גיל רך, גם בני נוער, גם מבוגרים - הייתי נזהר. בנוסף, חשוב לחפש מומחה שמתאים לקושי שאני מתמודד איתו", אומר פרץ.
ד"ר נעמן מוסיף: "בשנים האחרונות אני ממליץ, גם אם רואים אותי כבוגד בקליניים, ללכת למישהו שיש לו מיומנות ורקע השכלתי והתמחותי בתחום שלו אני זקוק".
"חשוב לקבל המלצות, שהבנאדם הוא אמין שיש לו ניסיון ושהוא מתמחה בתחום", מצטרף ד"ר ברבר. "אם יש בעיה של הפרעות אכילה אז ללכת למישהו שיש לו ניסיון בזה. אם זה ילד ללכת לפסיכיאטר של הילד ולא ללכת לפסיכיאטר של המבוגר".
הפסיכולוג החינוכי פלג דור-חיים מציין: "חשוב לראות אם המטפל מכיר ומבין את הסוגיות שמטרידות את המטופל, אם הוא מנוסה, שולט בטיפול בהן ויודע לעבוד עם זה".
4. שיטות הטיפול
ליברמן מדגישה כי מעבר לסוג המקצוע חשוב גם להסתכל על שיטות הטיפול של המטפל. "חשוב לבדוק את השיטה, הדרכים והכלים. למשל, ב-CBT, השיטה שאני עובדת איתה, הרעיון הוא לתת למטופל את הכלים והידע להתמודד עם הקשיים בהמשך. אין רצון להיות בטיפול למשך שנים, אלא שהמטופל יקבל את הכלים ואת הידע להתמודד עם הקשיים שלו באופן עצמאי".
5. היקף ההכשרה
"כשמישהו מוגדר כפסיכולוג קליני, זה מבטיח עשר שנים לפחות של הכשרה בתהליך הטיפול", אומר פרץ ומדגיש: "לא שאין פסיכולוגים קליניים רעים, אבל הכותרת הזו מבטיחה את התשתית הכי רחבה שקיימת היום בתחום. אם כתוב גם 'פסיכולוג מדריך', זה מוסיף עוד כמה שנים של ניסיון".
6. ניסיון
ד"ר נעמן מציין: "השיוך הפורמלי לא תמיד מלמד על ניסיון. אם יש לאחד מבעלי המקצוע הרבה ניסיון והכשרה אקדמית, התיוג הפורמלי של ההגדרה המקצועית פחות רלוונטי".
7. המלצות
"אל תחפשו מטפל בגוגל", מציעה ד"ר כהן. "לבחור מטפל זה דרך המלצות, דרך אנשים שעברו טיפול או מכירים את המטפל ויודעים לתאר את תכונותיו כמטפל. אחרי שיש לכם המלצות על המטפל, אפשר לפנות לגוגל וללמוד על הכשרתו המקצועית".
"הדבר הטוב ביותר לבחור מטפל ששמעתי עליו ממישהו, שחבר שהיה יודע וממליץ", מציין גם ד"ר טל. "אפשר גם קצת לקרוא באינטרנט מה האדם כותב על עצמו ולראות שהתחום שלו מתאים לצורך שלי. צריך לזכור, וגם להגיד, שבפגישה ראשונה הולכים להתרשם ויכול להיות שבסוף הפגישה מטופל יגיד גם שזה לא מתאים לו".
8. תוצאות
מתיה מציין גם את ההגעה לתוצאות כרכיב חשוב בתהליך: "אנשים צריכים לסמוך על עצמם ולראות אם לאורך זמן יש תוצאות בחיים שלהם. אם הם ממשיכים להיות תקועים, חבל על הזמן ואין טעם".
9. גורמים מכווינים
ד"ר טל ממליץ ואומר שאם איננו יודעים לאיזה מטפל הכי נכון לנו לפנות להיעזר בגורמים מכווינים: "פסיכולוגים ראשיים של מרכזים, כמו מרפאות קופ"ח, מנהלי צוותים של מרפאות, או של קליניקות פרטיות שתחתם יש כמה סוגים של מטפלים - הם בד"כ גורם מכווין טוב למטפל.
"הם מכירים צוות רב של מטפלים בגישות שונות, הצוות בא להתייעץ איתם וכך הם גם מכירים ערב רב של מקרים, סוגי טיפול ופתרונות. מכאן שיש להם מידע רב לגבי אפשרויות הטיפול השונות ויכולים לשלוח את האדם לטיפול מתאים, לפי הבעיה ואופי האדם".
ד"ר טל מוסיף ואומר שלא מומלץ לראות בפגישה הראשונה עם מטפל כתחילת הטיפול אלא כפגישת התאמה.
"אנשים רוצים להתחיל טיפול בפגישה הראשונה, אבל צריך לשנות גישה. בפגישה הראשונה מתאימים למטופל את סוג המטפל וסוג הטיפול, כך למשל אפשר בפגישה ראשונה לקבוע אם כן או לא תרופות. רק הפגישה השנייה היא תחילת הטיפול, אחרת אתה עלול להתחיל עם מטפל שלא הכי מתאים לך ואחרי זמן שכבר נוצר קשר, קשה כבר לעבור למישהו אחר".
לפנייה לכתב/ת 
