הזנחה ובריחה מאחריות: דו"ח המבקר על טיפול בקשישים סיעודיים בבתים
"הביטוח הלאומי כשל במימוש אחריותו", קובע מבקר המדינה ומפרט שורת ליקויים בטיפול ובקשישים ובהיערכות להזדקנות האוכלוסייה. עיקר הנטל נופל על בני המשפחה, וסיפוריהם מובאים בדו"ח: "אני קורס. אבא שלי מחפש אותי תמיד. אני לא מצליח לעבוד ולהתפרנס"
דו"ח מבקר המדינה בנושא "טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם" שמתפרסם היום (א') חושף ליקויים רבים וחמורים, המגיעים לעיתים עד כדי הזנחה באיכות הטיפול הביתי הניתן לכ-165 אלף קשישים. הדו"ח קובע כי "רשויות המדינה לא נתנו את דעתן כנדרש על הצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בקשישים סיעודיים, ולמעשה זנחו והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול בהם". הדו"ח המיוחד, הרואה אור ביום הקשיש הבינלאומי, הוגש לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת.
בנוסף לאמצעי הביקורת ושיטות הבדיקה הרגילות נערך הדו"ח בעזרת שיתוף הציבור - בסיוע 687 איש, בהם קשישים ובני משפחותיהם. את סבלם היטיב לבטא בנו של קשיש סיעודי שהשתתף בתהליך: "אני קורס. אבא שלי מחפש אותי תמיד. אני לא מצליח לעבוד ולהתפרנס. בלילות הוא מנסה לרדת לשכונה לחפש את אימא, שנפטרה לפני ארבע שנים. אני מחליף לו חיתולים כי הוא לא מרשה למטפלת להחליף לו. אני מדובב אותו ומשמח אותו, ואף מטפל לא עושה את זה".
המבקר, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, קובע כי רשויות המדינה המעורבות בהבטחת איכות הטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, בין שמדובר במוסד לביטוח לאומי ובין שמדובר במשרד הרווחה, "אינן פועלות כמי שהאחריות לכך מונחת לפתחיהן והן מתנערות הלכה למעשה, כל אחת בחלקה, מאחריותן". שפירא מציין כי חשוב שהממשלה כולה תגבש מדיניות לאומית שתבטיח את זכותם של הקשישים לחיים בכבוד אנושי וכלכלי. ובאופן מיוחד - על שר הרווחה, חיים כץ, הנושא באחריות המיניסטריאלית למימוש חוק הסיעוד, לגבש רפורמה מקיפה בתחום.
"תמונת המצב המצטיירת מממצאי הביקורת ובכלל זה גם מהמידע שהתקבל מתהליך שיתוף הציבור, היא עגומה: איכות הטיפול הביתי שניתן לקשישים סיעודיים רבים לקויה, לעתים עד כדי הזנחת הקשישים. לא זו בלבד שיש בכך פגיעה בזכות הקשיש להזדקן בכבוד בביתו, אלא שהדבר אף עלול להחמיר את מצבו הבריאותי - הפיזי והנפשי", נכתב בהקשר לביטוח הלאומי, "שאיכות הטיפול הביתי בקשישים מונחת בראש ובראשונה לפתחו".
הדו"ח מצביע על כך שהמוסד לביטוח לאומי מימן את תחום הסיעוד בשנת 2016 בכ-5.8 מיליארד שקלים. כמעט כל מקבלי גמלת הסיעוד מקבלים שירותי סיעוד של טיפול ביתי, אך יש מקרים שבהם גמלת הסיעוד אינה מכסה את כל ההוצאה על הטיפול הסיעודי בקשיש השוהה בביתו ואינה מאפשרת לקשישים חסרי משאבים כלכליים להמשיך להתגורר בקהילה. את שירותי הטיפול הביתי מספקים עבור הביטוח הלאומי 116 חברות סיעוד ומוסדות ללא כוונת רווח שזכו במכרזים. בדצמבר 2015 העסיקו חברות הסיעוד כ-80 אלף מטפלים ישראלים. בנוסף, כ-37 אלף מקבלי גמלת סיעוד העסיקו מטפלים זרים.
נוסף על ההוצאה הציבורית על טיפול סיעודי הניתן לקשישים המתגוררים בביתם, נמצא כי ההוצאה הפרטית על כך נאמדה בכ-3.8 מיליארד שקלים בשנת 2013.
העלייה בתוחלת החיים בישראל והעלייה בשיעור הקשישים באוכלוסייתה הן מהגבוהות בעולם. על פי התחזית, שיעור הקשישים בישראל יעלה בשנת 2035 לכ-13.7% מכלל האוכלוסייה, ומספר מקבלי גמלת הסיעוד צפוי להגיע לכ-361 אלף איש, והעלות הכוללת תעמוד על כ-12.6 מיליארד שקלים.
ליקויים עיקריים והמלצות
• היעדר פיקוח ובקרה על הכשרת המטפלים: על פי הדו"ח, המוסד לביטוח לאומי קבע כי חברות הסיעוד יכשירו מקצועית רק 30% מהמטפלים המועסקים אצלן (ישראלים וזרים גם יחד). בחודשים ינואר עד ספטמבר 2016, מעל למחצית משעות הטיפול הביתי שקיבלו הקשישים הסיעודיים ברמות התלות הגבוהות ניתנו על ידי מטפלים שלא קיבלו הכשרה מקצועית. בנוסף, הביטוח הלאומי לא פעל לאכיפת דרישת ההכשרה המינימלית בהתאם לחוזה הסיעוד, ובכך היא הפכה למעשה ל"אות מתה". המבקר קובע כי על הביטוח הלאומי לבחון דרכים להעלאת רמתם המקצועית של המטפלים.
על פגיעה בקשישים עקב איכות טיפול לקויה סיפרה למשל בת לקשיש בן 92: "המטפלת לא השגיחה ואבי קם מהכיסא ונפל על ראשו. הוא אושפז בבית חולים עם דימום בראש". בן אחר ציין: "אימא שלי חולת פרקינסון ולב, היא לא יכולה לתלות או להוריד כביסה. היא ביקשה מהמטפלת להוריד שלושה דברים מהחבל והמטפלת אמרה לה שלא. כשהיא בכתה המטפלת הסכימה להוריד 'בתנאי שתזדרזי היום'. היא נפגעה מאד מסוג היחס הזה".
• תשלומי יתר וניצול לא יעיל של תקציבי העתק המושקעים בסיעוד: הדו"ח העלה כי מיליוני שעות טיפול לא ניתנו לזכאים. כ-40% מבני המשפחה ציינו בסקר כי קשישים שהוכרה זכאותם לגמלת סיעוד לא קיבלו, מסיבות שאינן מוצדקות, את כל שעות הטיפול שהיו זכאים להן מהמטפלים הישראלים. מנתונים שמסר הביטוח הלאומי למשרד מבקר המדינה עלה כי בשנים 2015-2011 היו כ-16 מיליון שעות חסרות, כ-3% מסך שעות הטיפול הביתי שהקשישים הסיעודיים היו זכאים להן, בשווי כספי של כ-680 מיליון שקלים.
הדו"ח גם מתריע מפני תופעה שכיחה של "גניבת שעות" - בני משפחה או קשישים חותמים על יומני עבודה של מטפלים גם עבור שעות שבהן לא קיבלו טיפול. נכדה לקשישה בת 92 סיפרה לאנשי המבקר: "אין מספיק פיקוח ובקרה על ביצוע שעות העבודה בפועל. מכיוון שהקשיש לעיתים תלוי כמעט לחלוטין במטפלת, הוא לא מעז לדווח על היעדרויות ושעות שהוחסרו, וטיב השירות שלו הוא זכאי נפגע". המבקר קובע כי על הביטוח הלאומי להגביר את הפיקוח על חברות הסיעוד על מנת לטפל בתופעה זו.
• הנטל הכבד על בני המשפחה והשפעותיו: בדו"ח נקבע כי למרות שמוסכם על הביטוח הלאומי שיש להקצות יותר שעות לטיפול בקשישים ברמות התלות הגבוהות - הדבר לא נעשה. בכך הוכבד הנטל על בני המשפחה, הנושאים גם במילוי החובות המוטלות על מי שמעסיק מטפל זר. המבקר קובע כי על שרי הרווחה והאוצר לבצע עבודת מטה שבה תינתן הדעת על הקשיים שעימם מתמודדים בני המשפחה של הקשישים הסיעודיים, ועל העלות הכלכלית המוטלת על כלל המשק עקב קשיים אלה.
את ההתמודדות עם הבירוקרטיה תיארה בת לקשישה: "אני ואחותי עובדות בזה כבר שש שנים וזה גוזל חצי משרה בשבוע – כתיבת מכתבים, טלפונים, מיילים, פקסים, ייעוץ. אף אחד לא יעזור לך מלבד הקשרים שלך והשכל".
ציטוטים נוספים של בני משפחה מדגישים את המחיר הכבד: "אנחנו כל הזמן עובדים על 'פול גז בניוטרל' וב'קומבינות'. את מתעייפת... (זה מביא ל) קריסה רגשית ונפשית. אנחנו כל הזמן סביב הגלגל הזה".
"התמוטטתי, והבנתי שאם אני אקרוס ואתנתק ואמשיך להיות שבור וקרוע - המשפחה תתרסק. זו התמודדות שאתה נקרע מהם, אתה אוסף מהאחים כסף שאין להם להשלים וזה רק הולך ומחמיר".
גם על הנטל בעקבות העסקת מטפלים זרים סיפרו בני משפחה, למשל: "כל ההתנהלות עם המטפלת הפיליפינית קשה. כשהיא יוצאת לחופש בסופ"ש צריך למצוא מחליפה. העלות 350 ש"ח לסופ"ש. היא יצאה לחופשה לחודש וחצי ונאלצנו לחפש לבד מחליפה. אף גורם מוסמך לא עזר לנו. קשה למצוא מטפלת מחליפה חוקית אז ביטוח לאומי לא משלם ולא עוזר. כרגע המטפלת שלנו בהיריון ואין לנו מושג מה לעשות".
"שטפי דם ענקיים"
בני משפחה סיפרו על מקרים שבהם הטיפול הביתי גרם לפגיעה במטופלים. "אימי נפלה ושברה כתף ויד והמטפלת כלל לא שמעה... שהאם צועקת", העיד בן לקשישה בת 76. "אימא שלי מקבלת תרופה לדילול דם וראיתי שיש לה שטפי דם ענקיים. המטפלת החדשה רחצה אותה וכנראה אחזה בה בחוזקה", סיפרה בת לקשישה בת 86. אישה אחרת סיפרה: "המטפלת לא טרחה לידע אותנו בכך שאימי חלתה ומצבה הידרדר במהירות. נאלצתי לפנות אותה לבית החולים, שם היא שכבה במשך חודש ימים עם דלקת ריאות, מונשמת ומורדמת בחלק מן הזמן", סיפרה בת לקשישה בת 87.
בדו"ח המבקר מוזכרת תלונה של קשישה מנתניה שפנתה לעירייה בשל הטיפול שקיבלה. "כל אחת מהמטפלות שנשלחה אליי טענה שהיא רגילה לעבוד רק שעתיים ולא שלוש ורבע שעות ורטנו בפניי כאשר אמרתי להן שאני זקוקה לכל השעות שמגיעות לי... הן ענו לי כי כך הן עובדות וזהו!... רוב העובדות לא התייחסו באנושיות ובצורה מכובדת. לדוגמה, כשביקשתי מהמטפלת לסבן לי את הגב היא אמרה לי שזה מאוד מגעיל אותה והיא לא רוחצת זקנים. היו לא מעט ימים בהם לא שלחו לי אף עובדת ואפילו לא התקשרו להודיע לי שאין להם עובדת. היה שבוע שלם שנשארתי ללא עובדת".
• פעילות מרכזי היום לקשישים: על פי הדו"ח, רק שיעור קטן של קשישים סיעודיים מבקרים במרכזי היום, שנועדו למלא תפקיד חשוב בטיפול בהם, לספק להם מסגרת חברתית להפגת בדידותם ולאפשר מנוחה לבני משפחותיהם. השיעור קטן אף יותר בקרב קשישים סיעודיים עניים, בין השאר בגין חסמים שונים המונעים את השתתפותם בפעילות. עקב כך שיעור הניצול של שירות זה בכ-40% מהמרכזים קטן מ-70%. מנגד, בקרב הקבוצה הייחודית של קשישים תשושי נפש, אשר זקוקים להשגחה במשך 24 שעות ביממה, מורגש מחסור בשירות זה עד כדי אכלוס מרכזי יום ייעודיים מעבר לתפוסתם. המבקר קובע כי על הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה לבחון כיצד אפשר להסיר את החסמים שמונעים מזכאים לבקר במרכזי היום.
• הצורך בבחינה מחודשת של ההסדר בחוק הסיעוד ובהיערכות לעתיד: הדו"ח קובע כי למרות שגמלת הסיעוד ניתנת משנת 1988, ומאז חלו שינויים דמוגרפיים ותרבותיים ניכרים, הביטוח הלאומי לא ביצע סקר צרכים עדכני, לא גיבש מתווה להרחבת מגוון שירותי הסיעוד ולא בחן את האפשרות להגמיש את ההסדר שנקבע בחוק על מנת לשפר את איכות החיים של הקשיש הסיעודי ושל בני משפחתו. על פי הדו"ח, הביטוח הלאומי לא נערך לגידול הצפוי בכמות מקבלי גמלת הסיעוד בשנים הבאות, ותכניות העבודה שלו לשנים 2016 ו-2017 לא כללו התייחסות לצורך להיערך לכך. המבקר מציין כי הזדקנות האוכלוסייה בכלל וגידול במספר הקשישים הסיעודיים בפרט הם סוגיה אסטרטגית שמדינות רבות בעולם נערכות לה, וכי "לאור זאת שהביטוח הלאומי כשל במימוש אחריותו לטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, על שר הרווחה, בשיתוף השרים הרלוונטיים, לפעול לטיפול בסוגיה זו".
• בחינה של צמצום מספר התביעות לגמלה המחייבות שימוש ב"הערכת תלות", הליך שרבים מתארים כמשפיל. בדו"ח מובא בין היתר ציטוט של בת 74 שנבדקה לפני כשנתיים: "המעריך ביקש ממני לקום מהמיטה בכוח (למרות שנפלתי ושברתי צלעות לפני מספר ימים), קמתי אבל סבלתי מאוד... מעריכה אחרת ביקשה שאוריד תחתונים ולשטוף פנים... זה רגע משפיל מאוד".
"זכותו של הקשיש הסיעודי להזדקן בכבוד היא זכות יסוד", מסכם המבקר. "ניתן היה לצפות שהקשישים הסיעודיים יקבלו טיפול סיעודי באיכות ראויה, אולם מהמתואר בדוח מצטיירת תמונה חמורה ומדאיגה ולפיה איכות הטיפול הביתי הניתן לקשישים סיעודיים רבים לקויה. חוסנה של מדינה אינו מתבטא רק בעוצמתה הביטחונית והכלכלית, אלא גם בדאגה לאזרחיה הוותיקים - בני משפחותינו, יקירינו הזקוקים לנו. אחריות כבדה מוטלת על החברה המחויבת בכבודם של הקשישים, אנו נדרשים להבטיח שבערוב ימיו יחיה כל אדם את שארית חייו בכבוד. ראוי כי הממשלה כולה תגבש מדיניות לאומית שתבטיח את זכותם של הקשישים לחיים בכבוד אנושי וכלכלי". בני משפחה נוספים דיווחו גם על פגיעה רגשית בקשישים.
חילופי האשמות בממשלה, שר הרווחה מינה ועדה
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), אמרה במעמד הגשת הדו"ח היום כי "ההתנערות של המדינה מטיפול ראוי בקשישים הסיעודיים, ובייחוד באלו שיש להם רמות תלות גבוהות, מוביל משפחות לתהום, מדרדר משפחות כלכלית ונפשית ומשאיר אותן לבד מול הבירוקרטיה המסובכת של הטיפול בקשישים. הבירוקרטיה הורגת את הקשישים שלנו לאט-לאט, אבל הרבה יותר מהר ממה שהורג מצבם הבריאותי. הדו"ח הזה הוא דגל שחור שהחל להתנופף היום מעל ראשנו, ועל כולנו לראות בו תמרור אזהרה שזועק לשינויים ולפעול בהתאם".
מחר יתקיים דיון בוועדה, ואלהרר הבטיחה "להתחיל סדרת בדיקות יסודית איך משפרים את הדברים מכאן". המבקר שפירא אמר כי בדיון יעמוד בהרחבה על "הממצאים החמורים העולים מהדו"ח".
בעקבות הדו"ח הודיע היום שר העבודה והרווחה חיים כץ על מינוי ועדה מקצועית לנושא שתגבש המלצות למתווה לטיפול אחיד ויעיל באזרחים הוותיקים על ידי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה. "בתחילת שנת 2016 נודע לי שקיימות תקלות בטיפול בקשישים סיעודיים בביתם על ידי חברות הסיעוד, ולכן החלטתי להוציא לדרך מכרז חדש לבחירת ספקי כוח אדם, ולצערי על אף שחלפו חודשים רבים מאז העלאת דרישתי בפני האוצר המכרז טרם יצא לדרך", טוען כץ.
שר הרווחה הוסיף והאשים: "האוצר היה שותף לדעתי שאפשר לשפר את איכות השירות הניתן על ידי חברות הסיעוד ואף לחסוך למעלה מ-200 מיליון שקל למדינה. האוצר התעקש שהמכרז ייעשה על ידו, ובשל התנהלותו האיטית - המכרז שאמור לפתור חלק נכבד מהליקויים שנתגלו בדו"ח מתעכב". ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מדובר במכרז מורכב, בעיקר בשל רגישותו. אנו פועלים להוציאו לפועל בהקדם".
שר הבריאות יעקב ליצמן ניצל גם הוא את הדו"ח כדי לתקוף: "דו"ח מבקר המדינה נוגע בנקודות נכונות בכשלי טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם ואף עושה 'הנחה' למצב הקיים, כי לצערי התמונה המלאה של מחדל הטיפול בקשישים בקהילה באמצעות חוק הביטוח הלאומי, חמורה הרבה יותר". ליצמן הוסיף: "אני פונה היום שוב לראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון לכנס לדיון חירום בממשלה ולהביא לאישור מיידי של הרפורמה בסיעוד ממלכתי".
חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) כתב כי "דו"ח המבקר מראה איך הממשלה מפקירה את הזקנים ורק מחכה שימותו בלי לעשות דבר. האסקימואים שולחים אותם למות על קרחון וכאן מספיק לשלוח אותם לבית אבות".
מאיגוד נותני שירותי הסיעוד נמסר: "הדו"ח עושה עוול גדול לעובדים מעולים שרואים בעבודתם שליחות, ולחברות ועמותות הסיעוד, שמקיימות את כל המוטל עליהן, מפוקחות באופן הדוק על ידי הביטוח הלאומי ופועלות לפי הנחיותיו. עם זאת, דו"ח המבקר בהחלט חשוב ומצביע על נקודות לשיפור וייעול; תמיד יש מקום לבחינת תהליכים ואנו הראשונים לברך על כך".
לפנייה לכתב/ת 
