ירדן ג'רבי פרשה מג'ודו: "האש בתוכי כבתה"
קצת יותר משנה אחרי הזכייה במדליית הארד במשחקים האולימפיים בריו כינסה הג'ודוקא מסיבת עיתונאים מיוחדת, שבה היא הודיעה על פרישה: "אין לי יותר מוטיבציה להמשיך. גאווה גדולה הייתה לייצג את המדינה". הרשקו: "שלם עם ההחלטה של ירדן"
קצת יותר משנה אחרי שזכתה במדליית הארד במשחקים האולימפיים בריו הודיעה היום (ב') ירדן ג'רבי (28) על פרישה מג'ודו במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינסה.
"לאחר תקופה של לבטים, בה לא ישנתי הרבה לילות, האנשים הקרובים שלי יעידו על כך, אני מחליטה לפרוש מג'ודו. האש בתוכי כבתה", אמרה ג'רבי. "אני גאה בעצמי, בכל מטרה שהצבתי ובדרך שלי, שתמיד הייתה ללא פשרות. אני רוצה להודות לשני, הוא האדם הקרוב ביותר אליי בעולם, הוא משקיען, מקצוען, ותמיד היה מאחוריי בכל מצב".
עוד קודם לכן פתחה ג'רבי את מסיבת העיתונאים בבדיחה: "כולכם כבר כתבתם כל מה שאתם רוצים, אז חבל על מסיבת העיתונאים הזו. אני עוברת ל-MMA. סתם. בגיל שלוש צפיתי עם אימא שלי באולימפיאדת ברצלונה ושאלתי איך קונים כרטיס לאולימפיאדה. אימא שלי אמרה שאי אפשר, צריך לעבוד קשה. כך התחיל הרומן שלי עם הג'ודו.
"כבר 22 שנים אני ברכבת ההרים המטורפת הזאת שנקראת הג'ודו, במהלך כל הקריירה שלי לא ויתרתי מעולם. רק בגיל 19 זכיתי במדליה ראשונה בתחרות גדולה בקריירה. מאז זכיתי במדליות רבות והפכתי לישראלית הראשונה שהופכת לאלופת עולם בענף הג'ודו. המדליה האולימפית שלחה הרגשה של שלמות. המדליה האולימפית נתנה לי אושר נצחי, ככה אני הרגשתי וככה הרגישו הסובבים אותי.
"לקחתי חופשה, התאוששתי, עברתי ניתוח במרפק, פציעה שסחבתי שנתיים והתחריתי איתה. כאשר חזרתי לאימונים בערה בי אש, הייתי במחנה אימונים, הכי טוב שהיה לי אי פעם, בלי כאבים, בלי פציעות. ככל שהמשכתי להתאמן באופן רציף, הרגשתי שהאש בתוכי דועכת. בתור חיה שמזנקת למיטה לאימונים, הרגשתי שזה כבר לא היה אותו הדבר.
"לא סתם בכל ניצחון אני מצביעה על הדגל, אני גאה לחלוטין במדינה ולייצג אותה. אחרי 22 שנים אני הולכת לעבר דרך חדשה. לא יודעת מה היא תהיה. שוקלת לפתוח מועדון ג'ודו לילדים בנתניה. אם יש משהו שלמדתי בחיים שאם יש לי מטרה - אני עומדת בה".
ג'רבי הוסיפה: "כשיש לך מטרה - יש לך מוטיבציה. ברגע שחזרתי לשגרה הזאת של פעמיים ביום, זו עבודה מטורפת. אם עד היום העדפתי להיות בג'ודו, פתאום סדר העדיפויות השתנה, פתאום לא רציתי לשמור על הדיאטה, רציתי ללכת לאכול. אין לי כוחות יותר להתגבר על ההרגשה הזאת, עד שביקשתי משני הפסקה ואני לא מוצאת את עצמי מחזירה את המוטיבציה.
"אני מחר קמה בבוקר ואין לי מושג מה אני עושה. אין לי מושג. אני בת 28 ואני פשוט לא יודעת לאן אני הולכת. הצעד הזה מפחיד אותי, אבל אני הולכת לשם בלב שלם. כספורטאית עברתי כל דבר אפשרי, הייתי פצועה, הייתי למעלה והייתי למטה, אבל כל עוד אין לי המוטיבציה אני לא יכולה להתאמן. בריו ידעתי שאין סיכוי שאני יוצאת משם בלי מדליה. אין אופציה כזאת. אני הכול או כלום, בגלל זה לא יכולתי להמשיך, אין דבר כזה אצלי 50-50. כשתהיה לי מטרה, אני אלך אחריה במאה אחוז".
מאמנה האישי של ג'רבי ומאמן נבחרת הנשים, שני הרשקו, אמר: "אני שלם לגמרי עם ההחלטה של ירדן, זה לא קל, אבל היא גדלה במצב כזה שאי אפשר להמשיך ללא 100 אחוזי מחויבות. היא קיבלה החלטה שונה בנוף הישראלי והעולמי. ספורטאים לא יודעים מתי לפרוש. היו המון דברים שהיא יכלה לעשות ברמה המקצועית, אבל כמו שאמרתי, היא לא יכולה להמשיך כשהיא ללא מאה אחוז מחויבות".
יו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי דיבר אף הוא: "ירדן היא ספורטאית אדירה ואדם מדהים. אין ספק שזה יום עצוב עבורי. אני מקווה שענף הג'ודו ימשיך להיות חלק משמעותי בחייה".
מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל, גילי לוסטיג, אמר: "קיוותי שלמרות השמועות וכל מה שכתבו, ההודעה תהיה אחרת, וגם אני עצוב מאוד. כל דבר שמניע ספורטאי הוא להירשם בספרי ההיסטוריה, וירדן עשתה זאת כמה פעמים בענף תחרותי במיוחד. מה שירדן עושה היום זה דבר מדהים. היושרה הזאת שהיא אומרת שהיא לא יכולה יותר. אנחנו כולנו צריכים להעריך את הודעת הפרישה הזאת של ירדן בשיא כוחה".
כזכור, ג'רבי זכתה רק לפני שנה וקצת במדליית הארד באולימפיאדת ריו 2016. הג'ודוקא הוכתרה לאלופת העולם ב-2013, זכתה בסגנות ב-2014 וענדה על צווארה שלוש מדליות באליפויות אירופה השונות (אחת מכסף ושתיים מארד).
בחודש פברואר האחרון עברה ג'רבי ניתוח במרפק, והוא השבית אותה לכמה חודשים וגרם לה להחמיץ את אליפות אירופה הביתית שנערכה בארץ באפריל.
הילדה מנתניה שהפכה לאלופת עולם
את צעדיה הראשונים באולם הג'ודו עשתה כבר בגיל 6. כבר שנים רבות שהיא מתאמנת במועדון "מיטב" של שני הרשקו, שמשמש גם כמאמן נבחרת הנשים של ישראל.
הרזומה המרשים של ג'רבי החל כבר ב-2008, כשעלתה על הפודיום לקבל את מדליית הארד באליפות אירופה עד גיל 20. באליפות אירופה בג'ודו שנערכה ברוסיה ב-2012 סיימה ג'רבי במקום השני. את השנה הבאה פתחה בארד באליפות אירופה בבודפשט ושבועיים מאוחר יותר זכתה במדליית הזהב בגראנד סלאם באקו שבאזרבייג'ן. ביולי 2013 קטפה את הזהב בגראנד סלאם מוסקבה.
השנה המופלאה הזו נמשכה עם אחד מרגעי השיא של הג'ודוקא בקריירה - ויש שיגידו הגדול מכולם. באליפות העולם בריו הפכה ג'רבי לישראלית הראשונה שזכתה במדליית הזהב באליפות העולם בג'ודו. היא עשתה זאת במשקל עד 63 ק"ג לאחר שניצחה את כל חמשת הקרבות שלה באיפון.
בזכות היכולת הנהדרת שהפגינה באותה שנה נבחרה ג'רבי לג'ודוקא הטובה בעולם על ידי האיגוד העולמי. בנוסף זכתה בפרס ספורטאית השנה של ישראל ב-2013 ו-2014 על ידי הוועד האולימפי וכן זכתה בטקס המצוינות של משרד התרבות והספורט.
ב-2014 באליפות העולם ברוסיה היא הייתה קרובה מאוד לשחזר את ההישג, אך
הפעם הפסידה במעמד הגמר לחברתה הטובה, הצרפתייה קלריס אגבייננו. שנה מאוחר יותר, בקזחסטן, נכנעה הישראלית בחצי הגמר.
ב-9 לאוגוסט 2016 זה הגיע. החלום הגדול של כל ספורטאי – מדליה אולימפית. ג'רבי פתחה את היום בניצחון על יריבה מקובה, הפסידה ברבע בגמר לאריאנה סילבה הברזילאית, אך עברה לבית הניחומים. שם היא ניצחה את יאנג ליקה הסינית ובקרב על הארד ניצחה את מיקו טאשירו מיפן כדי לעלות על הפודיום ולהביא לישראל את המדליה האולימפית השנייה של ספורטאית ישראלית, אחרי יעל ארד ב-1992.
לפנייה לכתב/ת 
