בלי סטיגמות: במה מטפלים הפסיכיאטרים - ומתי לגשת לטיפול?
בסרטים ובספרים מוצגים הפסיכיאטרים כמטפלים ב"משוגעים" והסטיגמות לגבי מי שפונה אליהם - רבות. מהם תחומי הטיפול של הפסיכיאטרים, מהו ההבדל המהותי בינם לבין הפסיכולוגים ומה צריך לדעת כשניגשים לטיפול?
אשפוז כפוי, מכות חשמל, קשירות וספקי תרופות – הן רק חלק מהסטיגמות שנקשרו בשמם של הפסיכיאטרים והבוחרים בשירותיהם זכו לא פעם לתואר "משוגעים". התעשייה בהוליווד, ספרים וסיבות היסטוריות וחברתיות נוספות יצרו את אותם מיתוסים עטופים בחרדה, שעמדו מאחורי תדמית זו – תדמית הרחוקה מאוד מהמציאות.
"פסיכיאטר לא עוסק ב'משוגעים', הוא לא מאשפז, דוחף תרופות או נותן מכות חשמל ואם הלכתי לפסיכיאטר זה לא אומר שיש עליי סטיגמה לכל החיים. כל אדם שמרגיש סובל יכול לפנות לפסיכיאטר", מדגיש בתוקף ד"ר ירחמיאל ברבר, פסיכיאטר מומחה (M.D.-M.H.A) ומנהל בריאות הנפש של מחוז מרכז במכבי שירותי בריאות.
לדבריו, בניגוד לדעה הרווחת פסיכיאטרים אינם מטפלים רק ב"מקרים קשים" וגם אין צורך באבחנה נפשית כדי לגשת לפסיכיאטר ולא כל מי שבוחר ללכת לפסיכיאטר בהכרח גם יקבל אבחנה כזו. "כל אדם רגיל יכול ללכת לפסיכיאטר, כמו שהוא פונה לרופא בכל תחום אחר".
רופאים בהכשרתם - אבל הטיפול לא כולל רק תרופות
פסיכיאטרים, בניגוד לפסיכולוגים, הם רופאים בהכשרתם ולכן יכולים לרשום תרופות ולעשות טיפולים ביולוגיים – מה שפסיכולוגים אינם מורשים לעשות. יחד עם זאת, לא כל אחד שפונה לפסיכיאטר יקבל בהכרח תרופות ופסיכיאטרים עוסקים גם בטיפול נפשי בשיחות.
"במהלך ההתמחות פסיכיאטרים צריכים לעבור הכשרה פסיכותרפויטית, זה חלק ממבחני ההתמחות", מסביר ד"ר ברבר. "מי שרוצה להעמיק יותר הולך לעוד שלוש שנים לבית ספר לפסיכותרפיה. אני למשל, מעבר למתחייב בהתמחות, עשיתי גם בית ספר לפסיכותרפיה. יש מי שמתעמקים יותר ועושים מסלול כמו פסיכולוגים או שהולכים להכשרה במכון הפסיכואנליטי ואז הם גם פסיכואנליטיקאים בנוסף ועושים אנליזות".
ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז טל מציין: "זה נכון שגם פסיכיאטרים יכולים לעשות פסיכותרפיה, מה שנקרא בפי העם "טיפול פסיכולוגי", אבל כשאנשים פוגשים פסיכיאטר, בטח בתחום הציבורי זה לרוב להתייעצות תרופתית וזה חבל כי לפסיכיאטר יש ראייה רחבה יותר של איזה טיפול יכול להיות מתאים – תרופתי ולא תרופתי.
"באופן פרטי אנשים בדרך כלל לא מקבלים רק משהו תרופתי, אלא גם הצעת הכוונה לטיפול. זה בולט בפסיכיאטריה של ילדים ונוער, כשלמשל לא מגיעים רק להתייעצות תרופתית, אלא גם להדרכת הורים".
קיראו על מקצועות טיפוליים נוספים - בפרויקט "מישהו מטפל בך"
הקשר בין המצב הגופני למצב הנפשי
היבט נוסף שד"ר טל מדגיש בהבחנה בין פסיכולוגיה לפסיכיאטריה הוא ההיכרות העמוקה עם הקשר בין תסמינים גופניים לנפשיים. "הפסיכיאטר מכיר ויודע יותר על מצבים גופניים שונים שרלוונטיים למצב נפשי והוא גם השער הראשון למצבים שהם גם פיזיים וגם נפשיים, כמו מצבים נירולוגיים אבל לא רק, גם מצבים גופניים כמו סרטן או מחלות לב".
בדומה לפסיכולוגים גם הפסיכיאטריה אינה מיקשה אחת ויש סוגים שונים של פסיכיאטרים, אם כי החלוקה מעט יותר פשוטה. "רשמית יש שתי התמחויות: פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, עד גיל 18, ופסיכיאטריית מבוגרים, מ-18 ואילך", אומר ד"ר ברבר.
"אני עוסק בפסיכיאטריה של הזיקנה (פסיכוגריאטריה) ויש גם למשל: פסיכיאטריה משפטית (מתן חוות דעת מקצועית בתהליכים משפטיים), נרקוטיקה ועוד. אלו לא התמחויות רשמיות, אבל זה אומר שלאותו פסיכיאטר יש ניסיון בתחום הזה".
ד"ר טל מוסיף: "יש לזכור שבתוך הטיפול פסיכיאטר אחד שונה מהאחר - יש פסיכיאטר שיהיה יותר ביולוגיסט, שיבין יותר בטיפולים תרופתיים וזה יהיה עיקר הפניה אליו. יש פסיכיאטרים שמתמחים בפסיכוגריאטריה, יש שמתמחים בילדים ונוער. אני אישית הרבה פעמים מתעסק בחרדה וגם בהתאמת הטיפול, כלומר: למצוא את החבילה הטיפולית שמתאימה לאדם ספציפי".
בחלק מהמקרים מטופלים לא בוחרים בין פסיכיאטר לפסיכולוג, אלא משלבים ביניהם. במקרה כזה מדגיש הפסיכיאטר ד"ר טל את הצורך להתעקש על תיאום בין המטפלים: "אם הם לא מתקשרים ביניהם, אחד אומר למטופל משהו אחד והאחר משהו אחר וזה מבלבל את המטופל.
"הרבה פעמים הפסיכולוג מכיר את האדם לאורך זמן ויודע לתאר את זה לפסיכיאטר, מה שיכול לתת לא מעט מידע בטווח הקצר. אני ממש מבקש לקיים שיחה משותפת עם הפסיכולוג והמטופל. לפעמים המטופל אומר משהו והפסיכולוג אומר: 'אבל אתה זוכר שדיברנו גם על זה' - ואז התמונה ברורה יותר והפתרון יותר הולם".
לפנייה לכתב/ת 
