אלטרנטיבה לאשפוז פסיכיאטרי - רק לנשים

בשנה האחרונה פועל במרכז ירושלים "בית סוטריה", מרכז דיור זמני עבור גברים שנמצאים בתקופה של משבר נפשי או בעיצומה של חוויה פסיכוטית. המרכז מהווה אלטרנטיבה אשפוזית למחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים, ומציע מודל ייחודי לליווי, תמיכה וטיפול במצבים הללו בגישה שכוללת בניית סביבה "מוגנת, חמה ומכבדת - בתוך הקהילה", כהגדרת מובילי היוזמה.

לאור הצלחת המרכז, הכיר באחרונה משרד הבריאות במודל "בית מאזן", שעל פיו פועל בית סוטריה, והוא צפוי להקים בתים נוספים במודל דומה ברחבי הארץ, כשאחד מהם יהיה בית סוטריה לנשים, שצפוי להיפתח בירושלים ב-29 באוקטובר.

המודל: המטפלים היו מטופלים

את בית סוטריה הקים כעמותה ללא כוונת רווח הפסיכיאטר פרופסור פסח ליכטנברג, שעבד שנים רבות כמנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "הרצוג" בירושלים, בעקבות הצורך "למנוע את חווית האשפוז, ולהציע מענה מכבד ומכיל בשלב האקוטי של המשבר הנפשי או בעיצומה של החוויה הפסיכוטית, על פי מודל שנוסה במספר מקומות בעולם בהצלחה", לדבריו. 

"אחרי הרבה שנים שבהן עבדתי במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה, הרגשתי שצריך לעשות דברים אחרת", מוסיף ליכטנברג, "אנשים מגיעים במשבר נפשי קשה ופוגשים מוסד שאינו מאיר עיניים, מנוכר, עמוס וצפוף, וקשה להם לדעת עם מי לדבר ואל מי לפנות. המודל של בית סוטריה מציע מקום שיודע להכיל את עוצמות המצוקות באופן אוהד, ללא דעות קדומות ובלי שיפוטיות".

הבית, היחיד כיום בארץ שפועל על פי המודל הזה, מהווה קהילה טיפולית ומאכלס עד שמונה דיירים ששוהים בו בממוצע כחמישה שבועות בלבד. הטיפול במקום ניתן רק בהסכמה וברצון המטופל, ומנוהל בשיתוף פעולה מלא בין המטופלים לצוות המלווה, שמקפיד לדבר עם המטופלים "בגובה העיניים". קשורה לכך קשר הדוק העובדה שחלק מאנשי הצוות היו בעברם מטופלי נפש שחשו על בשרם את מערכת האשפוז הפסיכיאטרי הקונבנציונלית.

"קשה מאוד להבדיל אצלנו בין הצוות לבין המטופלים", אומר ליכטנברג, "לא תמצאי אצלנו את ההיררכיה והמדיקליזציה שמקובלות בתחום. אנחנו מתייחסים למה שעובר על האנשים אצלנו כחוויות אנושיות. אלו אנשים במצוקה שקודם כל צריכים חיבור, תמיכה ואהדה מאחרים". 

"המקום הזה הוא התגשמות חלום עבורי"

אחד המלווים במקום הוא אוריאל מעוז, בן 48, שהתחיל את דרכו בסוטריה באפריל האחרון כדייר לאחר ניסיון אובדני שלווה באשפוז פסיכיאטרי במחלקה סגורה. "סיממו אותי לדעת במחלקה", הוא מספר, "הייתי זומבי, אני כמעט לא זוכר מה היה שם. כשהגעתי לסוטריה הם ממש הצילו את החיים שלי, אחרת כנראה הייתי עדיין במחלקה. כשחטפתי פה התקף חרדה חיבקו אותי, שאלו אותי מה אני צריך, ביקשתי לראות טבע ולקחו אותי החוצה לגן העצמאות, זה משהו שבחיים לא יקרה במחלקה סגורה. עם הזמן, כדייר, התחלתי להתרומם, לעזור במטבח, לשתף בדברים ולעזור לאחרים".

לאחר שלושה חודשי שיקום, סיים מעוז את שהותו בסוטריה ולאחר זמן מה החל להתנדב במקום. "במשך חודשיים הייתי מתנדב והתמודדתי עם כל הדברים והטריגרים שעלו לי. לאט לאט התבשלתי עם זה והחלטתי שאני רוצה להעביר את זה הלאה ולעזור לאנשים אחרים שעלולים ליפול בין הכסאות ולהגיע לאשפוזים", מוסיף מעוז. כיום הוא עובד בסוטריה כחלק מהצוות המלווה. "אני ממש שמח להיות חלק מסוטריה ואני חושב שהם עושים מהפכה של ממש בכל מה שקשור לבריאות הנפש", הוא מעיד.

פרופ' ליכטנברג והצוות בבית סוטריה

"עבורי המקום הזה הוא התגשמות חלום", מוסיף יוני יוספי, מלווה נוסף מהצוות במקום, "גם אני ראיתי מה הולך בבית החולים הפסיכיאטרי וזה נראה לי נורא, הרגשתי שזה חייב להשתנות. ממש לא התקדם כלום במחלקות כבר 200 שנה. זה לא יכול להימשך ככה, מסממים אותך, כל דבר קטן נותנים לך זריקה.

"כמו שאנחנו רואים את זה כאן, כולם בני אדם ורק צריכים הכלה ולהרגיש שווים. זה יכול לקרות לכל אחד - לכולם יש את הפוטנציאל לעבור משהו רע בחיים, ובסוטוריה אפשר להיות בן אדם, לספר הכל, גם את הפסיכוזות שלך.

"מבחינתנו דברים כאלה קורים ועוברים", הוא מוסיף. "זה לא אומר עליך כלום ומפה אפשר להמשיך הלאה. הרבה פעמים כל מה שאנשים במצבים האלה צריכים הוא מרחב, ובמחלקות עושים רק להיפך כי כולאים וסוגרים אותם".

מה צריך לעשות כדי להיות מטופל בבית סוטריה?

"התחלופה יחסית גבוהה אצלנו - השהייה הממוצעת במקום היא בת כחמישה שבועות, כל שוהה לפי צרכיו ורצונו", מסביר ליכטנברג. "במרבית הזמן יש אצלנו מקום פנוי ומי שמבקש להיכנס יוכל לעשות זאת עוד באותו יום שבה מתבצעת הפנייה, לאחר ראיון לבדיקת התאמה לבית".

כאמור, בסוף החודש צפוי להיפתח בירושלים בית סוטריה לנשים. עד כה, האלטרנטיבה האשפוזית שבית סוטריה הציע הייתה זמינה לגברים בלבד - הצורך בהפרדה מגדרית נוצר הן מתוך התחשבות ברקע הדתי של חלק מהמטופלים, והן מתוך רצון לאפשר מרחב בטוח ונוח למטופלים והמטופלות.

"השלב הטבעי הבא בהתפתחות שלנו היה להקים בית לנשים, חיכיתי לזה הרבה זמן ואני מתרגש", אומר פרופ' ליכטנברג. "המקום החדש יוקם בשכונת בקעה בירושלים בבית מגורים מרווח עם חצר, תוך יישום ההתנגדות שלנו למידור השכיח שממנו סובלים נפגעי נפש, שמורחקים מהחברה ומוסדות הטיפול בהם ממוקמים בשולי הערים או מחוץ להן. המקום החדש יכיל עד תשע דיירות, כאשר כשליש מהצוות, שרובו נשים, יהיה בעל רקע פסיכיאטרי.

"אנחנו כבר מקבלים פניות מדיירות שחיכו לנו וצריכות אותנו, ואנחנו סמוכים ובטוחים שנספק את הצורך", מוסיף ליכטנברג. "אנחנו כבר יודעים על בתים באותו מודל שרוצים להקים בקיבוץ הרדוף, באזור רחובות, בכרמיאל ובמושב ינוב, ואני צופה שתוך שנתיים-שלוש יהיו כעשרה בתים כאלה ברחבי הארץ".

משרד הבריאות בוחן הקמתם של בתים נוספים לפי המודל

ממשרד הבריאות נמסר: "'בית מאזן' הינו מודל ייחודי וניסיוני אשר נועד לנסות לצמצם את הצורך באשפוז פסיכיאטרי בקרב אנשים המתמודדים עם משבר נפשי חריף, על ידי ליווי, טיפול ותמיכה באופן מכיל, המסייע להם בניהול המשבר, שלא במסגרת אשפוז, תוך צמצום מרכיב הנכות הנפשית והצורך באשפוז.

"משרד הבריאות גיבש ופרסם את אמות המידה להפעלת מסגרות אלו באופן ניסיוני, כאשר במהלך השנתיים בהן הן יהיו בתוקף, ייבחן יישום פעולתם של הבתים המאזנים, והם ילוו בוועדת היגוי בה שותפים נציגי כל קופות החולים, נציגי משרד הבריאות והיזמים. קופות חולים המעוניינות בכך, תוכלנה לרכוש מהיזמים המפעילים שירות זה עבור מבוטחיהן, בכפוף לעמידתן באותן אמות המידה שפורסמו.

"בימים אלו מצויות בהקמה 3 מסגרות 'בית מאזן' ברחבי הארץ, וזאת בנוסף למסגרת פרטית אשר כבר פעילה. כאן המקום לציין שיש חלק מקופות החולים אשר כבר מובילות ושותפות בעצמן להקמת מסגרות אלו".